דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ספורט

זכויות עובדים / "התדמית הזוהרת של הכדורגלן, כפי שנראית מבחוץ, לא נכונה" אומר אוהד כהן

שוער פעיל משך 21 שנים בליגה וממקימי נציגות שחקני הכדורגל | כהן עבר דרך ארוכה מאז חתם על החוזה הראשון שלו על מכסה מנוע במגרש אימונים: ״כדורגלנים הם עובדים לכל דבר ועניין״

אוהד כהן (מימין) ושוער הפועל כפר סבא רן קדוש (באדיבות המצולם).
אוהד כהן (מימין) ושוער הפועל כפר סבא רן קדוש (באדיבות המצולם).
אור גואטה

לאוהד כהן, כיום מאמן השוערים של הפועל כפר סבא, הייתה קריירת משחק ארוכה ועשירה. השוער לשעבר, בן 41.5, שיחק בבוגרים במשך 21 שנה. הוא גדל בנוער של מכבי פ"ת, בה הוא שיחק כמחצית מהקריירה לסירוגין. בין לבין הוא שיחק בבית"ר ירושלים, הפועל בית שאן, הפועל חיפה, הפועל מחנה יהודה, הפועל ראשון לציון, הפועל רעננה ושתי קדנציות בהפועל כפר סבא, שם פרש ממשחק פעיל. תוך כדי עמידה בין הקורות, הספיק כהן להשלים תואר במשפטים ובגיל 33 הוסמך כעורך דין. לקראת סוף הקריירה עשה היסטוריה כשהחליט להקים יחד, עם מיכאל זנדברג ודן רומן (אותם הוא מקפיד לכנות "חבריי המכובדים"), את נציגות שחקני ושחקניות הכדורגל החדשה בישראל בהסתדרות.

מימין לשמאל: אוהד כהן, דן רומן, יונאס הופמן מארגון השחקנים העולמי FIFPRO וניר אלון (באדיבות המצולם).

בהחלט הייתה לך קריירה עשירה, אבל בוא רגע נתחיל מההתחלה, עוד כשניסית להציל שוערים יותר מאשר להיות אחד מהם.

כן, בעצם אפשר להגיד שהתחלתי את הקריירה כשחקן הגנה בגיל 7 בבית הספר לכדורגל של מכבי פתח תקוה, אבל באחד המשחקים השוער שלנו היה חולה ונותרנו ללא שוער, אחד השחקנים הדליף  למאמן שיש לי יכולות לא רעות בשער. המאמן הציב אותי כשוער באותו משחק, נתתי את הופעת חיי בליגת הילדים, ניצחנו והשאר היסטוריה.

כבר אז הבנת שזו עבודה כמו כל העבודות ולא רק מה שרואים בטלוויזיה?

שחקן כדורגל מבין בגילאי נערים ונוער שיש אפשרות מכובדת להתפרנס מכדורגל מקצועני , היום זה הפך כבר לחלומו של כל ילד ולא פחות מכך, לחלומו של כל הורה שבנו יצליח ככדורגלן. לומר את האמת, בתור נער שנמצא בצומת בתקופת הצבא, אתה משקיע את כל המשאבים והכוחות שלך להגשים את החלום שהשקעת בו כל כך הרבה שנים מילדותך וזה לשחק, כל ענייני השכר ומה שבצידו על כל המשתמע מכך הוא פרט שולי ולא נראה לך חשוב באותה תקופה, לצערי המצב כיום אצל לא מעט שחקני כדורגל בישראל הוא כזה וגם אני נכוויתי בכך. אין לך עניין בתלושי שכר,תנאים סוציאליים וכדומה. אתה חולם לשחק .נקודה.

ואיך זה מתבטא? איך למשל נראתה חתימת החוזה הראשון שלך?

חתימת החוזה הראשון שלי היה אירוע מוזר, שלא נאמר טראומטי. החתימה עצמה על המסמך בוצעה על גבי מכסה המנוע של אחד הרכבים בחנייה של מגרש האימונים. הוחתמתי על ידי בעלי הקבוצה דאז, כאשר אני חותם ונחשף לפניי רק חצי העמוד התחתון של כל עמוד. זו דוגמה נהדרת למצבו של הכדורגל הישראלי, באותה תקופה, בכל הקשור להתייחסות השחקן ובעלי הקבוצות לזכויות השחקן כעובד.

שלא תטעה, אני לא מטיל את האשמה רק על המעסיק כי גם אני לא הקדשתי מספיק תשומת לב לעניין החשוב כל כך, שלעתים עלול לחרוץ גורלות בכל הקשור למעמדי כשחקן בקבוצה. כמובן שגם למעסיק שלי הייתה אחריות על המצב שבו אני לא שואל או מברר מה בדיוק התנאים שלי. זה היה לו נוח והוא לא טרח ליידע אותי כמעט באף פרט מפרטי החוזה.

אם כבר אנשי מקצוע, אתה מוסמך כעו"ד כבר עשור, אתה אומר שחתימת החוזה שלך היתה אירוע טראומטי, אבל עשית מעשה בעניין רק בגיל 38, שלוש שנים לפני שפרשת ממשחק פעיל, אמנם מגיע לכם כל הכבוד על הנציגות, אבל למה כל כך מאוחר?

