הצמיחה בתוצר במחצית השנייה של 2016 עמדה על 5% – כך עולה מדו"ח החשבונות הלאומיים של הלמ"ס שפורסם אתמול (חמישי). ברבעון הרביעי הגיעה הצמיחה ל-6.2% בחישוב שנתי. את מגמת הצמיחה במחצית השנייה של 2016 הובילו ההשקעה בענפי המשק (10.3%) וההשקעה בנכסים קבועים – בנייה למגורים (9.6%). הצמיחה הגבוהה של 2016 היכתה את כל התחזיות המוקדמות שהעריכו צמיחה של 2.2% עד 3.2%.

2016 הייתה אמורה להיות שנה של צמיחה נמוכה עם חשש לגלישה למיתון. בסוף 2015, בנק ישראל חתך את תחזית הצמיחה שלו והעמיד אותה על 2.8% בלבד. הרבעון הראשון של 2016 אכן הגשים את התחזיות, כשנרשמה בו צמיחה נמוכה של 2.3%. כלכלני בנק הפועלים הסתכלו על הנתונים, נכנסו לחרדה ומיהרו לחתוך את תחזית הצמיחה השנתית שלהם ולהעמיד אותה על 2.2%. גם ב-OECD הסכימו עם ההערכות השליליות, ובחודש יולי הורידו את התחזית שלהם מ-3.2% ל-2.5%. זאת, על אף שכבר הרבעון השני הראה סימנים של התאוששות. 

במחצית הראשונה של 2016 דיברו הכלכלנים על צמיחה פיקטיבית המבוססת על הגדלת ההוצאה הממשלתית, ועל הגדלת הצריכה הפרטית המבוססת על הגדלת החוב של משקי הבית. עכשיו מתברר כי 2016 רשמה את הצמיחה הגבוהה ביותר מאז 2011. הרבעון האחרון היה הרבעון הטוב ביותר מאז תחילת 2010. איך זה קרה? במחצית הראשונה של השנה היו אלה ההוצאה הציבורית והצריכה הפרטית שדחפו את הצמיחה כלפי מעלה. במחצית השנייה של השנה, הסקטור העסקי הגיב והזניק את ההשקעות שלו בנכסים עסקיים ובבניה למגורים.

בפירוט מרכיבי הצמיחה ניתן לראות כי גדילת ההוצאה הממשלתית המשיכה בקצב מתון של 3.5% והצמיחה בהוצאה הפרטית עמדה על 4.9%. ההשקעה בנכסים קבועים (דירות, מכונות, כלי רכב) צמחה ב-10.2%. ההשקעה בענפי המשק השונים רשמה צמיחה אסטרונומית של 14.5%. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה במחצית השניה של 2016 ב-9.6%. מדובר בפילוח חיובי, המעיד על כך שהצמיחה אינה רק תוצאה של הצפת אשראי, אלא שילוב בין השקעה ממשלתית, צריכה פרטית, והשקעה בנכסים.

נתוני הצמיחה הטובים, ובעיקר פילוחם המעיד על כך שהצמיחה התבססה על השקעות וייצוא, מאפשרים לקברניטי הכלכלה הישראלית להרגיש קצת יותר בנוח ולהגיב בצעדים שיחזקו את המגמה. מבחינת אוצר המדינה, הצמיחה היפה מסבירה גם את הגאות בהכנסות המדינה ממסים וגם את נתוני התעסוקה הגבוהים שהיטיבו עם הקופה הציבורית. אנשי משרד האוצר שחששו שגם 2017 תהיה שנה חלשה, הקדימו והעבירו הוצאות צפויות לתקציב 2016. אם מגמת הצמיחה תימשך, במשרד האוצר יכולים לחשוב על עוד צעדים מרחיבים, תומכי צמיחה. 

מבחינת בנק ישראל, נתוני הצמיחה היפים מגבים את התחזקות השקל – מגמה שבנק ישראל נלחם בה על ידי רכישה מסיבית של מט"ח. ובכל זאת, הייצוא הישראלי צמח למרות שהתנאים המוניטריים היו נגדו, וכך גם המדיניות הממשלתית שאינה תומכת משמעותית בתעשייה ובחקלאות הישראלית. נתוני הצמיחה הגבוהים עשויים לעודד את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להחליט כי הגיע הזמן להעלאת ריבית, צעד שנמנעו ממנו עד כה בגלל החשש מהקפאת השקעות ומיתון.