משרד האוצר פרסם היום (חמישי) את דו"ח הביצוע הראשון לתקציב 2018-2017. מסיכום חודש ינואר עולה כי מגמת הגידול בהכנסות המדינה ממסים נמשכת, העודף השוטף שובר שיא ומגיע ל-4.2 מיליארד שקלים. בזמן שהכנסות המדינה עלו בהשוואה לינואר אשתקד ב 4%, הוצאות משרדי הממשלה עלו ב 1.9% בלבד. הגרעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים עומד על 2.1% בלבד מהתוצר. בדו"ח הביצוע טוען האוצר כי הנתונים הם הרגילים לחודש ינואר, המתאפיין בגביית מסים גבוהה והוצאה נמוכה.
בדו"ח, הראשון לתקציב הדו שנתי לשנים 2017-18, שינה האוצר ממנהגו והפסיק לפרסם את הצפי להכנסות המדינה ממסים. דבר זה מקשה על מעקב אפקטיבי על עודפי הגבייה, עודפים אשר הסתכמו בשנת התקציב הקודמת בכ-6 מיליארד שקלים. בתגובה לבקשתנו לקבל את צפי ההכנסה ממסים לשנה הקרובה, ענו במשרד האוצר כי הנתונים השנה יוצגו רק על בסיס נתונים רבעוניים, וזאת מאחר ו"הנתונים החודשיים סובלים מתנודתיות יתר".
הכנסות המדינה – חדשות טובות בתמהיל המס
הכנסות המדינה ממסים ומאגרות הסתכמו בינואר 2017 ב-28.5 מיליארד שקלים המהווה עליה ראלית של 3.6% לעומת ינואר 2016. אם מנכים את השפעתם של שינויי חקיקה (הפחתה של מס הכנסה ומס חברות) מדובר בעליה ראלית של 4%.
בהתפלגות הכנסות המדינה ממסים יש בשורה חיובית. תמהיל המסים נוטה בחודש ינואר לכיוון פרוגרסיבי יותר, כשההכנסות ממסים ישירים עלו בכ-16% לעומת ינואר שעבר בעוד שהמסים העקיפים ירדו בכ-10%. להרכב של תמהיל המסים חשיבות רבה שכן הוא מעיד על האופן שבו גביית המסים מעודדת שוויון. ככל שהמסים הישירים מהווים חלק גדול יותר מתמהיל המסים כך מערכת המס יכולה לשמש כלי אפקטיבי יותר בהעברת משאבים מבעלי ההכנסה הגבוהה לכלל הציבור. עם זאת יש לציין כי תמהיל המסים של 2016 נחשב רגרסיבי מאוד כשההכנסה ממסים עקיפים התקרבה ל-50% מכלל הכנסות המדינה ממסים.
במשרד האוצר מציינים שני נתונים חריגים שהשפיעו על גביית המסים בינואר 2017: הראשון הוא הקדמה של כ-1.8 מיליארד שקלים בתקבולי המסים על ייבוא רכבים מחודש ינואר לחודש דצמבר; השני הוא שבעקבות מכירה של חברה ישראלית גדולה התקבלו בינואר 2017 כ- 1.2 מיליארד ש"ח. בניכוי שני אירועים חריגים אלו השיפור בתמהיל המיסוי מתמתן כך שההכנסות ממסים ישירים עלו ב-6% בלבד בהשוואה לינואר 2016 ואילו הירידה במסים העקיפים מוערכת בכ-2% בלבד.
הוצאות המדינה – השנה נפתחת לאט
סך הוצאות משרדי הממשלה בינואר 2017 עמד על 19.6 מיליארד שקלים המהווים 6.4% בלבד מההוצאה השנתית המתוכננת. עם זאת יש לציין כי חודש ינואר מאופיין בדרך כלל בשיעור הוצאה נמוך. בעוד שמערכת הביטחון הצליחה להוציא בינואר 7.7% מתקציבה השנתי (מתקרבת לקצב הוצאה של 1/12 מהתקציב) המשרדים החברתיים הוציאו רק 5.9% מתקציבם השנתי.
העודף הכולל מאפשר גמישות עתידית
בעוד שיעד הגרעון השנתי עומד על 2.9% שהם 36.6 מיליארד שקלים. בינואר רשמה המדינה דווקא עודף תקציבי של 4.2 מיליארד שקלים. בפעילות למימון הגרעון נמדד עודף של 4.4 מיליארד שקלים. העודף התקציבי של הממשלה הביא לכך שב-12 החודשים האחרונים רשמה הממשלה גרעון נמוך של 2.1% בלבד. פרוש הדבר הוא שלמשרד האוצר יש גמישות רבה לגיוס חוב בהמשך השנה. במידה ומגמה זו תימשך בחודשים הקרובים היא יכולה לתמוך החלטות ממשלה להרחבה תקציבית או להורדת מסים.
נתוני חודש ינואר 2017 מעידים על המשך המגמה של השנים האחרונות גם בתקציב 2017. כשבאים לבחון מגמות יש להתייחס לנתוני חודש ינואר בעירבון מוגבל, שכן הוא מאופיין בגביית מסים גבוהה (בעקבות פעילות כלכלית מוגברת המתקיימת כל שנה בחודש דצמבר) ובהוצאה ציבורית נמוכה (משרדי הממשלה עדיין לא ערוכים לביצוע הוצאות בהתאם לתקציב שאושר להם בסוף דצמבר).
עם זאת לנתוני חודש ינואר ולחודשים הקרובים חשיבות יתרה. הסיבה לכך נעוצה בהכרזתו של שר האוצר כי בעקבות עודפי הגביה הגדולים ב-2016, בכוונתו לבצע הפחתת מסים. כחלון ביקש לראות איך מתחילה 2017, לראות אם נתוני הגביה הגבוהים נמשכים ובהתאם לכך לקבל את ההחלטה. אם לשפוט לפי גביית המסים בינואר, ההחלטה על הורדת מסים מתקרבת. כחלון סירב להגיד האם יוריד את המע"מ ("המס המרושע ביותר" כהגדרתו) ויסייע דווקא לשכבות החלשות, או יעדיף לבצע הורדה נוספת במס הכנסה או במס חברות. אופציה נוספת עמדה בפני כחלון והיא הגדלת ההוצאה הממשלתית באמצעות הצמדת קצבאות הנכות או קצבאות הזקנה לשכר מינימום לדוגמה. אך נראה כי כחלון רוצה להימנע מהגדלת מעורבות הממשלה במשק, ומעדיף לצמצם הכנסות לקופת המדינה כדי לאזן את ההכנסות הגבוהות.
