באוקטובר האחרון מצאו עצמם עשרות אלפיי מורים ברחבי הארץ אוחזים בתלוש משכורת משפיל במיוחד. הקיזוזים הלא ברורים בשכר והחוסר בתגמולים ובתוספות שהופיעו בתלוש, שגרעו מאות ואלפי שקלים ממשכורתם הצנועה, רק הרחיבו את המינוס בבנק. בתגובה לאלפי מורים שיצאו להפגין מול משרד החינוך, הסביר המשרד שמדובר בתקלה מינורית בלבד הקשורה לרפורמה בנסיעות, והבטיח לתקן תוך הקמת ועדה שתבדוק את הדברים. לאחר שהתיקון בפועל התמהמה, הכריזה בתחילת החודש הסתדרות המורים על שביתת אזהרה של חצי יום, שלבסוף לא יצאה לפועל בצו בית הדין לעבודה.

יצאנו לשוחח עם המורים, דורון, ניר, אביטל ושאול, כדי לנסות להבין את המציאות בשטח, את החוויה ואולי אפילו את התלוש. ארבעתם מעלים את אותן הסוגיות- תשלום לא עקבי, תלוש משכורת בלתי קריא, מערכת תמיכה למורים שאינה מתפקדת ותחושה של השפלה מתמדת. האם הנהגת משרד החינוך אכן הפנימה את חומרת המצב ותוביל שינוי משמעותי, או שמא אנחנו עומדים לקראת גל מחאה חריף יותר בעתיד?

הצינורות המקובלים

זו השנה השלישית שדורון שרף מורה בחטיבת ביניים במרכז הארץ, הוא חבר בארגון המורים אבל נמצא בהסכם 'אופק חדש'. שרף קיבל תואר ראשון בינואר שעבר, אך קבלת התואר, שהייתה אמורה להוסיף לשכרו, לא נקלטה במערכת משרד החינוך עד ליולי 2016. החל מחודש יולי מצא עצמו שרף במסע מתיש לשם קבלת ההטבה בשכרו, "בהתחלה פתחתי בצינורות המקובלים, פתחתי פנייה בפורטל, לא חזרו אליי אחרי שבועיים. התקשרתי לפורטל, חיכיתי חצי שעה על הקו, במקביל שלחתי מייל למפיקה של התלוש – היא ענתה לי שזו לא תחתיה אלא תחת כוח אדם."

ניר בוסקו, מורה ממרכז הארץ מתאר מציאות דומה, "אין שום קשר עם המשרד, קשה לקבל תשובות. ניסיתי את הקו שבנט פתח כמה פעמים, אף אחד לא עונה בו." שרף המשיך לנסות ולהבין את מצבו, "בכוח אדם לא הגיבו לי בכלל. גם הפורטל לא הצליח להשיג את כוח אדם, אחרי שלושה נסיונות פניתי לזאת שמעל כוח אדם במייל, ואז התחלנו בהתכתבות ענפה –  זה היה אמצע אוגוסט."

שאול מנסבך: "מה שעצוב זה שהשכר זה משהו שמורים מנסים לא להתעסק איתו. זה מבאס ומעצבן אבל לא מתעסקים, למה? כי מגיעים מתוך שליחות בשביל איזשהו אידיאל, ולא כדי להתעסק בשטויות האלו"

משרד החינוך אמנם יצר מערכת מענה חדשה לבעיות המורים, אך לאביטל, מורה שנה שלישית ויושבת בהסכם אופק חדש, הדבר לא עזר כלל, "הם אף פעם לא פתוחים בשעות שאני יכולה להתקשר אליהם. עשו קו חם בשעות שכל המורים עובדים. יש מעט שעות שזה כן מסתדר, אבל גם הרבה מורים עובדים אחה"צ ואין לנו זמן לחכות כמה שעות בטלפון כדי שיענו לנו", אומרת אביטל. "זה הגיע למצב שמורות אמיצות שהתקשרו וכן ענו להן – אז נאמר להן על ידי חשבי השכר שהם לא יודעים איך זה קרה ושזה לא בסדר. גם החשבים לא בדיוק יודעים מה הם עושים, אז מי כן?"

