הצעת החוק להגנה על זכויות מוסיקאים עברה אתמול (שני) בוועדת החינוך לקראת קריאה שניה ושלישית. הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), קובעת מסגרת זמן לחוזים הנחתמים בין אמנים לחברות הפקה. מסגרת הזמן לחוזה רגיל – שבע שנים, ומסגרת הזמן לחוזה 360 (חוזה היקף, שחל על כל הפעילויות של האמן ולא רק על הפקת אלבום) – חמש שנים.
לדברי חנין "הרציונל הוא שאם ההסכם הוא טוב לשני הצדדים, אז אפשר להאריך אותו לתקופה נוספת, אבל אם יש כאן סכנה לניצול של האמן על ידי חברת ההפקה, האמן לא יהיה כבול לחוזה דרקוני בתנאים לא סבירים." חנין הוסיף כי "החוק הזה מטיל גם חובות אמון מצד המפיק כלפי האמן – מתן שירות, חריצות, הוכחת עבודה כלשהי שתוכיח שהוא עושה הכל כדי לקדם את האמן ואת ענייניו".
איה כורם, שיצאה בשנת 2010 למאבק משפטי נגד חברת התקליטים "עננה" במטרה להשתחרר מחוזה למשך 18 שנה עליו הייתה חתומה החל מ-2005, היא למעשה החלוצה שמאבקה הביא לקידום החוק. לאחר הדיון בוועדה אמרה כורם ל'דבר ראשון' כי "היום היה השלב המכריע ביותר, שהוא להחליט על הנוסח הסופי של החוק. החוק עבר בזכות שרת התרבות מירי רגב ויו"ר הוועדה יעקב מרגי. הודות לכך שהם לא נכנעו ללחצים קשים מצד חברות התקליטים החוק עבר היום. חברות התקליטים השקיעו משקל לא פרופורציונלי ביחס לכך שהחוק מתייחס למגזר ותעשייה מאוד ספציפית".
ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני אמרה על החוק, "הצעת החוק להגביל את משך ההתקשרות בין אמנים ואמרגנים מסיימת את תקופת העבדות של האמנים. זוהי זכות בסיסית וחשובה, היכולת לבחור בידי מי להפקיד את כישרונם ויצירתם. אמנות היא לא הפקר ולכן חוק זה מצטרף לחקיקה נוספת שיזמתי ומסדירה את זכויות התמלוגים של האמנים – חוק תל"י. אמנים, כמו בכל מקצוע אחר צריכים לדעת שיש מי ששומר על זכויותיהם וחובותיהם".