אתמול (שלישי) במשך כשעה הקריאה אל"מ מאיה הלר את גזר הדין של אלאור אזריה, שהואשם בסעיף הריגה וסעיף של התנהגות בלתי הולמת, לפני יותר מחודש. צוות השופטים, גזר עליו שנה וחצי של מאסר בפועל ועוד שנה של מאסר על תנאי וכן הורדה בדרגה לדרגת טוראי.

החלטת גזר הדין נעה למעשה כמטוטלת בין הדואליות של ההחלטה, כאשר מצד אחד הסיבות והנימוקים להמתקת עונשו של אזריה, ומהצד השני את סיבות להחמרת הדין עימו. בתחילת הקראת גזר הדין, התייחסה הלר לערכים החברתיים שניזוקו מהמקרה, כמו ערך קדושת החיים, "אשר נפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם, וכבר נפסק לגביו כי "'ערך החיים הוא הנעלה בערכים'". וערך טוהר הנשק שנפגע, "שכן הפעיל כוח קטלני במידה העולה על הנדרש לצורך ביצוע משימתו הצבאית", מכיוון שטוהר הנשק, "המהווה את תעודת הזהות הערכית של צה"ל, אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרת צה"ל."

הפגנת תמיכה באלאור אזריה מחוץ להקראת גזר הדין, 21.2.17 (צילום: מרים אלסטר פלאש90)

בהמשך, התייחסה השופטת לנסיבות ומצבו המיוחד של אזריה, כמו עדויות רבות של מפקדיו על אישיותו הטובה, "חייל שמלא באהבת אדם, מלא בנתינה", אמר עליו סמל המחלקה. בנוסף, חזרה השופטת על עדות הקב"ן, שהציגה כי אזריה מצוי במשבר נפשי מתוקף היותו מצוי בהליך פלילי וההשפעה הקשה על משפחתו של אזריה מאז תחילת המשפט במרץ האחרון הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית.

השופטת הדגישה כי העונש הקבוע בצד עבירת ההריגה הוא 20 שנות מאסר, "ללמדנו על החומרה הרבה שמייחס המחוקק לעבירה זו, כביטוי למעמדו העליון של ערך קדושת החיים. מנגד, בשיטת המשפט בישראל, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית ונגזרת מנסיבותיו של כל מקרה לגופו אשר על כן, במסגרת בחינת נסיבות אלו, נדרש לפרטיו של המעשה, אך גם לנסיבותיו של העושה."

גזר הדין התייחס להשפעת ההכרעה על החברה הישראלית בכללותה, "בחברה הישראלית הצבא על כל שלוחותיו הוא צבא העם. הוא מקיף את כל שדרות הציבור…משכך, לסטייה מהוראות הקשורות בהפעלת הכוח עלולה להיות השפעה מכרעת על החברה בכללותה. לפיכך, לא ניתן להפריז בחשיבותה של הוקעת חריגה מנורמות אלו, לצורך עיצוב המצפן המוסרי של החברה בכללותה. יוצא אפוא, כי חריגה זו יש לבחון לא רק מהפריזמה הפנים צבאית, אלא אף בפרספקטיבה רחבה יותר שמכירה במרכזיותו של צבא ההגנה לישראל בתוככי הציבוריות הישראלית ובממשקים הקיימים ביחסי צבא – חברה."

הדילמה פיצלה גם את צוות השופטים, כאשר שניים מתוך שלושת השופטים ביקשו ענישה במתחם עונש של בין שנה וחצי לארבע שנים, ושופט אחד ביקש שמתחם הענישה יתחיל בעונש של שנתיים וחצי מאסר. את מתחם הענישה המרוכך, נימקו השופטים בכך שהירי התרחש "בזירה עוינת ומורכבת".

התובע במשפטו של אלאור אזריה, סא"ל נדב וייסמן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

כמו כן, התייחסו השופטים לכך שדקות ספורות לפני הירי התבצע פיגוע, בו נפצע חברו של אזריה, וגם לכך שהירי התבצע ללא תיכנון מוקדם ולכך שהאירוע הוא אירוע ה"אמת" הראשון של אזריה. השופטים ציינו כי בזירה היו אזרחים שקראו לכך שהמחבל מהווה סכנה, וכי לעובדה זאת "יש לתת משקל מה במלאכת גזירת הדין."