לצערי, שחקן כדורגל ישראלי יכול היום לפעול בכל נושא ועדי עובדים או ארגוני עובדים או זכויות השחקנים רק כשהוא בשלהי הקריירה (זנדברג היה בן 34 ורומן בן 33, שנה לפני הפרישה – א.ג.). כשאתה שחקן צעיר ויש לך קריירה שלמה לעבור סביר להניח שתהיה מסומן ע"י אנשים מסוימים כרעה חולה וכגורם מסית בתוך חדר ההלבשה במידה ואתה פועל למימוש זכויות השחקנים. לכן, במרום גילי, החלטתי שהגיע הזמן להטביע חותם גם מחוץ למגרש ולהשאיר מורשת שתשפיע לטובה על חיי השחקן הישראלי ביום יום. לשמחתי, היו לי לא מעט שותפים לדרך והם היו הטובים ביותר שיכולתי לצאת עימם למסע שכזה.

נשמע מרגש ומפחיד, מה השינויים שרציתם לחולל בהקמה של ארגון כזה?

לצערי , המצב היה כזה שתנאי ההעסקה של שחקני הכדורגל נוצלו לרעה כמעט בכל אחת מהקבוצות בליגה הראשונה והשנייה בישראל. היו הלנות שכר באופן קבוע ושגרתי, לא הועברו תשלומים של תנאים סוציאליים כמו פנסיה וכדומה, שחקנים אולצו לוותר על זכויותיהם וכספים המגיעים להם בתמורה לחתימה על מעבר או השאלה לקבוצה אחרת, לא היה יחס ישיר בין השכר ששולם לשחקן לבין הסכום שדרשה עבורו הקבוצה בגין השאלה או מעבר לקבוצה אחרת, פסקי בוררות ועסקאות שנרקמו היו חשאיות ולא נחשפו לעיני כל כדי לא ליצור תקדימים אצל ציבור השחקנים, הוטלו קנסות בסכומים גבוהים  על עבירות משמעת  מזעריות, שחקנים שהוחלט להוציא אותם ממצבת השחקנים של הקבוצה אולצו להתאמן לבד ובצד ללא תנאים מינימליים כשהם מתייבשים מחוץ לקבוצה ומותשים, וכל זה כדי שיוותרו על זכויות המגיעות להם ויעברו לשחק במקום אחר.

באמת קצרה היריעה מלהכיל את כל הדרכים היצירתיות והנוראיות בהן השחקנים נוצלו, אבל דברים כאלה גרמו לי ולחבריי להבין שהגיע הזמן לשינוי.

וואו. זה נשמע כמו תסריט הפוך לחלוטין ממה שאנחנו רואים בטלוויזיה וקוראים בעיתונות. אבל למה החלטתם להקים דווקא ארגון חיצוני ולא ארגון כמו מינהלת הליגות למשל?

הרגשנו שאין גורם אמיתי ואמין שעושה כל שביכולתו להגן על זכויות השחקנים, הייתה תחושה שאינטרסים גדולים מאיתנו משפיעים על המצב והגענו למסקנה שרק גורם חיצוני למוסדות כדורגל יוכל לחולל שינוי. הבנו שארגון שחקנים כזה או אחר לא היה יכול להשפיע ורק הקמת ארגון עובדים על פי חוקי מדינת ישראל יוכל לחולל שינוי כי רק הוא יוכל בעצם להוציא את המחלוקות שבין ההתאחדות וראשי הקבוצות לבין השחקנים אל מחוץ למגרש הביתי של ההתאחדות, שעד אז בתי הדין והבוררויות שלה היו הגוף המוסכם היחיד לפתרון בעיות כאלה.

מדובר בארגון של שחקנים עם הפרשי משכורות עצומים, שמשחקים בעשרות קבוצות וכרטיסי השחקן שלהם מוחזקים בידי עשרות אנשים שונים. הדברים האלה היוו הקשו על הקמת הארגון?

אני מאמין שבהקמה של כל ארגון יש קשיים כאלה ואחרים. הקושי המשפטי העיקרי בהקמת הארגון שלנו טמון בשאלה הכי בסיסית – מיהו המעסיק?

הצורך לאגד קרוב ל-700 שחקנים ושחקניות, שלכל אחד מהם חוזה אישי , בתנאים שונים אצל מעסיקים שונים העלה את השאלה העיקרית: מול איזה גורם אנחנו עומדים? אנחנו פונים להתאחדות כרגולטור המפעיל את משחקי הליגה ואת הקבוצות שהבעלים שלהם מכהנים בתפקידים רשמיים בהתאחדות לכדורגל? אנחנו צריכים לפנות לכל מעסיק ומעסיק באופן אישי? בלי קשר לכך, לשמחתנו התברר שבאותם ימים פעלו בעלי הקבוצות בינם לבין עצמם להקמת מנהלת הליגות הפועלת היום ומאגדת את בעלי הקבוצות לגוף אחד מסחרי ופרטי, האם עלינו לפנות למנהלת?

