מחירי הדירות מתחילים לרדת, כך לפחות עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (רביעי). מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2016 לאלו שבוצעו בנובמבר – דצמבר 2016, עולה כי מחירי הדירות ירדו בשיעור של כ-1.2%. בלמ"ס מסייגים את המסקנה, שכן ישנן עסקאות שבוצעו בדצמבר וטרם דוחו לרשות המסים. ירידת המחירים בנובמבר-דצמבר מיתנה את עליית המחירים השנתית מ 8.1% לשיעור של 5.9%.
על אף שמדובר בנתון חלקי, שנמדד בתקופת זמן קצרה, אם נתון זה אכן תואם את המגמות בשוק מדובר בירידת מחיר משמעותית. אם מגמה זו תימשך בחודשים הקרובים יוכל שר האוצר כחלון לנשום לרווחה. כל הישגיו של כחלון בשנתיים האחרונות עומדים בצילם של מחירי הדיור העולים. כחלון יודע שירידה במחירי הדיור היא המבחן המרכזי שלו בעיני הבוחרים.
אמינותם של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחום מחירי הדיור אינה חד משמעית. הסיבה לכך נעוצה בהבדלים בינם לבין אלו שפורסמו על ידי השמאי הממשלתי בעבר. הבדלים שהובילו את שר האוצר להחליט להפסיק את פרסום נתוניו של השמאי הממשלתי. צעד שהביא לביקורת רבה. כדי להיות הוגנים עם כחלון ואנשיו ראוי לציין כי גם נתוני עליית המחירים שפורסמו בשנים האחרונות נשענו לרוב על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אחד מאלו שמטילים ספק בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא יו"ר אגודת השמאים לשעבר, אהוד המאירי, שאמר עם פרסום הנתונים כי "הלמ"ס מציג ממוצע ארצי סטטיסטי שמסתמך על נתונים שחלקם מעוותים, ולא אומתו על ידי מומחים בשוק הנדל"ן כפי שעושה השמאי הממשלתי. כאשר השמאי הממשלתי ממשיך לערוך את מדד מחירי דירות ב-16 ערים מרכזיות בארץ, על פי סטנדרטים מקצועיים אמתיים ומוצא כי מגמת עליית המחירים נמשכת, לא פלא שכחלון מעדיף את מדד הלמ"ס ואוסר עליו לפרסם את המדד ברבים". מאירי הוסיף כי"בכל מקרה השמחה עוד מוקדמת, ועל הרוכשים להבין כי מחירי הדירות ימשיכו להיות על פי השוק ולא על פי מדד כחלון".
לפרסום של נתוני ירידת מחירים יכול להיות אפקט פסיכולוגי על שוק הדיור. אם רוכשי הדירות ומוכרי הדירות יאמינו שהמחירים יורדים הם עשויים להתנהג בהתאם ובכך להביא לירידה נוספת במחירי הדירות. זו הסיבה שלנתונים הללו, עם כל הבעייתיות שלהם, יש חשיבות בעבור מי שמעוניין בירידת מחירים.