גם החודש החליטה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל להותיר את הריבית על 0.1%. את ההחלטה מנמקת הוועדה בצורך לשמור על יציבות פיננסית תוך כדי ניסיון להגיע ליעד האינפלציה שעומד על 1%-3%. בנוסף מצהיר בנק ישראל כי ככל הנראה הריבית תישאר אפסית לאורך זמן.

ניתוח תנאי הרקע של בנק ישראל מעיד על אופטימיות זהירה הנשענת על נתוני צמיחה טובים ב-2016 העולים על הציפיות ונתוני אבטלה נמוכים במיוחד. מן הצד השני ציינה הוועדה המוניטרית את הסיכון לדיפלציה (ירידת מחירים).

הודעת בנק ישראל לא מפתיעה והיא תואמת את ההצהרות של נגידת הבנק בחודשים האחרונים. בבנק ישראל רואים את התחזקות השקל ואת האינפלציה השלילית ומנסים לרסן התחזקות נוספת של השקל שיביא להעמקת הדיפלציה ולפגיעה בייצוא הישראלי. בנוסף, בבנק ישראל גם מתייחסים למדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים בעולם ובעיקר באירופה בנימוקי ההחלטה.

משפט אחד מעניין בנימוקי ההחלטה מעיד לאן מופנה מבטו של בנק ישראל וממה אנשיו מוטרדים. "המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון; קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למשקים המפותחים ולסין, וצופה התאוששות בסחר העולמי בשנתיים הקרובות. עם זאת, ההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות עשויות להעיב על צמיחת הסחר." יתכן ובבנק ישראל מתיחסים לכניסתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב שבימיו הראשונים בתפקיד כבר הספיק לבטל את הסכם הסחר הפסיפי (TPPׂׂ) והצהיר כי יבטל גם את הסכם NAFTA. יתכן ובבנק ישראל מתייחסים להצהרות ראש ממשלת בריטניה על הכוונה לבצע ברקזיט חד.

ביחס להתפתחויות בכלכלה הריאלית הישראלית ציינו בבנק ישראל את היסוף של השקל המקשה על הייצוא הישראלי ואמרו כי "רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על התפתחות יצוא הסחורות". התייחסות נוספת היא למשבר בשוק הדיור, לגביו אמרה הוועדה המוניטרית כי "מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה, וחלה ירידה בקצב החודשי של המשכנתאות,  תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות". בכך הביע בנק ישראל ציפייה כי עליית מחירי הדיור נמצאת לקראת בלימה.