נדמה שבשבועות האחרונים המתח עולה בעיר ירושלים, חושף מחדש קרעים ופצעים במרקמה העדין של העיר מלאת הניגודים. שורת מאבקים סביב ביטול אירועים וסגירת מקומות בילוי המזוהים עם הציבור הלא-חרדי של העיר, ומנגד פרסומים נרחבים בעיתונות החרדית לפיהם החילונים מפרים את סטטוס הקוו, וקוראים להנהגה החרדית של העיר לצאת למאבק, הובילה לערעור היסודות עליהם נבנים החיים המשותפים בעיר. האם אנחנו עדים כאן לחידושו של המאבק ההיסטורי שמלווה את העיר עשורים או שמא, מדובר רק על קצף על פני המים, ומתחת להתלהמות חיים ופועלים כוחות שיוצרים ירושלים אחרת, גם של ניגודים אבל גם של מפגשים?
מה שהביא את המתח הגובר לכדי פיצוץ היה ראיון שנתן יחיאל לוי, ראש המנהל הקהילתי של של שכונת קריית יובל, לגל"צ ביום שלישי שעבר. קרית יובל הייתה לאורך השנים שכונה בה מהווים החרדים מיעוט, אך בשנים האחרונות עוברים אליה יותר ויותר משפחות חרדיות והיא הופכת לשכונה מעורבת. ראש המנהל הקהילתי לוי אמר בכתבה כי המדיניות כלפי הציבור החרדי בשכונה היא "לחנוק את הציבור החרדי". לטענתו, במילים חריגות אלו התכוון להסביר את מדיניות העירייה המנסה לצמצם את נוכחותם של החרדים במרחב, אך הדברים הציתו מהומה, כשתוך שעה זכו דבריו לגינויים מכל רחבי הקשת הפוליטית, החל מראש העיר, ניר ברקת, דרך שר הבריאות יעקב ליצמן ושר החינוך נפתלי בנט ואפילו הנשיא, ראובן ריבלין, שהוציא הודעה על כך שדבריו של לוי פוגעים במרקם העדין של העיר. חלק מהתגובות היו אלימות במיוחד וקראו ללוי 'אנטישמי'. בעקבות גל המחאה, מאוחר יותר במהלך היום ברקת הודיע שהוא ישקול את המשך עבודתו של לוי.
בימים שלאחר מכן פעילים חברתיים וחלק מחברי מועצת העיר ביקשו מלוי שלא להתפטר, ומהנהגת העיר שלא לפטר אותו, שכן מאחוריו שנים רבות של עשייה ותרומה לעיר. לוי עצמו פרסם מכתב התנצלות ובו כתב שדבריו אינם הולמים את תפקידו כאיש ציבור ושהוא מתנצל על הפגיעה "ברצוני להבהיר שוב שהדברים נאמרו כתיאור מצב, באופן לא מוצלח ולא נכון על ידי, ולא כאמירה שכך יש לפעול או הבעת עמדה בנושא. עם זאת, אסור היה עלי להתבטא באופן זה". ובכל זאת, ביום חמישי אחה"צ הודיע לוי על התפטרותו מהמנהל. "על אף הקשר בו הובאו הדברים שונה באופן מוחלט מאיך שזה הוצג בתקשורת, ברור לי שבאקלים שנוצר לא אוכל להמשיך לבצע את תפקידי" כתב לוי.
לאחר התגובות הקשות לדבריו של לוי, התכנסו בערב שלישי פעילים רבים במרכז הקהילתי גינות העיר לשוחח על המצב. בין הנוכחים ניתן היה לראות חילונים לצד חובשי כיפה, מבוגרים וצעירים, שמאלנים וימניים, כאשר המאחד ביניהם הוא אחד – חשש אמתי לפגיעה במרחב החיים של 'הלא-חרדים בעיר' או 'החברה הפלורליסטית', כפי שמכנים אותם. בין הנואמות הייתה גם תהלה פרידמן, פעילה חברתית ציונית דתית, מהבולטות בעיר. "יש תחושה שהעיר הולכת אחורה, אם זה בשורות של אירועים שנסגרים מכיוון שאנחנו מבינים שיש לחץ מגורמים פוליטיים חרדיים לסגור אותם, ואם זה הגירה שלילית. התחושה היא שאנחנו, הכוחות הפלורליסטיים, נרדמנו בשמירה" אמרה פרידמן לדבר ראשון. "נכון, ההישגים מאוד גדולים, אבל עכשיו יש תחושה שאנחנו חוזרים למצב שהיה לנו לפני עשור". פרידמן מזהה שהלחץ על הציבור הפלורליסטי של העיר נובע בעיקר מההנהגה הפוליטית של החרדים, ולדעתה רוב הציבור החרדי לא שותף להתלהמות ולביקורת החריפה.
