המחלוקת על עתיד הסדר החוב של יוון נמשכת: ממשלת יוון, מדינות האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית לא הסכימו עדיין על המשך המתווה להסדר החוב, מה שגורם להלוואה נוספת ליוון בסך 86 מיליאדי יורו להתעכב. ללא ההלוואה תתקשה יוון לעמוד בפעימה הבאה שנקבעה להחזר חובותיה ביולי, מה שיעמיד אותה בסכנה לפשיטת רגל. במוקד המחלוקת עומד סירובה של קרן המטבע הבינלאומית לערוב להסדר החוב, שאליו היא התנגדה מלכתחילה, ודרישה של בעלות החוב וקרן המטבע מיוון לחוקק סדרת חוקים שיחלישו עוד יותר את הריבונות הכלכלית שלה.
ביום שישי האחרון נפגשו שרי האוצר האירופאים בבריסל במטרה להגיע להסכם שיפרוץ את המו"מ על תנאי ההלוואה הקרובה ליוון. הדיון התכנס בעקבות מפגש של ראשי קרן המטבע הבינלאומית, בו נחשפו חוסרי הסכמה פנימיים ביחס להשתתפותה של הקרן בהמשך הסיוע. הקרן דרשה בעבר שהאיחוד האירופי יבצע הקלות בחוב של יוון, אך מדינות האיחוד, בהובלת גרמניה, מסרבות לעשות זאת.
ממשלת יוון מצידה מעוניינת לקבל את הסיוע בתנאים שהוסכמו ב-2015, הכוללים תנאים של צמצום תקציבי וצנע. עם זאת, יוון מתנגדת לדרישת קרן המטבע וגרמניה ל"חקיקה מקדמית" של מדיניות מצמצמת שתופעל באופן אוטומטי במידה ויוון לא תעמוד ביעדי העודף התקציבי. משמעות חקיקה זו היא שהפרלמנט היווני יאשר חוקים שיישארו בהשהיה, ויופעלו ללא הצבעה מחודשת במקרה ויוון לא תעמוד ביעדי העודף התקציבי הנוקשים שהוסכמו עם מדינות האיחוד בסוף תקופת ההלוואה. החוקים אותם דורשים קרן המטבע והאיחוד לחוקק באופן זה יכללו קיצוצים בפנסיה והעלאת מיסים. יוון מתנגדת למהלך זה בתוקף, בטענה כי הוא מצמצם את יכולתה של הממשלה היוונית לשלוט במדיניות הפיסקלית באופן ריבוני. יוקליד טסקלוטוס, שר האוצר היווני, אמר כי הדרישה "מרחיקה לכת מעבר למסגרת הדמוקרטית וערכי המוסר האירופאיים".
בכינוס ה"יורוגרופ" בשבוע הבא ינסו שרי האוצר האירופים להגיע לפריצת דרך במו"מ שתאפשר את ביצוע הפעימה השלישית של הלוואות הסיוע ליוון בסך כ-86 מיליארד יורו. מפגש זה יהיה האחרון לפני תחילת מרוצי הבחירות במדינות אירופאיות רבות, והפגישה הבאה צפוייה להיערך רק באפריל. יוון עומדת בפני החזר חוב של כ-7 מיליארד יורו ביולי, וללא אישור הפעימה הבאה של ההלוואה, תיאלץ כנראה להכריז על פשיטת רגל.
נשיא האיחוד ז'אן-קלוד יונקר אמר כי ההסכם "עומד על קרקע לא בטוחה". יונקר התייחס לחוסר המוכנות של קרן המטבע להתחייב להשתתפות בסיוע – התחייבות שגרמניה מציבה כתנאי להסכם. הקרן נמצאת במאבק עם מדינות האיחוד המשתתפות בהלוואה על תנאי ההסכם מזה כשנתיים. נציגי הקרן טענו בשבוע שעבר כי הסדר החוב עם יוון "לחלוטין איננו בר קיימא", ודרשו לקצץ בחובותיה. בנוסף, התנגדו נציגי הקרן לדרישה הגרמנית לעודף תקציבי של 3.5% מהתמ"ג בסוף תקופת ההלוואה, והמליצו להוריד יעד זה ל-1.5%.
קרן המטבע נגד ציפראס: "יוון הסכימה להסדר בניגוד להמלצותינו"
אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון ויו"ר מפלגת סיריזה, הזהיר את קרן המטבע וגרמניה "להפסיק לשחק באש" על חשבון העם היווני, וקרא להגיע להסכם שלא כולל את הסעיף האנטי-דמוקרטי לטענתו של חקיקה מקדמית.
עם זאת, בקרן המטבע האשימו את ציפראס בשיתוף פעולה עם דרישות הצנע של גרמניה ונסיונה ללחוץ על הקרן להשתתף בהלוואה. "קרן המטבע איננה דורשת צעדי צנע נוספים", כתבו שני כלכלנים בכירים בקרן המטבע בפוסט רשמי של הארגון, "כשהממשלה היוונית הסכימה עם נושיה האירופאיים על עודף תקציבי של 3.5%… הזהרנו כי צעד זה ידרוש צעדי צנע שלא יאפשרו החלמה מהמשבר. בניגוד להמלצותינו, הסכימה הממשלה היוונית עם שותפותיה האירופאיות". הפוסט מתייחס לבחירתה של ממשלת יוון להיכנע לדרישותיה של הנושות האירופאיות בראשות גרמניה ב-2015, ולקבל הלוואה בתנאים קשוחים, תחת תנאי צנע חריפים. קרן המטבע התנגדה למתווה זה, וציפראס, שנבחר תחת ההבטחה שלא לקבל יותר הלוואות המבוססות על צעדי צנע, הסכים לתנאיה של גרמניה. מבחינת הקרן, כל עוד יוון מסכימה לתנאים אלו, החקיקה המגבילה את עצמאותה הפיסקלית נדרשת כדי לעמוד בהם.
ציפראס האשים בימים האחרונים את קרן המטבע בפחדנות, ודרש ממנה לסגת מדרישותיה לגבי חקיקה מקדימה, ולהבטיח את הצטרפותה להלוואה. בכך מצטרפת יוון לגרמניה בדרישתה מקרן המטבע לשתף פעולה עם הסדר החוב. זאת על אף טענתם של כלכלנים רבים רק יעמיק את המיתון בו נמצאת יוון, וכן את תלותה בהלוואות עתידיות.
בעקבות חוסר הוודאות לגבי יכולתה של יוון להחזיר את חובותיה, קפצה רמת הסיכון של האג"ח היווניות, ואיתה גם רמת ההחזר עליהן. ההחזר על אג"ח ל-10 שנים קפץ ל-7.5%, דבר המהווה רווח משמעותי לבעלי האג"ח, רבים מהם בנקים גרמניים. הממשלה היוונית, לעומת זאת, מתקשה להמשיך ולגייס את ההון הנחוץ לה לצורך תפקודה.
