היום (שלישי) בשעה ארבע אחר הצהריים, יותרו לפרסום שני חלקים נוספים מדו"ח מבקר המדינה, על מבצע צוק איתן שהתרחש בעזה בקיץ 2014. החלק הראשון של הדו"ח, בדבר היערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות, פורסם לפני כחודשיים וחצי ועורר סערה ציבורית גדולה, מאחר שחשף כשלים בהיערכותה המדינה להגנת העורף בזמן במקרי חירום.

הפרקים שיפורסמו היום, עוסקים בשתי סוגיות משמעותיות לביטחון המדינה, פרק אחד מתייחס לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט המדיני ביטחוני לפני ובזמן המבצע ופרק נוסף מתייחס להתמודדות עם איום המנהרות. פרק נוסף צפוי להתפרסם בעתיד, ועוסק בפעילות צה"ל בהיבטים של הדין הבין לאומי.

צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.

החלטות בקבינט

הקבינט הוא "הזרוע הארוכה של הממשלה" מתאר מבקר המדינה, הוא המקום בו מתקבלות ההחלטות בעינייני ביטחון לאומי ובפרט בזמן לחימה. החלטות שמקבל הקבינט הן הרות גורל, ולתהליך קבלת ההחלטות – חשיבות לאומית.

הסוגיות המרכזיות שהמבקר בחן הן, תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט לפני ובזמן המבצע, בתוכן מוכנות חברי הקבינט לקבל החלטות, מוכנות מודיעינית בגזרת עזה לפני המבצע, הצגת סוגיית המנהרות לחברי הקבינט ושיתוף הפעולה בין גופי הביטחון השונים ביניהם המל"ל, משרד הביטחון וצה"ל.

לאחר מבצע צוק איתן, בספטמבר 2014, ההחליט המבקר לבדוק את התנהלות הקבינט לפני ובזמן המבצע. הביקורות נערכו על ידי צוותי ביקורת מיומנים ומקצועיים, שקראו אלפי מסמכים הקשורים בפעילות צה"ל והדרג המדיני. הצוותים ניתחו את הפרוטוקולים הרלוונטיים של דיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) של הממשלה ה-33 בנוגע לרצועת עזה, ושל רבים מאוד מהדיונים שקוימו במערכת הביטחון, בין היתר אצל שר הביטחון ואצל ראש הממשלה, בשנה שקדמה למבצע "צוק איתן" ובמהלכו, וכן עיינו ולמדו את התחקירים שערך צה"ל למבצע.

צוותי הביקורת קיימו עשרות רבות של פגישות, החל מהדרגים הזוטרים וכלה בדרגים הבכירים ביותר. נוסף על כך נפגשו צוותי הביקורת, לפי בקשתם, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') בני גנץ וראש אמ"ן לשעבר אלוף אביב כוכבי. הבכירים השמיעו את עמדותיהם ביחס לממצאי הביקורת בפגישות אלו, נוסף על ההתייחסויות הכתובות שהגישו.

התנגשויות בדרג הפוליטי

כזכור, סוגיית הקבינט הפכה מרכזית במהלך המבצע, השרים נפתלי בנט (הבית היהודי) ואביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אז שר החוץ, טענו לאורך המבצע כי נתניהו נוקט במדיניות הבלגה. ליברמן הוסיף ואמר כי לדעתו צריך לכבוש את כל עזה במבצע. לעומתם ראש הממשלה ושר הביטחון דאז בוגי יעלון טענו כי צריך לשמור על איפוק מול ההתלהמות.

ההדלפות לתקשורת, שענו על צורך הציבור לדעת מה קורה 'מאחורי הקלעים' מצד אחד ועזרו לשרים שהדליפו לקדם את משנתם מהצד השני, היו לסוגיה בולטת במהלך המערכה. בנוסף, ננזף שר הכלכלה בנט על ידי נתניהו על כך שהוא מבקר את החלטות הקבינט בתקשורת. בנוסף, גם חילוקי הדעות בין ראש הממשלה לליברמן צפו, כששר החוץ ביקר את מדיניות ההבלגה של נתניהו, "אתה אמרת 'יד חזקה מול חמאס' ולא עמדת באמירה הזאת", אמר ליברמן.

שנתיים לאחר המבצע, עת הרחבת הממשלה ה-34, התנה יו"ר 'הבית היהודי' את הרחבת הקואליציה, ומינויו של ליברמן לשר הביטחון, בכך שראש הממשלה ימנה מזכיר צבאי לקבינט. "במקום לעסוק בפוליטיקה קטנה ובתדרוכים כל היום נגד הבית היהודי, שראש הממשלה יפתח פשוט את דו"ח צוק איתן, שם ימצא מסקנות הכתובות בדם, שזועקות למימוש. נטרול הקבינט מסכן חיי אדם באופן ברור ומיידי, ושום ספין לא יכסה על כך. הדרישה, לתיקון כשלי צוק איתן, ותיקון הקבינט, עומדת בעינה", מסרו ממפלגתו של בנט. "אם הקבינט לא היה ממודר 'צוק איתן' היה נמשך רק שבוע", אמר שר החינוך.

