"הידברות ושותפות הן הדרך הנכונה להגיע לפתרון", אמר אתמול (ראשון) ראש עיריית רמלה יואל לביא, בעת ביקורם של חברי הכנסת זוהיר בהלול (המחנ"צ) ויהודה גליק (הליכוד), שהגיעו לעיר המעורבת במטרה לבחון התמודדות אחרת מזו של חוק המואזין, ביחס לקריאת המואזין בעיר. "ניתן להפחית את רמת הרעש בשעות הבוקר ונכון לעשות זאת בהידברות, כבוד והבנה", אמר לביא, שהוסיף כי רמלה מקיימת שורה ארוכה של פעולות בתחומי החיים השונים, "בבניית גשרים, בשיתוף התושבים והקהילות השונות לקידום החיים המשותפים, החל מגיל הגן ועד בוגרים. רמלה מהווה דוגמה ומופת לחיים משותפים, לדו קיום בו חיים בשכנות טובה יהודים, מוסלמים ונוצרים".

גליק ובהלול, מקימי השדולה לחיזוק הקשרים בין יהודים ומוסלמים, הגיעו אתמול לרמלה בנסיון למצוא פתרון מוסכם לקריאות המואזין ועל מנת ללמוד מפתרונות שקיימים בשטח.במהלך הסיור, בו השתתפו גם רב העיר רמלה, הרב יחיאל אבוחצירא, והוואקף הראשי לרמלה, עדנאן ג'רושי, קיבלו הח"כים סקירה מקיפה מראש העיר לביא על אופייה של העיר, החיים המשותפים בין הציבור היהודי והערבי וכן מתווה המואזין אותו מובילה העיר בהצלחה. הם ביקרו במשותף בבית הכנסת ובמסגד הגדול בעיר.

סיור ח"כ גליק וח"כ בהלול ברמלה (ללא קרדיט).

העיר רמלה מנהיגה זה מספר שנים מרכזי גישור ויישוב סכסוכים – אותם מוביל פורום מנהיגים, מכל העדות בעיר, שיחד מקיימים דיאלוג רציף. בין השאר, הצליחו להגיע להסכמה כי קריאות המואזין במסגדי העיר, יסונכרנו לזמן אחיד, ורמות הדציבלים בשעות הבוקר ירדו ל-45 דציבלים – מתחת למקסימום הקבוע בחוק.

ח"כ גליק ובהלול קראו לראש הממשלה נתניהו ולשר לאיכות הסביבה זאב אלקין, לאמץ את המודל של העיר רמלה – להנהיג מרכזי גישור בערים המעורבות, ולהוריד את גובה הדציבלים בתפילת הבוקר, אף מתחת לתדרים המאושרים בתקנות המשרד ובכך, לייתר לחלוטין את הצורך בחוק.

הצעת החוק של ח"כ מרדכי (מוטי) יוגב (הבית היהודי) ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שאושרה לפני כשבועיים בוועדת השרים לענייני חקיקה וצפויה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת, רוככה בעקבות לחץ החרדים שהתנגדו להצעה.

סיור ח"כ גליק וח"כ בהלול ברמלה (ללא קרדיט).

ח"כ בהלול חיזק את יכולתו של הציבור להגיע להסכמות בעצמו, "אחד הדברים החשובים שלמדנו מהסיור היא העובדה שבשטח, ללא התערבות מלמעלה, הציבור יודע להגיע לעמק השווה והסכמות." והוסיף כי על המחוקק להכיר ואף להסתייע בפתרונות אותם הציבור מציע תחת הליכי חקיקה, "חייבים לשמור מכל משמר על היחסים בין היהודים לערבים, בטח בערים מעורבות. כל התערבות חיצונית של פוליטיקאים על ידי חקיקה דורסנית עלולה להביא לפגיעה שנתקשה כולנו להתאושש ממנה."

בהלול הדגיש כי אין מקום להתייחס אל קריאת המואזין כמטרד שיש להפתר ממנו, "המואזין זה אחד הסמלים החשובים בדת המוסלמית, ואסור לפגוע בו. העיר רמלה מלמדת אותנו כי ניתן לפתור כל סוגייה בדרך של הידברות. המתווה וההסכמה שמתקיים ברמלה הוא סמל וגאווה שאפשר להתנהל אחרת".

ח"כ יהודה גליק אמר בסיור כי למד מפי ראש העיר רב העיר וראש הוואקף בעיר כי, "הסוד של חיים משותפים הוא כשנותנים לכל אחד תחושת שייכות." והוסיף, "לא ניתן לכפות תחושת שייכות. תחושה כזאת נקנית רק כשבונים אמון הדדי באמצעות הידברות. כולי תקוה שהמודל שראינו ברמלה יועתק ויופעל בכל האיזורים בארץ בהם חיים זה לצד זה יהודים ומוסלמים". ל'דבר ראשון' אמר גליק, "לכולם ברור שהדבר האחרון שצריך זה חקיקה שתביא לחוסר אימון הדדי." והדגיש כי כרגע יש רצון הדדי למצוא פתרון בין הצדדים, "יש איזה ניסיון, למרות החיכוך, יש ניסיון להדברות ואם תהיה חקיקה היא רק תסדוק את זה."

עדנאן ג'רושי, הוואקף הראשי לרמלה אמר בסיור, "אני בן העיר הזאת, והעיר רמלה חשובה לי לא פחות מהמואזין. מה שהציבור היהודי מפספס הוא שהמואזין הוא פולחן דתי, לא רק תפילה. אני לא רוצה שרקמת היחסים בערים כמו רמלה תשרט בגלל כפייה חיצונית".

הרב יחיאל אבוחצירא רב העיר אמר בסיור, "המפגש המשותף התקיים באווירה טובה מאוד. אנחנו חיים בעיר בהרמוניה בין יהודים למוסלמים. מו"ר אבי עליו השלום שהיה הרב הראשי הספרדי הראשון ברמלה ידע גם ברגעים של משבר לכנס את הציבור וליצור בעיר חיים משותפים. המוסלמים הם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר-וכולם צריכים לחיות יחדיו- כל אחד בדרכו ובדתו בלי להפריע אחד לשני".