הנה כמה עובדות על הפגנות החרדים מהשבוע האחרון: מדי יום התקיימו הפגנות חרדים כנגד מעצר עריקים חרדים מצה"ל בחמישה מוקדים לפחות ברחבי הארץ, שכללו חסימות כבישים לשעות ארוכות ועימותים אלימים עם שוטרים. בהפגנות נעצרו לפחות 67 בני אדם, וכנגד 33 מתוכם מתכוונת פרקליטות המדינה להגיש כתבי אישום (שבעה מתוכם עצורים כרגע עד תום ההליכים והשאר שוחררו למעצר בתנאים מגבילים). יחד עם זאת, כיום הקבוצה המפגינה מהווה מיעוט בשיעור של כ-6.5% מהמגזר החרדי כולו, בעוד אלפי חרדים דווקא מתגייסים לצה"ל מדי שנה ומספרם נמצא במגמת עלייה. ועובדה נוספת: כיום לא חלה על תלמידי ישיבות חובה חוקית להתגייס, מלבד מכסה שנתית של כמה אלפי בני ישיבות הקבועה בחוק. כל שנדרש מהשאר הוא להציג אישור לימודים בישיבה ולהתייצב בלשכת הגיוס כדי לקבל דחיית שירות. אז מה בעצם הבעייה?

לעינו של הציבור החילוני מדובר במחאה המוכיחה שכל החרדים מתנגדים לגיוס, אולם המציאות בשטח מורכבת יותר. המפגינים השבוע משתייכים ל"פלג הירושלמי" – קבוצה חרדית ליטאית החלוקה בדעותיה עם שאר הזרמים החרדיים. בעוד גדולי הציבור החרדי השלימו עם הדרישה למכסות גיוס הקבועות בחוק ושיתפו פעולה עם הצבא על מנת למזער נזקים, אנשי ה"פלג" אינם מעוניינים בכל קשר עם הצבא. בראש ה"פלג" עומד הרב שמואל אוירבך – בעבר חבר בהנהגת המפלגה החרדית-ליטאית "דגל התורה", שלפני כשלוש שנים התנתק ממנה והחל להוביל זרם עצמאי, המתנגד בצורה קיצונית להשתלבות בחברה ה"כללית". מבחינתו, ההנהגה הנוכחית של מפלגת דגל התורה הליטאית פשרנית מידי. בעיני חסידיו הוא נחשב לממשיך דרכו של הרב ש"ך, שהוביל את היהדות החרדית-ליטאית במשך עשורים והתנגד נחרצות לכל נסיון לגייס את בני הישיבות.

הרב שמואל אוירבך, מנהיג ה"פלג הירושלמי". הורה לתלמידיו לא להגיע ללשכת הגיוס אפילו כדי לקבל פטור או דחיית שירות (צילום ארכיון: יעקב לדרמן \ פלאש90)

בניגוד להנהגת הציבור החרדי-ליטאי, הרב אוירבך הורה לחסידיו לא לשתף כלל פעולה עם הצבא ולא להגיע ללשכות הגיוס, גם לא לצורך קבלת פטור מגיוס. כתוצאה מכך, רבים מתלמידי הישיבות שנשמעו לו הוגדרו על ידי הצבא כעריקים שהמשטרה הצבאית מחפשת אחריהם. לאחרונה נעצרו מספר עריקים, ובשבוע האחרון התפרסמו מודעות רבות בעיתון 'הפלס' המזוהה עמו, שקראו למחות נגד הגיוס ולפעול כנגד חרדים המנסים לגייס בחורי ישיבות לצה"ל.

בנוסף לסירוב להתייצב, למוחים יש טענה נוספת: ה"מכסות" השנתיות לגיוס תלמידי ישיבות שהוכנסו לחוק הגיוס יוצרות אפליה בין בני הישיבות. בעוד בני הישיבות מה"אליטה החרדית", דהיינו חסידויות מרכזיות כמו גור ובעלז או ישיבות מרכזיות זוכים לפטור, תלמידי ישיבות צדדיות, בעיקר ספרדיות, אינם מקבלים את דחיית השירות.