שאול מנסבך, מלמד זו השנה השלישית בתיכון בקריות. גם מנסבך, המחנך כיתה ז' היושב בהסכם של אופק חדש,  לא מוצא את הידיים והרגליים בנבכי הביורוקרטיה המשרדית, "כל פעם שאתה מזין נתון צריך שהוא יעבור ארבע ידיים בדרך שיאשרו אותו. למה? לא ברור. גם המנהל צריך לאשר, והמפקחת, והנהלת חשבונות, וכוח אדם. אצלי יש נתון במשכורת שהוא תוספת שאני אמור לקבל ואני לא קיבלתי אותו מאז תחילת שנה. למה?"

"רוב המורים באים עם מוטיבציה אדירה לעשות שינוי, ללמד ופשוט לעשות טוב, בטח שלא בגלל המשכורת".מורה מהמגזר הערבי בחטיבת ביניים בקדימה. תמונת ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)

החידה הגדולה – תלוש השכר

שרף, כמו מורים רבים אחרים, כועס בראש ובראשונה על תלוש השכר אשר לא מאפשר למורים להבין ממה בעצם מורכב השכר שלהם, "אני לא מבין את השפה של התלוש. אמרתי בוועדות בכנסת בהן השתתפתי: יש לכם את השפה החשבונאית, אני בסוף לא מבין אותה. את המשפטים שאתם כותבים לי על מה שאתם מוסיפים או מורידים לי כסף, אני בתור זה שאמור לקבל אותו – אני לא מבין. לא מבין למה חודש אחד יש לי תוספת נסיעה, חודש אחר אין. חודש אחד אני מקבל השלמה כזו, חודש אחר לא. זה פשוט סלט של מערכות שלא מתפקדות."

גם אביטל לא מצליחה להבין כמה בכלל היא אמורה לקבל, "אי אפשר להבין דבר מתלוש המשכורת, אף אחד לא בא ואומר: "אביטל – זה מה שאת צריכה לקבל".

מנסבך נתקל גם הוא בקושי להבין, ממה בעצם מורכבת המשכורת שלו, "יש המון קיזוזים ותוספות שהן לא ברורות. אמרו לי שהוסיפו לי מקדמות בשנים שעברו אבל ראו שהמשכורת גבוהה מדי אז הורידו לי ממה שהכניסו לי לחשבון אבל לא ציינו את זה בתלוש. וזה חוזר כל חודש בסעיפים אחרים. המזכירה שלי אמרה לי שבסופו של דבר אני אקבל הכל, תאורטית זה נכון, אבל בינתיים אני משלם על הריבית בעקבות המינוס שיש לי בחשבון. אני לא יכול לבנות תקציב חודשי כי אני לא יודע כמה אני אקבל כל חודש."

אביטל: "זה הגיע למצב שמורות אמיצות שהתקשרו וכן ענו להן – אז נאמר להן על ידי חשבי השכר שהם לא יודעים איך זה קרה ושזה לא בסדר. גם החשבים לא בדיוק יודעים מה הם עושים, אז מי כן?"

"המשכורת מאוד לא קריאה וקשה לדעת מתי אני אמור לקבל את הכסף שאני חייב לקבל ומתי לא", מספר בוסקו. "יש דברים שבוודאות אני לא מקבל. אין לי את הסעיף של הנסיעות, ואז כשאני מגיע למזכירות אומרים לי: 'אהא, באמת לא נכנס, בוא נשלח את זה לבדיקה.' גם סעיף של הוצאות פלאפון אני לא מקבל. גם כאשר משווים משכורות בין המורים בחדר מורים – מבינים שזה המצב."