בסופו של יום , למרות שכמעט כל גורם התנער מחובתו כמעסיק (ההתאחדות טענה שאינה מהווה גורם שניתן להגדירו כמעסיק) אילצנו את כל הגורמים שציינתי להגיע לבית הדין לעבודה ולהכיר בזכויות השחקנים אם בחלקן ואם במלואן.

השחקנים תמכו במהלך?

רוב רובם של השחקנים תמכו בהקמת נציגות השחקנים והבינו את הצורך הדחוף בשינוי המצב הקיים, שהפלה אותם לרעה. התחושות שלנו היו שהשחקנים היו אובדי עצות ונזקקו נואשות לגורם חזק שיוביל אותם למאבק העיקש בגורמים החזקים שמפעילים את הקבוצות וההתאחדות לכדורגל. כמובן שהיו גם כאלו שחששו למעמדם, לא רצו שתדבק בהם התדמית של "המסיתים לרעה" וביקשו להישאר מאחורי הקלעים ולא להיחשף. הכל התקבל בהבנה.

איך אתה מסכם את שלוש השנים הראשונות של פעילות הארגון?

נציגות השחקנים בעיניי היא הצלחה כבירה והביאה לשינוי משמעותי במעמדו של השחקן מול בעלי הקבוצות וההתאחדות. ההצלחה הגדולה ביותר היא העובדה שנציגות השחקנים מוכרת כיום כגורם המייצג את השחקנים בעיני המנהלת, ההתאחדות ובעלי הקבוצות. הנציגות פועלת כיום בתחומים רבים בשיתוף פעולה אמתי וכן מול אותם גורמים תוך שהם מתייעצים עם מנהלי הנציגות בהחלטות המשפיעות על הקבוצות בכלל ועל  השחקנים בפרט.

בנוסף, הנציגות ניסחה יחד עם ראשי הקבוצות תקנון משמעת אחיד שנחתם על ידי השחקן במסגרת החתימה על הסכם ההעסקה שלו אל מול הקבוצה, לאט לאט אפשר להבחין ברוב הקבוצות שנושא הלנות השכר נעלם, נציגות השחקנים לוקחת חלק בכל ועדת משמעת שנקבעת לשחקן כזה או אחר כאשר נציג מטעמה נוכח בכל ועדה, נציגות השחקנים לוקחת חלק פעיל בהליך מינוי הבוררים במוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל כאשר נציג מטעמה הוא בעל זכות בחירה בוועדה למינוי בוררים.

אני כבר לא שחקן פעיל ולכן אני כבר לא חבר בארגון באופן רשמי, אבל כמובן שאני מרגיש עד היום חלק מהנציגות למרות שאין לי תפקיד רשמי בה ואני משתדל לסייע עד כמה שניתן.

מה האתגרים, לדעתך, שניצבים כיום בפני הנציגות?

הקשיים תמיד ישנם ועוד הדרך ארוכה לפנינו, כפי שניתן לראות עדיין קיימת תופעת נידוי השחקנים, הנציגות פועלת לפתרון בעיה זו, בנוסף , כל ענייני הועדה למעמד השחקן וקביעת מחירו של השחקן בשוק ביחס ישיר לשכרו הוא אתגר נוסף שעומד לפתחה של הנציגות. ביחס לבטוחות לשכרו השנתי של השחקן, לצערנו אנחנו עדים בכל עונה להליכי פירוק והקפאת הליכים של קבוצות והקושי הגדול במציאת בטוחות וערובה לשכר שנחתם עם השחקן במסגרת חוזה ההעסקה שלו. יש רצון גדול מטעם הנציגות לפתור בעיה זו ולהוות, אפילו באופן חלקי, הגורם שמפקח ואף מקבל לידיו בטוחות בתחילת כל עונה עבור שכרו של השחקן.

האוהד הפשוט צריך להבין עובדה אחת פשוטה: התדמית הזוהרת של הכדורגלן, כפי שנראית מבחוץ, לא נכונה. יש שחקנים שמרוויחים סכומי עתק ככדורגלנים וניתן לומר שאחרי קריירה של עשר שנות משחק הם כבר "מסודרים" בחיים, אבל הם מהווים רק 10%-8% מכלל ציבור הכדורגלנים. קרוב ל-70% מהשחקנים מרוויחים שכר קרוב לממוצע במשק הישראלי, רובם משקיעים את מיטב שנותיהם במימוש החלום להרוויח סכומי עתק, לעתים הם מצליחים, לרוב לא, אבל הם עושים את זה תוך שהם מזניחים את עתידם. אחרי קריירת הכדורגל הם עומדים, לצערי, מול שוקת שבורה, בגילאי 35-32 במציאת תעסוקה אחרת לאחר הפרישה ממשחק פעיל, שאגב, זה עוד אתגר משמעותי מאוד של הנציגות. כבר כיום יש רצון מאוד גדול בסיוע והכוונה לשחקנים פעילים למציאת תעסוקה הולמת כשהם פורשים ממשחק פעיל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!