"השלטון מנסה להכתיב לנו סדר יום"

משה שלום מלאכי, חבר מועצה בעיריית בני ברק בסיעת 'בני תורה' המזוהה עם "הפלג" נמנה עם תלמידיו של הרב. מאז החל גיוס בחורי הישיבה לפני כשלוש שנים הוא אחד ממובילי המאבק כנגד הגיוס. "העניין המרכזי שסביבו חג המאבק הציבורי מתחיל ונגמר בעקרונות של הציבור הליטאי והחרדי מאז ומעולם, בעיקר בענייני עולם הישיבות ועולם התורה", אמר מלאכי ל'דבר ראשון', "המשמעות של עולם הישיבות והתורה היא של עדיפות ראשונה במעלה. אין הקבלה בעולם החילוני לגודל וחשיבות הדברים עבורנו. מדובר בערכי יסוד שגדלים איתם, חיים איתם ומחנכים עליהם, ומדובר פה בהתמסרות לחיי תורה. גם לאדם שעובד שצריך לחיות ע"פ התורה ומפנה הרבה זמן ללימוד תורה. מדובר בתפיסת עולם."

טוענים כנגדכם שהגיוס לצבא נועד לשמור על המדינה כדי שיהיה אפשר לחיות בה.

"כשמגיע שלטון מרכזי ומתחיל ,לתפיסתו, לנהל אותנו ולקבוע לנו סדר יום חדש – אנחנו לא ניתן לזה לקרות. העניין פה הוא הרבה מעבר מאשר הגיוס לצבא. אנחנו לא רואים את ההתגייסות לצבא של אנשים שיושבים ולומדים בתורה כדבר לגיטימי, כי הערך העליון זה לימוד התורה. בד"כ חרדים שהולכים לצבא משתנים ומאבדים את הרמה הרוחנית שלהם לאין ערוך. הדבר הזה מהווה סיבה בשביל אדם חרדי, בתפיסה שאני רואה אותה, להתנגד לכך בתוקף."

מלאכי מציין את הרב ש"ך, המנהיג הגדול ביותר של הציבור החרדי-ליטאי בארץ ובעולם במאה ה-,20 כמכונן המרכזי של החוקים אחריהם הולכים חברי ה'פלג': "הרב ש"ך קבע את המונח שיש למסור את הנפש כנגד הגיוס לצבא. מסירות הנפש עליה דיבר הרב היתה שאנחנו נטועים באוהלה של תורה, זה התפקיד שלנו, והתגייסות לצבא היא מבחינת 'ייהרג ובל יעבור'. עכשיו השלטון המרכזי מנסה להכתיב לנו סדר יום שהגיוס הוא האג'נדה".

"את הרב ש"ך המשיך הרב אלישיב, ולאחר שנפטר מנהיג את הציבור החרדי-ליטאי הרב אוירבך. הקו שלנו הוא לקרוא לציבור שלנו לא למצמץ בשום דבר ביחסי החרדים והשלטון. אם אנחנו עומדים במבחן שאומר לנו לשנות את התפיסה שלנו, אנחנו נעמוד על הרגליים האחריות שהצבא אצלנו זה ייהרג ובל יעבור ואנחנו מוסרים על זה את הנפש. התוצאה של זה היא ההפגנות ברחובות."

נאמניו של הרב מונים עשרות אלפי בני אדם ברחבי הארץ שנשמעו להוראה לא להתייצב. "הרב אומר שאם אנחנו מתייצבים אז אנחנו משתפים פעולה עם גזירת הגיוס. ולכן, הצבא מגדיר אותם כעריקים", אמר. "אנחנו מחוץ למשחק הזה. אנחנו לא מדברים על חס וחלילה להסתתר, אנחנו פשוט לא מתייצבים, גם לא לפטור". לטענתו, עצם ההתייצבות בלשכה, אפילו כדי לקבל פטור, עלולה להיות פתח להפעלת לחץ של הצבא על בחור הישיבה להתגייס.

לטענתו, המאבק של הצבא ב"עריקי הפלג" אגרסיבי. "הצבא מגיע מדי פעם, לפעמים בשלוש בלילה ובשעות לא סבירות, דופק בבתים של העריקים ומנסה להפעיל מעצרים כנגדם. אנחנו לא נקבל את זה שלוקחים בחור משלנו, ששמע את הוראתו הברורה של הרב אוירבך ,שזו הוראה רוחנית, ולא התייצב ללשכה. הניחו לנו ותנו לנו לשבת וללמוד, כמו שהיה מדי דורות."

