דו"ח של המרכז להעצמת האזרח בחן את מצב היישום וההתקדמות של 19 סעיפי הסכם עובדי הקבלן אשר נחתם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון ביולי 2015. "מה שבטוח זה שהמגמה מתהפכת, זו השנה עם קליטת עובדי הקבלן הגבוהה אי פעם" אמר לדבר ראשון מנכ"ל המרכז תומר לוטן, "יש פה הרבה דברים להתעודד מהם – אבל צריך להבין שבסוף האלוהים נמצא ביישום. אותה הנחישות לחתימה על הסכם צריכה להיות גם הנחישות לממש אותו ולפתור בו את החסמים, ולבצע עליו מעקב יום יומי".

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. תצלום: אתר המרכז להעצמת האזרח

הדו"ח מונה את הסעיפים שיושמו כבר במלואם ביניהם: תוספת 150 תקני עובדים סוציאליים לרשויות המוחלשות, הפעלת המוקד הטלפוני של שירות התעסוקה בהעסקה ישירה על ידי סטודנטים ועובדים עם מוגבלויות, שיפור התנאים של עובדי תכנית קרב והעברתם להעסקה שנתית רצופה, העסקתם של עובדי השמירה במוסדות החינוך באופן רציף 12 חודשים בשנה וקליטתם של עובדי מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה להעסקה ישירה ברשויות המקומיות. כמו כן, הדו"ח יצא רק כמה ימים טרם חתימת צו ההרחבה החל על כלל העובדים הסוציאליים המתוקצבים על ידי העיריות, ושהעסקתם נדרשת על פי מכרזי הממשלה.

לצד זאת מפרט הדו"ח שורה של סעיפים שיושמו באופן חלקי בלבד: קליטת כלל הסייעות המתוקצבות בגנים להעסקה ישירה ברשויות המקומיות, העסקה ישירה של עובדי 'כתף אל כתף' במשרד המשפטים ועוד. כמו כן, מציין הדו"ח כי על אף שנקלטו כ-1,500 עובדים בשירותי הבריאות להעסקה ישירה, רובם עובדי ניקיון, יישום קליטתם של כלל עובדי הניקיון בבתי החולים ועובדי הבוקר בתאגידי הבריאות טרם הושלם.

ברשימת הסעיפים שטרם יושמו כלל מונה הדו"ח את קליטתם של 762 עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות – בתקצוב המדינה, ואת פתיחת 300 תקנים נוספים במימון הרשויות. כמו כן מציין הדו"ח כי טרם נקלטו 375 אחיות בריאות התלמיד להעסקה ישירה, כשביולי 2016 אף האריך משרד הבריאות את החוזה עם חברת הקבלן ב-4 שנים נוספות. כיום מועסקות האחיות בהעסקה ישירה במסגרת פיילוט של משרד הבריאות, ועל פי דיווחיו לוועדת העבודה והרווחה בכנסת, בכוונתו להעביר גם את אחיות מחוז צפון להעסקה ישירה בתקופה הקרובה.

פירוט מרכיבי הסכם ההעסקה הישירה במגזר הציבורי וסטטוס יישומם (גרפיקה: דבר ראשון).

הדו"ח מציין כי על אף ההסכם, עובדות הניקיון בבתי הספר ומוסדות החינוך עודן מפוטרות בקיץ ובחגים, ולא הועברו להעסקה רציפה. על פי הדו"ח מקצה משרד החינוך תקציב לצורך העסקתן הרציפה, אולם הרשויות המקומיות נוהגות להפנות אותו ליעדים אחרים. כמו כן מציין הדו"ח כי טרם הוקם צוות ממשלתי ליישום מסמך העקרונות מפברואר 2012 בנושא העסקת עובדי כתף אל כתף, וכי טרם תוקן חוק המכרזים כך שקבלן שירות אשר מקבל ציון נמוך בגין הפרת זכויות עובדים לא יוכל לגשת למכרזים של המדינה.

