ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל (ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון – מ.ר) קיימה אתמול (חמישי) דיון בנושא ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בקבוצות אוכלוסייה בהן מועמדים לשירות ביטחוני בעלי נתונים איכותיים. סא"ל יעל טופול, ראש ענף מחקר במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל הציגה נתונים המראים ירידה לאורך השנים האחרונות במוכנות לתפקיד קרבי אצל בעלי הקב"א (דירוג "קבוצת איכות") הגבוהים ביותר.
"האתוס והתרומה עדיין מופיעים בתשובות שלהם, זאת לצד הרחבת ההגדרה של מהו שירות משמעותי ומיהו לוחם. כיום למשל איש סייבר נתפס כלוחם טכנולוגי. יש גם יציבות ברצון והנכונות לצאת לקצונה ולקבע. אין בעיה מבחינת צורכי כוח האדם ולמעשה גם בשנות ה-80 ראינו מספרים דומים. הנתונים שפורסמו ומראים ירידה בשנים האחרונות נכונים, אבל מהווים חזרה מהקפיצה הלא מוסברת של שנת 2012".
לעומת זאת, נתון מטריד שהציגה טופול הוא כי בקרב המועמדים לגיוס ובקרב חיילי החובה ישנה בשנים האחרונות עליה בהסכמה עם הקביעה כי מי שלא משרת בצה"ל הוא אזרח טוב כמו מי שכן משרת. כלומר, ישנו למעשה שינוי במגמה החברתית והיחס לאי שירות.
תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם התייחס גם הוא לסוגיה ותיאר גרף על-פיו כאשר ישנה תקופה ביטחונית יחסית רגועה אנו רואים ירידה במוטיבציה לעומת עליה במוטיבציה המאפיינת תקופות ביטחוניות קשות. "הנוער היום יותר אינדיבידואליסט ושואל 'מה ייצא לי מזה?'. בני נוער מתחילים בתיכון תואר אקדמי במדעים ומיד מצפים לשרת באמ"ן ולא כלוחמים. אותו דבר עם אלו הלומדים במגמות סייבר בתיכונים שכל ראש עיר וראש מועצה פותחים. לצערי, עדיין אין הרבה אנשים שמתאימים לתפקידים במערך הסייבר כך שהפננו הרבה כוח אדם מתאים ללחימה לתפקידים אלה, אבל אנחנו ניצור את האיזון העדין שיאפשר את התרחבות הסייבר בלי לפגוע במערך הלוחם", ומוסיף "עם כל הכבוד וההערכה לאנשי הטכנולוגיה והסייבר, הם לא לוחמים. לוחם זה מי שנמצא בשטח וחשוף. צה"ל ימשיך בתיעדוף לתפקידי הלחימה, תוך מתן מענה לתפקידים הטכנולוגיים".
נתון מטריד נוסף שהציגו חברי הוועדה הוא כי יש ירידה בשביעות רצונם של הלוחמים ממפקדם הישיר, לעומת כלל היחידות בצה"ל בהן ניכרת עליה בתחושה של החיילים כי המפקד דואג להם, דווקא במערך הלחימה נראית ירידה. 51% מכלל חיילי החובה השיבו כי מפקדם יגבה אותם במקרה הצורך לעומת 41% במערך הלוחם.
סא"ל ברק ברודי, ראש צוות סדיר בנציבות קבילות החיילים התייחס ואמר שנתוני קבילות החיילים מאששים את הטענות, "ביחסי מפקד-פקוד יש עליה של 10-15% במספרי התלונות בשנתיים האחרונות, שבתוכן גם עליה דומה בתלונות החמורות. המסקנות שלנו, שהן לא מחקריות, מזהות פער שמתבטא באמון החיילים במפקדים. יש מספר סיבות לנסיגה הזו ובהן הכלים שהמפקדים הצעירים מקבלים וגורמים להם להתנהג בצורה מסוימת מול החיילים, כמו גם הליווי והחניכה של המפקדים במהלך הדרך".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הגיב ואמר: "חסר לי בדיון הזה, ובראייה הלאומית של עידוד הגיוס, את משרד החינוך שיפרט מה הוא עושה. לגבי פרשת אלאור אזריה והשפעותיה –אני סברתי ועדיין סבור שעל המפקדים בשטח להיות מספיק אמיצים ולדון במקרים של החיילים שלהם בעצמם, במסגרת תחקירים מבצעיים".
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) בחר להתייחס לצדדים אחרים. "מאד הזדהיתי עם המסר של לחימה תחילה. יש בעיה בנתוני השנים האחרונות בנכונות לשירות קרבי אצל גברים, בניגוד לנשים אגב, ואי אפשר, וגם אסור, לטאטא אותה. כרגע הירידה עוד לא דרמטית, אבל צריך לוודא כבר עתה שלא תהפוך לכזאת, כי אחר-כך שיקום מוטיבציה הוא בעייתי. זה גם מתחבר לדיון שלנו השבוע על חשיבות שנת השירות והעידוד של היתיאה אליה, שכן זו האוכלוסייה שבעצמה מתנדבת לפיקוד, וגם מעודדת את הנוער ללכת לתפקידי לחימה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), סיכם ואמר כי "הוועדה מבקשת לקבל לפני פסח את פירוט תכנית העבודה של צה"ל לשינוי הנתונים העולים מן הסקר, בדגש על סוגיית תחושת הגיבוי שהחיילים מקבלים ממפקדיהם. בהתאם לתוכנית שתוצג תחליט הוועדה על המשך פעילותה בנושא. נציגי נציב קבילות החיילים מתבקשים לנתח האם העליה במספר הקבילות החמורות בנושא הירידה באמון החיילים במפקדים הוא תולדה של התנהגות המפקדים בפועל או של עליה ברמת המודעות של החיילים לזכויותיהם".