חרדי מ"הפלג הירושלמי" בחסימת רחוב בירושלים בסמוך לכביש 1, במחאה על מעצר תלמיד ישיבה שלא התייצב בלשכת הגיוס, 9.2.2017 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

טענה נוספת שמציב מלאכי היא שלאחרונה המאבק בעריקים הוחרף, וזהו הרקע להפגנות. "כל זמן שלא היו עוצרים עריקים היה שקט", הוא אומר, "עכשיו פשוט מאוד נכנסים בנו בכוח והזכות הדמוקרטית היחידה שנותרה לנו זה לצאת ולהפגין – ולא שזה תענוג גדול, ואני חייב להדגיש את זה. כל פעם לצאת מאוהלה של תורה לרחבי העיר ולעשות מחאה ציבורית מתמשכת, ולפעמים השוטרים מתנהגים באלימות קשה והדברים מתפתחים למקומות לא נעימים – אין לנו עניין בזה."

מלאכי מבקר בדבריו גם את התנהלות המשטרה, האגרסיבית מדי לטענתו. "לאידיאולוגיה שלנו יש זכות להישמע, ובית המשפט לא פעם העיר למשטרה שחובה עליה לאפשר את מחאתנו, גם אם היא נוגדת לתפיסת עולמה" בין היתר מציין מלאכי דפוס פעולה אלים של שוטרים שחוצה קווים אדומים. "יש תיעוד של ניידת שנכנסת במפגינים, ברוך השם לא היו שם פצועים קשה כי המפגינים זזו ברגע האחרון. בירושלים לפני חודש וחצי בחורה שעברה באזור הפגנה, שבכלל לא השתתפה בה, פשוט חטפה מכות משוטרים. זה דבר אבסורדי שאין עליו דין וחשבון. במשטרה יש שוטרים שתוקפים באלות את ראשי המפגינים למרות שהם לא עושים שום דבר של אלימות, פשוט עומדים ברחוב ומביאים את מחאתם, לפעמים המחאה היא בלהט ויוצאים לכביש – אבל הכל בגבולות הדמוקרטיה ולכן אין הצדקה לאלימות". (במשטרה עדיין לא הגיבו לדברים).

ביום חמישי בערב מסר הרב לתומכיו שיפסיקו להפגין ויחזרו לישיבות, אך סיום המחאה אינו נראה בהכרח באופק.

בצה"ל הכחישו בתוקף את טענות "הפלג" על החמרת האכיפה כנגד עריקים. "צה"ל מגייס על פי חוק שירות הביטחון. מי שחייב בגיוס ולא קיבל פטור מהצבא כחוק, מחויב להתייצב בלשכת הגיוס במועד שנקבע לו. במידה ולא התייצב מתבצעות פעולות בהתאם. אכיפת החוק אינה מתבצעת על פי סיווג אוכלוסיות מסוימות ולא חל שינוי במדיניות. המשתמטים אשר נעצרו במהלך השבוע האחרון נעצרו ע"י משטרת ישראל במהלך הפגנות, ולאחר בדיקה התברר כי הינם משתמטים או עריקים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "מזה מספר שבועות מתמודדים שוטרי משטרת ישראל עם הפרות סדר והתפרעויות אלימות המבוצעות ע"י מפגינים חרדים בירושלים. ההפגנות שהגיעו לשיאן בשבוע שעבר, כללו יידוי אבנים וחפצים לעבר השוטרים, הצתת פחים, חסימות צירים, גידופים ואלימות אשר הופנתה כנגד השוטרים ואף הובילה לפציעה של שוטרים. בתוך כך נאלצת המשטרה לפעול תוך שימוש בכוח סביר על מנת לשמור על שלום הציבורי וביטחונו, כשבמהלך ההפגנות שהתרחשו נעצרו עשרות חשודים שהתפרעו. בכל מצב שבו עולות טענות כאלו או אחרות, ראוי כי אלו יתבררו ויבדקו ע"י הגורמים המוסמכים לכך".