השבוע התבשרנו שהשוער והמאמן האגדי ויקטור צ'אנוב נפטר בגיל 57, מסיבות שעדיין לא ידועות לנו. המוות הפתאומי של אחד השוערים הטובים ביותר בברית המועצות החזיר אותי לילדות שלי, שכללה מעקב הדוק אחרי השחקן האהוב עליי בדינמו קייב האוקראינית, ונמשכה במעבר המפתיע והמרגש שלו לישראל הקטנה שלי. לילדים של היום יש את מסי, ניימאר ורונאלדו לאהוב ולהעריץ, אבל לי היה את ויקטור צ'אנוב – בשבילי השחקן הגדול ביותר ששיחק כדורגל בישראל.
Вітаємо з Днем народження Віктора Чанова (202 матчі, 9 трофєїв)!
Happy Birthday, Viktor Chanov (202 games, 9 cups)! pic.twitter.com/lOKAas5CFj— Ветерани Динамо К (@Legends_FCDK) July 21, 2014
כשהייתי בן 7 עליתי מאוקראינה לישראל. הורי היו יהודים ציונים, שבחרו לקחת אותי ואת אחי הגדול מהעיר אודסה, מרכז התרבות הסובייטית, לעיר הישראלית הקטנה יבנה. למרות שהייתה להם ויזה לאוסטרליה הרחוקה, הם בחרו להגיע לישראל. כשחיינו באוקראינה, אבא שלי אהד את קבוצת דינמו קייב הגדולה של שנות השמונים, עם כוכבי העל כמו בילאנוב, מיכאלצ'נקו ופרוטאסוב, והמאמן האגדי ואלרי לבנובסקי. בבית גדלתי על ההפסד כואב הלב להולנד של ואן באסטן במונדיאל 88, וכולנו ראינו את קרבות הענק בין שתי האימפריות של הליגה הרוסית – ספרטק מוסקבה ודינמו קייב. אבל כשכולם אהבו את החלוצים, אותי כילד קטן הצליחו לתפוס דווקא שני השוערים המשופמים – ויקטור צ'אנוב הבלונדיני מול סטאניסלב צ'ארצ'סוב שחור השיער, שוערה של ספרטק.
כשהגעתי לישראל לא גיליתי יותר מדי עניין בכדורגל הישראלי. הקבוצות היו חלשות מדי, השחקנים לא עניינו אותי והכל נראה אותו דבר – כל השוערים היו גבוהים, רזים ואיטיים. והכי חשוב, בישראל, כך גיליתי, לכל הקבוצות יש אותו השם. או מכבי או הפועל?! מה זה? איך אפשר בכלל להבדיל ביניהם? אמנם במהלך אותה השנה התחילו להגיע שחקנים מהליגה הסובייטית לארץ, אבל את הסנוניות הראשונות עוד לא הכרתי. אלו היו בעיקר שחקני עבר מבוגרים, שחיפשו חוזה כלכלי נוח כדי לברוח מברית המועצות המתפוררת. הכוכבים הגדולים באמת התחילו לעבור ב1988 לליגות הספרדית, האיטלקית, האנגלית, הסקוטית והגרמנית.
לעולם לא תיארתי לעצמי שיום אחד אני אפתח את הטלוויזיה, ופתאום אראה מולי את השחקן האהוב עלי – ויקטור צ'אנוב. אני זוכר שאמרתי לאבא שלי לבוא ולראות בטלוויזיה את הרגע המוזר וההיסטורי הזה, בעוד הוא מבטל אותי שאני סתם מתבלבל, ואין בכלל מצב ששוער ענק כמוהו ישחק באחת הקבוצות בישראל. בתום כמה רגעי הלם ניסיתי להבין איך קוראים לקבוצה שהוא בחר לייצג, ומי אלו בעלי המדים הירוקים בישראל? למחרת שאלתי את חבריי הצברים לכיתה – איך קוראים למכבי הירוקה? לקח להם קצת זמן להבין את העברית המקולקלת שלי, אבל בסופו של דבר הם הבינו שהתכוונתי למכבי חיפה. הם אמרו לי ש"מכבי הירוקה" היא קבוצה טובה, אבל אין לה סיכוי מול מכבי הצהובה או מול הפועל הכחולה והפועל האדומה, ושהם יאכלו אותה בלי מלח. מה קשור אוכל לכדורגל? עדיין לא הבנתי. אבל מה היה אכפת לי בכלל, ויקטור צ'אנוב בישראל! מצידי שישחק בכלל במכבי הכתומה או הסגולה או הורודה, רק שאני אוכל לראות אותו משחק. מיותר להגיד שחברי לכיתה לא הבינו למה אני מתלהב משוער אוקראיני מוזר עם שפם, ועוד אחד שאינו גבוה או רזה. הבנתי שמבחינתם, מעכשיו אין סיכוי למכבי צ'אנוב. הרי להם היה את רפי כהן, אריה אלטר ושולי גילארדי, אז מיהו בכלל הויקטור המשופם הזה?
ויקטור צ'אנוב, שוער העבר האגדי של מכבי חיפה נפטר אתמול בגיל 57 בלבד.