לפי החישובים של שרף, המשרד חייב לו כ-6,000 ש"ח. "בסופו של דבר הפנו אותי לאיזשהו חשב, ובתחילת ספטמבר הוא שלח לי הודעה שהבעיה טופלה אבל שאני חייב למשרד החינוך 1,200 שקלים, כי נתנו לי יותר כסף ממה שהיו צריכים לתת לי עד לתקופה מסוימת." שרף ביקש את הפירוט בשביל להבין את המצב לאשורו, אך מהמשרד ענו שלפי שישלחו את הפירוט, הם זקוקים לאישור שלו לקיצוץ בשכר. "ב-1 לספטמבר לא השתנה שום דבר, וכך גם ב-1 לאוקטובר. אבל אז, באוקטובר, גיליתי שהורידו לי את הגמול חינוך שאני אמור לקבל בתור מחנך כיתה, שזה 600 שקלים."

"הרגשה היא שאין שינוי, אין כתובות ואין עם מי לדבר." מתאר בוסקו את המצב האבסורדי, "אין לך מושג כמה אתה הולך לקבל, אין לך מושג ממה המשכורת מורכבת ואין עם מי לדבר שיסביר לך על זה. חוויה מאוד קשה ומשפילה בעיקר."

מחאת המורים על קיזוז במשכורתם מול מטה משרד החינוך בתל-אביב, הבוקר (צילום: דבר ראשון).

אז מה עושים?

בוסקו לא בטוח לגבי עתידו במערכת כפי שהיא, ומהדברים שהוא מספר, נראה שזו גם האווירה השוררת בחדר המורים שלו. "העליתי רעיון שניקח את המשכורת כל חודש, נעשה חישוב כמה שעות עבדנו דרכה ורטרואקטיבית זו העבודה שנעשה. שילמו לי על 20 שעות? אז אני בא למנהל שלי ואומר לו שאני עובד החודש 20 שעות, שבץ אותי איפה שאתה רוצה אותי. יש ח'ברה שחושבים על להפסיק."

גם מנסבך לא נשמע אופטימי יתר על המידה לגבי העתיד בהוראה, אך לדעתו, המורים שרואים במעשה שליחות – ימשיכו ללמד "אני לא מאמין שמורים יפוטרו. העזיבה של המורים את המערכת מתרחשת כבר מספר שנים, וזה לא מזיז לאף אחד. מדובר על אחוזים מאוד גבוהים שעוזבים לאחר ארבעת השנים הראשונות, ואין לי ספק שחלק משמעותי מאוד זה בגלל זה. אם אתה בא ומשקיע את הנשמה וחזור מתוסכל – זה קורה בכל עבודה. אבל אם אתה חוזר בסוף החודש מתוסכל וגם התלוש משכורת שלך נראה כמו שהוא נראה ואתה מקבל טלפון מהבנק מה קורה עם החשבון שלך – אז אתה אומר שהתסכול הזה לא שווה לי את זה."

דורון שרף: "אני לא מבין את השפה של התלוש. אמרתי בוועדות בכנסת בהן השתתפתי: יש לכם את השפה החשבונאית, אני בסוף לא מבין אותה. את המשפטים שאתם כותבים לי על מה שאתם מוסיפים או מורידים לי כסף, אני בתור זה שאמור לקבל אותו – אני לא מבין."

בטח לא מתייאשים!

עם פרוץ המחאה באוקטובר, הצטרף שרף לאלפיי המורות והמורים שמצאו את עצמם בסיטואציה דומה, ויצאו לרחובות. ורק לאחר מעל חצי שנה של מסכת טרטורים – שרף קיבל את שכרו.

אביטל מצביעה על כך שבעקבות המחאה נוצר מרחב חדש של מחאה ושיח אחר, המגיע בעיקר מקרב מורים החדשים "לשמחתי יש רוח חדשה בקרב המורים היותר צעירים. אני מכלילה כמובן, אבל נראה לי שהמורים הצעירים יותר מוכנים לצאת ולהילחם בזה, יותר מאשר המורים הוותיקים. אני לא באה בשום תלונה, כי אני מבינה שיש המון עייפות מהמערכת."