"אנחנו משתדלים שלא לתת ציונים סופיים, כי זה מאוד משטח" מסביר לוטן, "מדובר בהסכם מאוד מורכב – ההסכם עצמו, עוד טרם היישום שלו – מדבר על כעשר קבוצות עובדים מאוד שונות האחת מהשנייה. צבר גדול של קבוצות שההסכם הזה נתן להן גג, שזה כשלעצמו מהלך מאוד יומרני במושגי מדיניות, שצריך לברך עליו". לדבריו אחת המסקנות העולה מן ההסכם היא שריבוי הקבוצות מוביל גם לריבוי הליכי יישום שונים מאוד האחד מהשני.

תובנה נוספת שמציג לוטן היא הקושי ליישם מהלכים מסוג זה ברשויות המקומיות. "במקרה למשל של העובדים הסוציאליים או עובדי הניקיון – אתה צריך את השלטון המקומי שהוא מבולגן מאוד. הוא מתנהל בקודים מקצועיים שונים משירות המדינה, ויכולת הסמכות, הרגולציה והאכיפה עליו היא הרבה יותר חלשה. רמת המידע והמיפוי לא טובה".

חסם נוסף שהציג לוטן הוא זריקת אחריות בין המשרדים בחלק מהמקרים. דווקא על משרד האוצר, שכמתקצב היה מעורב כמעט בכל אחד מהסעיפים, ללוטן יש רק דברים טובים לומר. "משרד האוצר שינה טון. אני לא יודע אם אפשר לייחס את זה לשר כחלון, אולי לאגף התקציבים, אבל בפירוש אפשר לראות משרד אוצר שרוצה. לא ראינו באף אחד מסעיפי ההסכם 'קרעכצים' ו'ברקסים' מצד האוצר. להפך, ראינו אותם מכינים את הכסף ומחכים ודוחפים לזה שהצד שאמור לממש את זה יממש את זה". משרד הבריאות זוכה אף הוא לשבח בדו"ח על ביצוע קליטת עובדי הניקיון בבתי החולים הממשלתיים, ותחילת הקליטה של עובדי התאגידים הרפואיים. גם ההסתדרות מקבלת מלוטן ציון חיובי: "עצם העובדה שהוקמה יחידת אכיפה, שגם מאוד נעזרנו בה בהכנת הדו"ח זה דבר נפלא. תמיד אפשר לומר שאפשר היה ללחוץ יותר" אומר לוטן.

טקס קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה (צילום: אורן כהן / דוברות ההסתדרות).

"אחד הדברים שאפשר ללמוד, כי הרי יש עוד כל כך הרבה עובדי קבלן לקלוט, זה שהדרך לקליטת עובדי קבלן היא ממש לא קצרה" אומר לוטן "בהרבה מקומות זה מעורב בצעדים – חלקם ביורוקרטיים לחלוטין, חלקם יותר מבניים, כמו איך אפשר לאכוף משהו על רשויות מקומיות, וחלקם הם מה שאנחנו מכנים 'פתולוגיות ממשל קלסיות' כמו זריקת אחריות בין משרדים. מי שחושב שחותמים על הסכם עובדי קבלן כזה או אחר ומחר בבוקר העובדים כבר בפנים לא מבין איך זה עובד".

המרכז להעצמת האזרח הוקם לפני כ-14 שנים, במקור כמכון מחקר למשטר וממשל, אולם לפני כשלוש שנים שינה את פניו וכיום הוא עוסק בעיקר בנושא תפקוד המגזר הציבורי, מתוך רצון לחזק אותו, ולסייע לו לספק תוצאות טובות יותר עבור האזרח. המרכז מתמקד במימוש ויישום המדיניות. בין היתר מפעיל המרכז את פרויקט המוניטור, במסגרתו יוצאים דו"חות מעקב אחר יישום החלטות ממשלה שונות.