צ'אנוב שיחק 3 שנים במכבי חיפה וזכה עם הרבוצה בדאבל. pic.twitter.com/bkXofOyjy4— הפאנל (@Hapanel1075) 9 בפברואר 2017
צ'אנוב נשאר לשחק בישראל בסך הכל ארבע שנים – שלוש מתוכן במכבי חיפה (כולל דאבל בעונה המדוברת) ועונה אחת בבני יהודה (הייתי בשוק כשהבנתי שמכבי הכתומה בכלל נקראת בשם אחר לגמרי מכל שאר הקבוצות… זה חוקי בכלל?). הוא הותיר מורשת אדירה, והיה השחקן הגדול ביותר שאי פעם הגיע לישראל. ביחד איתו במהלך השנים נחתו עשרות שחקנים מהליגה הסובייטית, כולל שבעה שחקני עבר מדינמו קייב לשעבר. אבל שמו והישגיו האדירים היו שם עוד לפני שהגיע לסיים את הקרירה בישראל. צ'אנוב גדל בקבוצת שטאר דונייצק, אז קבוצה קטנה שנעה בין שתי הליגות הראשונות בברה"מ. לאחר שלוש שנים שבהם הצטיין, עבר לדינמו קייב של לאבנובסקי. אבל בדינמו חיכה לו שוער צעיר ומוכשר נוסף בשם מיכאל מיכאלב. לבנובסקי האמין בתחרות בין שני השוערים כדי לחדד את היכולת שלהם, ולכן למרות שויקטור היה השוער הבכיר, מיכאלב עדיין נשף בעורפו.
https://twitter.com/boshirohachinik/status/830258524097740805
המשבר הגדול של צ'אנוב הגיע ב-1985, אחרי שבמהלך עונת הדאבל של קבוצתו הוא שיחק רק משחק אחד בעקבות פציעה, וראה את מיכאלב זוכה, בצדק, בכל התהילה. הוא דרש לעזוב, אבל לבנובסקי החליט בצעד אמיץ לשחרר דווקא את שוערו הפותח, ולהבטיח בצעד של אמון מוחלט לצ'אנוב את האפודה הראשונה, הפעם ללא תחרות. ההימור הוכח כאשר עונת 86 היתה אחת הגדולות אי פעם של קבוצה סובייטית, עונה בה דינמו זכתה בדאבל נוסף והוסיפה לזה גם את גביע המחזיקות עם ניצחון 3:0 על אתלטיקו מדריד בגמר. צ'אנוב חווה את עונתו הגדולה ביותר, וזכה גם בפעם היחידה בקרירה שלו בתואר השוער המצטיין של העונה.
לצערו של צ'אנוב, למרות שלוש אליפויות וחמישה גביעים בברית המועצות במהלך שנותיו בדינמו קייב ושחטאר דונייצק, הוא מעולם לא זכה להיות השוער הפותח בנבחרת הבוגרת. הוא תמיד היה שם, אבל רק כמחליף לראנט דסאייב האגדי. צ'אנוב זכה עם נבחרת רוסיה כשוער פותח באליפות אירופה לנוער ב78 ובאליפות עד גיל 21 ב80. בין לבין הגיע עם נבחרתו למקום השני במונדיאל הנוער ב79. אבל בנבחרת הבוגרת שלט דסאייב, המבוגר בשנתיים מצ'אנוב. דסאייב היה שוערה של ספרטק עד שנת 88 (אז הוחלף ע"י השוער המחליף צ'רצסוב) ובשנות ה80 זכה חמש פעמים בתואר השוער המצטיין בליגה. דסאייב נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם וב88 נבחר לשוער הטוב בעולם. צ'אנוב אמנם נסע לשלושה מונדיאלים (82,86,90) ו2 אליפויות אירופה (84,88). אבל תמיד ראה לפניו את דסאייב בעל הכינוי המחייב "מסך הברזל" פותח לפניו. דסאייב הפך במהלך השנים לאחד משני הכוכבים הגדולים של הנבחרת והיה הקפטן והמנהיג, למרות שרוב הנבחרת הייתה מורכבת משחקני דינמו קייב (בגמר מול הולנד ב88 פתחו 8 שחקני דינמו בהרכב). דסאייב היה גם אחד מחלוצי העזיבה של ברית המועצות, כשעבר בשנת 88 בתום היורו לקבוצת סביליה הספרדית. אם ויקטור צ'אנוב היה גדל בשנות האלפיים, הוא היה לבטח השוער הפותח של נבחרת אוקראינה ומשחק באחת הליגות הטובות בעולם.
https://www.youtube.com/watch?v=Cdf7BSihrmU
צ'אנוב היה שחקן ענק, שנודע ביכולותיו האדירות לנעול את הרחבה והשער גם ברחבי אירופה. לצערו הוא הספיק לשחק רק 21 פעמים בנבחרת כולל משחק חסר חשיבות מול קנדה במונדיאל 86 ומשחק ביורו 88 מול צפון אירלנד כשהחליף את דסאייב שנפצע קלות. אבל לעד יזכר כאחד משועריה הגדולים ביותר של דינמו קייב, ויקטור והשפם הבלונדיני שלו.
ויקטור צ'אנוב, מגדולי השוערים שדרכו פה, הלך אתמול לעולמו. אגדת ספורט בחייו ובמותו, עצוב! pic.twitter.com/Or9zNidBdG
— Or Ravid אוֹר רביד (@OrRavid) 9 בפברואר 2017