שיא נוסף בעימותים הפוליטים, על רקע המבצע, נרשם בחודשים האחרונים כאשר חלקים מישיבות הקבינט עצמן, הולדפו. מהמידע שהודלף, נראה כי שבוע אחרי תחילת המבצע, עוד לפני כניסת כוחות חי"ר, העריכו חברי הקבינט כי ניתן להגיע להפסקת אש עם חמאס.

ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי אמר לחברי הקבינט כי: "יש רצון בחמאס לסיים את ההסלמה, זה ברור". מי שהיה אז הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, הוסיף: "הישגי צה"ל מצוינים. עכשיו צריך להכריע אם מקבלים את הפסקת האש". יעלון: "צריך לקבל את הצעת הפסקת האש. אם חמאס עושה את הסיכום שלו, הוא היה אומר את האמירה של נסראללה לאחר המלחמה". נתניהו צידד בשר הביטחון ואמר: "ניצחנו, הסבנו להם 180 אבדות. צריך לדרוש פירוז מנהרות והוצאת הטילים". ח"כ יעקב פרי, אז שר המדע ומשקיף בקבינט: "אני בעד הפסקת האש, אבל צריך להביא לפירוז המנהרות והרקטות". בנט: "אני מתנגד, המנהרות לא הושמדו, חייבים להשמיד אותן לפני". יעלון: "אנחנו חיים בין הפוגות, אין מכה אחת שמנצחת. יש פוטנציאל להפסקת האש וצריך לנצל אותו". בסיום הדיון אישרו חברי הקבינט הסכם הפסקת האש, אך זו החזיקה חמש שעות בלבד.

חיילי גבעתי בכניסה למנהרת טרור שהתגלתה במהלך מבצע צוק איתן (צילום: דובר צה"ל)

איום המנהרות

בפברואר 2014 הנחה המבקר לפתוח ביקורת בנושא, "ההתמודדות עם איום המנהרות", לאחר שהתברר שהאיום הוא מהותי ומתפתח, והוגדר על ידי הקברניטים בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובקרב גורמי המודיעין כאיום אסטרטגי. הביקורת נפסקה זמנית בזמן מבצע "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן", ונמשכה לאחר מבצע "צוק איתן", בספטמבר 2014.

בשנים 2004-2001 הצליח חמאס להוציא לפועל חמישה פיגועים באמצעות מנהרות, בהם נהרגו שבעה חיילי צה"ל. ביוני 2006 חדרו שבעה מחבלים מרצועת עזה באמצעות מנהרה באורך כ-650 מ' (מהם כ-250 מ' בשטח ישראל), שנחפרה לאזור 'כרם שלום', תקפו יעדים של צה"ל, הרגו שני חיילים, פצעו שישה, וחטפו את החייל גלעד שליט.

למעשה, לאחר דו"ח מבקר ב-2007, שהכריז על כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות, החליט המבקר לבדוק האם ואיך התכונן צה"ל לאיום שהורכז מאז כאיום אסטרטגי.

'צוק איתן' החל ביולי 2014 כמבצע אווירי, אך לאחר עשרה ימים, כשנכנס כוח קרקעי לעזה, הופתעו החיילים לגלות שאחד האיומים המשמעותיים שהם צריכים להתמודד איתם הוא איום המנהרות, בינהן מספר רב של מנהרות התקפיות.

במהלך הלחימה חדרו לישראל, באמצעות מנהרות, מספר מחבלים וביצעו פיגועים – ב-19 ביולי הגיחו תשעה מחבלים, סמוך לקיבוץ בארי. בהתקלות עם כוח צה"ל נהרגו שני חיילי צה"ל ומחבל אחד, ויתר המחבלים נמלטו. יומיים לאחר מכן, בשעות הבוקר, חדרו מחבלים דרך מנהרה סמוך לקיבוצים ניר-עם וארז, המחבלים ירו טיל נ"ט והרגו ארבעה חיילי צה"ל. לאחר מכן הצליחו הכוחות לחסל לפחות עשרה מחבלים. ב-28 ביולי, בשעות הערב, הייתה חדירה באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ נחל עוז. המחבלים ירו טיל נ"ט לעבר עמדת פילבוקס והרגו חמישה חיילים. הצבא הרג אחד מהמחבלים, והשאר חזרו לעזה דרך המנהרה.

ב-1 באוגוסט 2014 החלה הפסקת אש למשך 72 שעות, שהופרה לאחר מספר שעות כשמחבלים יצאו ממנהרה ותקפו כוח של סיירת גבעתי שהיה באזור רפיח, והצליחו להרוג שלושה מחיילי הכוח: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. התוקפים ברחו דרך המנהרה ולקחו אתם את גופתו של סגן גולדין.