"אני מציע לקחת קצת אוויר ולצלול לפרטים ולחשוב איפה אפשר לעשות יותר ולהתחשב יותר" אמר ברקת לפעילים הכועסים והחוששים באירוע. ברקת שהגיע לאירוע ישב במשך שעה וחצי עם הפעילים, הקשיב להם ובעיקר ציין את מחוייבתו לשמירה על הסטטוס קוו לטובת כל תושבי העיר. "כל חברי הנהלת העיר חתומים על סטטוס קוו, מהסיעה שלי דרך החרדים עד למרצ. על זה אין ויכוח". ברקת לא זז מהקו הממלכתי בו נהג במשך כל כהונתו, שכן הוא יודע היטב שלציבור שמולו הוא יושב היה חלק נכבד בבחירתו לתפקידו כראש עיר ב-8 השנים האחרונות. הוא ביקר בחריפות את דבריו של לוי ואמר שההנהגה בקרית יובל מובילה קו שלא מצליח להוביל את כל התושבים של השכונה והסתייג בתוקף נגד הטענות של הנוכחים על כך שסגירת מקומות הבילוי והתרבות המזוהים עם החילונים בעיר בחודשים האחרונים, ביניהם גלריית ברבור ופאב המפלצת, קרו בגלל הלחץ החרדי. מבחינת ברקת, המקומות האלו לא היו מורשים לפעול מההיבט המשפטי בלבד. עוד התייחס ברקת בדבריו, שגם בציבור החרדי יש חששות 'מהשתלטות' חילונית על העיר "אני שומע את הציבור החרדי שאומר לי שאין בעיה עם תרבות בשבת רק שתהיה התחשבות הדדית, הפערים בין הצדדים לא כאלו גדולים ושווה להיכנס לפרטים ולבחון את הדברים כסדרם".
לדעת פרידמן, דווקא הסתמכות על ה'הסטטוס קוו' אותה מוביל ראש העיר היא הגורם להתססה וחוסר האמון שמרגישים הצדדים אחד כלפי השני. "ברקת נאחז כל הזמן בהנהגה של הסטטוס קוו, שכביכול מוסכם, אבל זה לא אמיתי ומשאיר את כל המחלוקות האמתיות בשטח. צריך כאן הנהגה אחרת שתדע להוביל את המחלוקות והמתחים האמתיים שקורים בשטח. ראש העיר צריך לעזור להרים את הפעילויות והתרבות שהקהילות השונות בעיר יוצרות, ולא לתמוך בקריאות לסגור אותם". בנוסף לכך, פרידמן מבקרת גם את ממשלת ישראל בהפקרת העיר "עוד חודשיים יתחילו חגיגות 50 שנה לאיחוד העיר וכל ההנהגה שלנו תגיע לפה ותחבק ותנשק וירושלים היא שלנו לנצח-נצחים, ואחר כך היא תעזוב. משרדי הממשלה עוזבים, יש משברים תקציביים – וזה חלק מהבעיה, כי להנהגה לא באמת אכפת. אבל מה שקורה בירושלים זו גם בעיה לאומית. לא רק מקומית" לצד הביקורת על ההתנהלות הפוליטית, פרידמן מזהה את הגורם העיקרי לשינוי המצב לטובה דווקא בחברה האזרחית "אנחנו צריכים להמשיך ליצור ולחזק את הברית המתונים של העיר הזו, שהיא העתיד של ישראל בקליפת אגוז. צריכים לצאת לאירועי תרבות. להוציא מחצלות ולעשות פיקניקים בפארקים בשבת ולזכור שהעיר הזו היא של כל תושביה".