ביקורת על צה"ל

בגזר הדין נשמעה ביקורת מצד השופטים על המפקדים בשטח, וכן על הדרגים הבכירים. על המפקדים בשטח נאמר כי, "אין מחלוקת, כי במהלך האירוע, הנאשם לא קיבל פקודות סדורות, באשר לאופן ההתנהלות המצופה ממנו." השופטים העירו כי הייתה לזה השפעה "במידת מה", על גזר הדין.

השופטים התייחסו בגזר הדין גם לאמירתיהם של שר הביטחון דאז משה בוגי יעלון, הרמטכ"ל ודובר צה"ל, שטענו כי "החייל סרח" וזאת בזמן חקירת מצ"ח, "הדרג הצבאי הבכיר רשאי, ולעתים אף חייב, להביע עמדה ברורה ומידית ביחס לנושאים המצויים על סדר היום. אולם," ציינו השופטים, " אך כשמדובר בנושאים הנתונים תחת חקירה פלילית, ראוי להמתין עד להתבהרות התמונה העובדתית העולה מן החקירה, וככל שקיימת נחיצות להשמעת אמירה פיקודית בשלב כה מוקדם – אזי למתן את האמירה ולסייג אותה באשר לתוצאת החקירה. ענין זה יצדיק התחשבות מסוימת בקביעת העונש, אף אם לא הוכחה פגיעה שכזו בשלב בירור האשמה."

שר הבטחון לשעבר, משה ׳בוגי׳ יעלון, נושא דברים במרכז הבינתחומי הרצליה (צילום: פלאש 90).

על ביקורת זו הגיב יעלון בנאומו בכנס בים המלח כי "לראש הממשלה, לרמטכ"ל ולי היה ברור מיד בתום התחקיר המבצעי הראשוני כי מדובר באירוע חריג. לכן, בהחלטה משותפת יצאנו יחד בהודעה מספר שעות לאחר האירוע וזאת כדי למנוע התלקחות בשטח", והדגיש כי ההתבטאויות הגיעו  "מתוך אחריות לביטחון המדינה. התבטאויות אלה של ראש הממשלה, הרמטכ"ל ושלי היו עוד בטרם החלה החקירה הפלילית!".

חנינה או עירעור?

בתום גזר הדין החליטו השופטים כי אזריה יחל לרצות את עונשו בעוד 12 ימים – ב-5 במרס בשעה 11:00 בבוקר, וכי סנגוריו יוכלו להגיש את הערעור תוך 15 יום. ככל הנראה, החליטה המשפחה עוד טרם גזר הדין, לגשת לערעור.

עו״ד יורם שפטל, שהצטרף לצוות ההגנה הסביר כי, ״בסרטונים לא נראה אלאור אפילו לא פעם אחת מביא את דעתו לאחר הירי. 13 סרטונים שונים ואין תיעוד לאירוע שבית המשפט קבע כמהימן. לצד זה אותו בית משפט פסל את טענתו של אלאור שאמר כי המ״פ שלו תום נעמן סטר לו בגלל שלא הייתה הוכחה לכך בסרטונים״.

צוות הסנגורים של אלאור אזריה (צילום: מוטי מילרוד "הארץ")

הנתיב השני אליו משפחת אזריה יכולה לפנות הוא נתיב החנינה, שבו יצטרך אלאור להביע חרטה על מעשיו ולוותר על העירעור, לאחר מכן יוכל מפקד פיקוד המרכז, רוני נומה לחון את אזריה ואף לשחרר אותו הביתה באופן מיידי. כאמור, אם ההגנה תמשיך לערעור גם לבית המשפט העליון לאלאור לא יהיה אופציה להמתקת העונש כי אז ההליך יוצא מסמכות הצבא. אם תחליט המשפחה לערער, נתיב זה לא יהיה אפשרי מבחינת הפרוצדורה המקובלת.