הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול (שני) להשאיר את הריבית ללא שינוי גם החודש. הריבית הנהוגה על ידי בנק ישראל עומדת כיום על 0.1%. בנוסף, הודיע הבנק כי ככל הנראה "המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". בכך יש רמיזה כי כוונת הבנק היא להשאיר את הריבית נמוכה גם בעתיד הנראה לעין.

ההחלטה מגיעה על רקע תחזית חיובית של בנק ישראל, לפיה יושגו יעדי האינפלציה (העומדים כיום על 1%-3% מהתוצר השנתי), ונתוני צמיחה מהרבעון האחרון של 2016. "הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה" נמסר מהבנק.

סיבה נוספת להחלטה שלא להעלות את גובה הריבית היא המגמה העקבית של ייסוף השקל. "רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על התפתחות ייצוא הסחורות" נמסר מהבנק. העלאת ריבית עשוייה להעלות את ערך השקל עוד יותר, היות והיא מעודדת חיסכון. ככל שיותר אזרחים ישראלים בוחרים לחסוך את כספם בבנק, כך יורדת כמות השקלים הנמצאת בשוק. על פי היגיון ההיצע והביקוש, ככל שקיימם פחות שקלים בשוק, כך ערכם עולה.

עלייה נוספת בערך השקל תפגע עוד יותר בייצוא הישראלי, שעל פי דוח בנק ישראל משבוע שעבר סובל ממגמת צמצום מזה ארבע שנים, והצטמצם ב-6% בשנתיים האחרונות. הייצוא הישראלי מתבסס על תעשייה מקומית, ממנה מתקיימים שכירים רבים בישראל, ופגיעה בה עשויה להשפיע ישירות על מצבם של העובדים בישראל. החלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית מסייעת בניסיון למנוע עליה נוספת בערך השקל.

התחזקות השקל – התעשיינים במשבר

ההחלטה על השארת הריבית בגובה נמוך עונה לדרישותיהם של נציגי התעשיינים, שקראו בשבוע שעבר לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמתה הנוכחית כדי למנוע ייסוף נוסף בערך השקל.

עם זאת, נרשמה אתמול (שני) התחזקות משמעותית של השקל מול היורו והדולר. במהלך יום שני התחזק השקל מול הדולר ב-0.3%, ובשיא ההתחזקות במהלך היום הגיע ל-0.5%. התחזקות זו ממשיכה את מגמת ייסוף השקל לשנת 2016, העומד על 7.4%.

שאולי כצנלסון, הכלכלן הראשי של מכון היצוא, אמר כי "שער החליפין מהחודש האחרון לא טוב לייצוא, ושער החליפין האפקטיבי נומינלי נמצא בשפל שלא היה מעולם, מאז שהחל להימדד ב-1999. גם בתקופות הגרועות ביותר לא הגענו לכזה שפל. התחזקות של השקל בתוך תקופה כל כך קצרה פוגעת משמעותית בכדאיות הייצוא של חלק גדול מהיצואנים".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בפתיחת ועידת התעשייה 2017. קרא להתערבות אינטנסיבית יותר של בנק ישראל בשער מטבע החוץ, בין היתר תוך שימוש ב"רצועת הניוד". (צילום: עופר עמרם)

על אף טענת בנק ישראל כי מדיניות רכישת המט"ח אפקטיבית במניעת ייסוף של השקל, בפועל עולה ערכו של השקל מול סל המטבעות בהתמדה. ראוי לציין כי היום קונה הבנק המרכזי פחות מט"ח מאשר היה נהוג 2008-2011, תקופה בה נשמר ערך נמוך יותר לשקל. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, קרא לבנק ישראל "להמשיך ברכישת מט"ח, תוך הגברת הקצב על מנת להגיע לשער חליפין אטרקטיבי".

"לשקול להנהיג מדיניות של רצועת ניוד"

בנוסף אמר ברוש כי "על בנק ישראל לשקול ולהנהיג מדיניות של רצועת ניוד לשער החליפין כדי למנוע פגיעה בפעילות המשק וביצוא". בכך קרא לבנק ישראל לאמץ מדיניות התערבות אינטנסיבית יותר אשר הונהגה בישראל בין השנים 1985-2005, ומטרתה לשמור על יציבותו של ערך השקל בטווח המיטיב עם המשק הישראלי.

עפ"י מדיניות רצועת הניוד, בנק ישראל מחוייב להתערב בשוק המט"ח ברגע שערך השקל יוצא מטווח השיעורים האופטימליים. כך, במידה וערך השקל יעלה מעל הטווח הנקבע כמיטיב עם המשק הישראלי, על בנק ישראל להתערב באופן מיידי, ולהחזיר את ערכה לטווח הרצוי.

כיום לא מונהגת מדיניות מסוג זה, ואין על בנק ישראל חובה כלשהי להתערבות בערך השקל. כך, עולה בהתמדה ערך השקל מאז 2012, ובהתאמה מצטמצם היקף הייצוא הישראלי.