אלי בר חיים הוא חרדי תושב קריית יובל, ובעיניו המאבק הזה לא פוגש את המציאות נכוחה. "אף אחד מתושבי השכונה לא פוגש את אלו שרבים, לא מהצד החרדי ולא מהצד החילוני, אין פה שום מריבה בשכונה. מה שקורה בתקשורת בתקופה האחרונה זה בעיקר בתקשורת, אם לא רק בתקשורת!" אומר בר חיים. "זה ויכוח מומצא, עשן בלי אש, אלו שמכירים אותנו יודעים שאין שום בעיה אתנו, ואלו שרואים אותנו דרך המסכים שלא מכירים אותנו הם אלו שמתקוממים". לבר חיים יש ביקורת גם על התקשורת וההנהגה הפוליטית של החרדים אך גם על פעילי המנהל ביובלים, שבוחרים לדעתו להוביל שיח ופעילות שהיא יותר מתלהמת "העיתונות החרדית, בוחרת לתקוף מיזמים טובים של תושבי השכונה שלא רוצים לפגוע בנו, וחבל שכך. זה מתלהם ולא נחוץ – מצד שני גם בצד החילוני יש כאלו שרוכבים על הגל הזה ומכלילים את כל הציבור החרדי תחת מקשה אחת".
שייקה אל עמי, ממובילי קואליציית ירושלם, לקח גם הוא חלק באירוע של יום שלישי. "סה"כ בשנים האחרונות העיר עוברת שינויים חיוביים וזה בא לביטוי בהרבה פרמטרים" מספר אל עמי " בזמן האחרון יש הצטברות של מסה קריטית של דברים שהם מבחינתנו רוחות רעות. לא באנו לחנוק אף אחד. אמרנו וחזרנו בכנס אלף פעמים. אנחנו לא נגד חרדים ולא נגד פלורליסטים ולא נגד אף אחד. אני מבין את החרדים על כך שנפגעו מאמירתו של לוי. יש פה שני צדדים, אבל חשוב להבין שכולנו אוהבי ירושלים ומקדישים את חיינו לעיר הזו ואנחנו דואגים למה שקורה בה. זו העיר שלנו גם" אל עמי שפועל עשרות שנים בקהילה דווקא כן מודאג מהכיוון של הפוליטיקאים החרדים בעיר , שלדעתו חזרו לאחרונה לדחוק את הפעילות החילונית כי הם מזהים חולשה מסוימת בהנהגה של הסטטוס קוו.
"הדברים משתנים ואנשים מרגישים שצביון החיים שלהם, מבנה החינוך שלהם ואופי המנהל הקהילתי שלהם נמצא תחת איום. אי אפשר להתחמק מזה. יכול להיות שלא כולם מכוונים לזה אבל יש כאלו גם שכן. שמחתי שראש העיר הגיע, הוא מבין שזה הקהל שלו. ההתארגנות שלנו היא חזקה יש לה כוח, להגיד עד כאן, שזה לא לגיטימי שרודפים מנהלים על פעולתם בשביל הקהילה שלהם. השבת בקרית יובל, בבית הכרם – לא שייכת רק לחרדים".
אביגדור רבינוביץ, פעיל חברתי חרדי בולט בארגון רוח-חדשה , בשנים האחרונות הוא הקים מספר מיזמים הקשורים בעזרה לצעירים חרדים להיכנס לשוק העבודה ואת רוב חייו הוא מקדיש ביצירת מרחבים ירושלמים שיאפשרו מרחב של חיים משותפים ולדעתו הכותרות של השבועות האחרונים מעצימות את המצב על פני מה שהוא במציאות "זו עיר עם הרבה מאוד מגוון וברור שזה, תמיד יהיו חילוקי דעות וכל מגזר ירגיש שלוקחים לו את העיר. וכל פעם זה יש טיפה התחרדות אז החילונים מרגישים שלוקחים להם את העיר, ויש טיפה אירועים אז החרדים… זה לא נגמר. אבל הכותרות ששמים לדברים האלו, האמוציות והטירוף שיש סביב זה, הם סוג של בלון נפוח.
"ירושלמים זה הפרומו של מדינת ישראל – ואני רואה בירושלים מקום של בשורה, לא רק לירושלים, אלא גם לחברה בישראל" אומר רבינוביץ. " צריך לא להוביל שיח עם המגזר החרדי אלא עשייה עם המגזר החרדי – שזה פעילות משותפת ואירועים משותפים, שזה מה שאני עושה בשנים האחרונות. אני מזהה את ההפך, יש פה תהליך של יותר ויותר עשייה בתוך החברה החרדית הירושלמית וגם בחברה החילונית בעיר. יש כאן רצון להכיר ורצון להיפגש אך לצערנו זה כל פעם מגיע לשיח פוליטי שמעצימים את האינטרסים של כל צד" מסכם רבינוביץ "השיח הפוליטי נשאר 20 שנה מאחור, אבל אני רוצה להראות את התהליכים השקטים והאיטיים שלוקחים זמן בשטח והם יותר ויותר מתעצמים. זה מאתגר, זה קשה – אין הסכמות . אבל בשטח המצב שונה"
