ביום שני האחרון, תקף צה"ל 19 מטרות של החמאס בעזה, בכוח ארטילרי ואש מהאוויר, בתגובה לטיל שנורה מהרצועה לכיוון ישראל, ונפל בשטח פתוח במועצה אזורית חוף אשקלון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בחשבון הטוויטר שלו לתקיפות צה"ל בעזה: "אין 'טפטופים' ללא תגובה – אנחנו משיבים אש בעוצמה למי שיורה עלינו". מדובר בתגובה חריגה בעוצמתה של צה"ל, "העוצמה הפעם הייתה גבוהה יותר ורחבה יותר בהיקפה והיא כוונה לא למטרות נדל"ן מבנים ריקים אלא לנכסים יותר משמעותיים", מסביר ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
צה"ל מקפיד להגיב לכל ארוע ירי אל עבר ישראל, אך הפעם התגובה חרגה בעוצמתה, האם התגובה תצית את אש המלחמה שוב? "ניראה שאנחנו נמצאים במגרש משחקים שאנחנו מכתיבים את החוקים שלו, וחמאס משחקים בו." מחדד ד"ר מיכאל, "לפעמים יש שחקנים שמתפרצים למגרש ורוצים להבעיר את השטח, אבל לא ישראל ולא חמאס רוצים להדליק את האש. כל עוד ישראל לא פוגעת בפעילים אלא בנכסים, זה עדיין באותם כללי משחק. השקט שרואים היום הוא אינדיקציה שכללי המשחק עדיין קיימים".
חמאס שולט על הרצועה ונתפס על ידי הפלסטינים ברצועה כמבוגר האחראי, חוסר תגובה של חמאס לישראל עלולה לצייר אותו כחלש. חמאס נמצא בבעיה מאוד רצינית מאחר והוא לא מטפל בבעיות ההמונטריות – תשתיות המים והקשיים באספקת החשמל, בתוך הרצועה. בנוסף, ישנם מתחים בין הפלג המדיני של חמאס לפלג הצבאי, ולכן בין אם עוצמת התגובה מוצדקת ובין אם לאו היא מהדקת את החבל סביב האירגון. אם כך, מדוע ישראל הגיבה בעוצמה מוגברת? "או שמערכת הביטחון החליטה שהיא לא רוצה לאפשר לעיניין הזה להתפתח יותר מידי או שהתלבשו על האירוע, וניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף הרבה מתקנים של חמאס", מסביר ד"ר עופר ישראלי, מומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון, המשמש כעמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי (NSSC), שבאוניברסיטת חיפה. " למדינת ישראל אין תוכנית לכבוש את הרצועה, בלי להיכנס עכשיו לשאלה אם זה טוב או לא. ברגע שאין לישראל תוכנית, היא צריכה לפנות לגורםם ששולט שם."
הירי מוקדם יותר השבוע, לא בוצע על ידי חמאס אלא על ידי אירגונים סלאפים המזוהים עם דאע"ש ונמצאים ברצועה, ישראלי טוען כי, "למרות שלא ניתן להגיד בוודאות, ניראה כי לחמאס אין שליטה מלאה על מה שקורה ברצועה, ויש אירגונים סלאפים שמאתגרים את חמאס כל הזמן. זה יכול להיות ויכוח לגבי המדיניות כלפי ישראל ויכול להיות בגלל מתח מכיוון מצרים, כאשר בכל המקרים, הוצאת הקיטור תהיה כלפי ישראל. כלפי מצרים הם לא יכולים כי הם יודעים שהם יחטפו הרבה יותר קשה, למרות שכשיש פעולות כאלה מתוך סיני כלפי מצרים, זה קורה."
ישראלי מסביר כי האירגונים הסלאפים שנמצאים בעזה הם לא אירגונים מסודרים, "זה יכול להיות עשרות אנשים שמתייחסים לעצמם כאל אירגון, שאומרים שחמאס לא פועלים כמו שאנחנו רוצים ואז לוקחים את המושכות לידיים ולכן גם קשה מאוד להתמודד איתם".
בהרבה מובנים, לישראל יש אינטרס לייצב את חמאס ברצועת עזה כנגד האירגונים הסלאפים. האירגון הכי משמעותי זה הג'יהד האיסלאמי, שפרט אליו יש את האירגונים המזוהים עם דאע"ש, אירגונים קטנים המחזיקים נשק. "האירגונים האלה רואים בחמאס גורם שלילי, שמשתף פעולה עם הציונים, ורוצים לקוות שבכך שהם יורים על ישראל יוביל הדבר לתגובה חזקה מצד ישראל, ואז חמאס תאלץ להגיב – ושני הצדדים יגררו לסבב לחימה", מסביר מיכאל.
"יש להם תפיסת זמן ארוכה. חושבים שישראל היא חברה חלשה ורוצים לגרום לה לשיבוש בשיגרת החיים, הם לא בוחנים את הדברים בהישג המיידי. זה מה שמסבך את האינטרס הישראלי" ד"ר מיכאל טוען שעוד צפויות הפתעות, שלא ברור איך יעברו את דעת הקהל הישראלי, "ישראל לא רוצה שאירגונים קטנים ישגרו לעברה טילים, ובשביל זה היא צריכה את חמאס כגורם יציב וחזק שישליט סדר ברצועה וידכא אירגונים. יכול להיות שבעתיד ניראה שיתוף פעולה עם אויב מר".