שרף, הפעיל בארגון תנועת המורים, מנסה להבין היום את תמונת המצב בשטח, "אנחנו מנסים היום להגיע באופן אישי למורים כדי לצייר איזשהי תמונת מצב על המערכת. להבין כמה שעות מורה מלמד, כמה תלמידים מורה פוגש בממוצע בשבוע ובחודש. כדי שיהיה איזה משהו שעליו אפשר לדבר. הרפורמות והשכר הם נגזרת אדירה של העבודה שלנו, כשמורה פוגש 400 תלמידים בשבוע, אז ברור לכל איש חינוך שהשכר פה מרכיב שולי – כי ברור שהמורה יעבוד המון שעות בבית, אין אופציה אחרת. כל מבנה העבודה צריך להשתנות מלכתחילה."

מנסבך מתאר את השיח על השכר כמביך, בעיקר מכיוון שלדעתו, השיח הזה אינו מתפקידו של המורה, שהגיע למערכת, בראש ובראשונה כדי לחנך, "מה שעצוב שזה משהו שמורים מנסים לא להתעסק איתו. זה מבאס ומעצבן אבל לא מתעסקים, למה? כי מגיעים מתוך שליחות בשביל איזשהו אידיאל, ולא כדי להתעסק בשטויות האלו. וגם לא רוצים להיתפס כאיזה עושיי בעיות. באנו הרי להתעסק בחינוך, לא במשכורות. בשעות שהייה שלי אני לא צריך לשבת ולטפל במשכורת שלי. אני אמור לשבת עם תלמידים, להכין מערכים או להגיש ציונים בתעודה – לא לטפל במשכורות שלי."

הוועדות שקמו לאחר המחאה היו פתוחות לביקורת, שם הובהר לקהל המורים שהבעיה נטועה עמוק במערכת, והיקפיה העצומים לא ידועים אפילו למשרד עצמו. "אני חושב המורים לא סומכים על המשרד" אומר שרף, "אני חושב שהמערכת הופתעה מעומק הבעיה והם פשוט לא ידעו עד כמה היא חריפה. משרד החינוך היה בטוח שמדובר במאות מקרים, ואנחנו הראנו להם שמדובר בעשרות אלפים. הדרך שבה המערכת הזו בנויה היא כל כך מורכבת שאף בנאדם לא יודע להגיד למורה מסוים, כמה כסף הוא אמור לקבל".

מחאת המורים על קיזוז במשכורתם מול מטה משרד החינוך בתל-אביב(צילום: דבר ראשון).

עיקר חששו של שרף נוגע לרוח המאבק של המורים, "לגמרי יכולה להיות מצב שאנחנו נגיע לשביתה גדולה. לדעתי אנחנו חייבים את הכיוון הזה, ולא כי אני רוצה להיות בבית, אלא כי המערכת צריכה ניעור רציני וגם הציבור הרחב צריך אותו."

רעידת אדמה? לא בטוח

"האם תיהיה רעידת אדמה? אני לא יודע להגיד לך", מנסבך מסרב להתנבא. "בתור חבר מרכז הבית היהודי, כרגע התחושה היא ששר החינוך נלחם בנו במקום להילחם איתנו. ואני אומר את זה בכאב גדול. אני פעיל בבית היהודי, והשר יודע את דעתי. האם זה יגרום לזה שמורים יצעקו עד כאן? אני מסופק. כשמכריזים על שביתה המורים מתוסכלים מזה. הם מבואסים מזה כי הם תכננו X Y Z והם יצטרכו להשלים עם זה מתישהו. ואני ספקטי שהמורים יקומו וישברו את הכלים ויעשו שביתה גם אם בית הדין לא ירשה להם, לצערי אני אומר את זה. מקווה שיהיה טוב, זה מה יש."

משרד החינוך פרסם בחודש האחרון את מסקנות הוועדה הדנה בבעיות השכר והתחייב לטפל בנושא, בין היתר ע"י הקמת מערכות, טיוב וייעול של תהליכי השכר, שיפור השירות, ויצירת שקיפות בשכר ונתוני העסקה. בהסכמים בין משרד האוצר להסתדרות המורים בשבוע האחרון, הוחלט על הקפאה זמנית בקיזוזי השכר ועוד תיקונים קלים. שר החינוך, נפתלי בנט, התחייב שבספטמבר 2017 תושק מערכת שכר חדשה האמורה לפתור את רוב הבעיות.