מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם לפני זמן קצר (שלישי), באופן רשמי, את דוח הביקורת  על תהליכי קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני, לפני ובזמן מבצע צוק איתן. הדוח, המתפרס על 122 בחן את סמכויות הקבינט והמל"ל (מועצה לביטחון לאומי), אי כינונה של תכנית מדינית-אסטרטגית בעזה, חוסר מוכנותם של שרי הקבינט בפן המודיעיני וההתרעתי לפני המבצע, ומעורבותם האקטיבית של שרי הקבינט בנעשה.

שרים מבולבלים

המבקר הצביע על כשלים רבים בתפקודו של הקבינט, אותו הגדיר כ"זרועה הארוכה של הממשלה". הכשל הבסיסי ביותר, ואולי גם המטריד ביותר, הוא העובדה שתפקידו של הפורום לא היה ברור לחברי הקבינט עצמם. לדברי שפירא, "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט". די בעובדה בסיסית זאת כדי להבין את הבעייתיות של תפקוד הממשלה, לפני ובזמן מבצע צוק איתן.

היעדר אסטרטגיה

בהמשך, מותח הדוח ביקורת חריפה על כך שבמהלך השנה הראשונה להקמת הקבינט של הממשלה ה-33, לא התקיים כל דיון שעסק בקביעת יעדים אסטרטגיים בעזה. משמעות עובדה זו היא כי הדרג הצבאי נאלץ, למעשה, להתוות את היעדים האסטרטגיים בעצמו, על מנת שניתן יהיה לתכנן את הפעילות הצבאית.

"העיסוק, במסגרת הקבינט, בתכניות האופרטיביות בטרם קביעת יעדים אסטרטגיים, אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות" נכתב בדוח, "ככל שהדבר נוגע לסדר הראוי של קבלת ההחלטות בתחום האסטרטגי המדיני-ביטחוני".

רקטות נורות מעזה בצוק איתן (צילום: אלברט סדיקוב / פלאש 90).

עוד הוסיף המבקר כי בהעדר יעד אסטרטגי של ישראל ברצועת עזה, לא ניתן היה לקדם מהלך מדיני, שיכול היה לבוא במקום המבצע הצבאי. "הדיון האסטרטגי בנוגע לרצועת עזה, מ-23.3.14, עסק רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית נגד חמאס, ולא עסק באפשרויות אחרות למהלכים מול רצועת עזה" כתב שפירא, "זאת, על אף שבדיון הקבינט, מ-3.4.13, עלתה הבעיה החמורה של התשתיות בעזה, לרבות השלכותיה המסוכנות הפוטנציאליות לגבי ישראל".

מבקר המדינה כלל בדוח הערה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן.

פערי מודיעין משמעותיים

מדוח המבקר עולה כי למרות התפקיד המרכזי של הקבינט המדיני-בטחוני, לא הועבר לחבריו מידע קריטי ביחס למצב בעזה, שהיה הכרחי לשם הבנת התמונה הרחבה. "לא ניתן לשרי הקבינט מידע משמעותי שיאפשר להם לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטה בשאלה כיצד נכון לפעול נוכח אפשרות מימוש הפעילות" כתב המבקר, "וההחלטה נותרה בידי מערכת הביטחון וראש הממשלה".

"העיסוק, במסגרת הקבינט, בתכניות האופרטיביות בטרם קביעת יעדים אסטרטגיים, אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות"

ההימנעות ממסירת המידע מוקדם יותר, מנעה מחברי הקבינט גם לדון באפשרויות הפעולה העומדות בפניהם נוכח הפעילות המתוכננת, ולקבל החלטה שקולה ומחושבת לפני המבצע, ולא תחת לחץ ובשעה שהמבצע הצבאי נמצא בעיצומו. על פי העולה מהדוח, לא רק שחברי הקבינט לא שותפו במלוא המידע שנאסף, לקהילת המודיעין – בתוכה אמ"ן ושב"כ – היו פערי מודיעין משמעותיים בגזרת עזה, שהיו ידועים לראשי הארגונים מראש, בכללם גם פער משמעותי על איום המנהרות.

אך מבקר המדינה הטיל אחריות גם על חברי הקבינט עצמם, וטען כי לא נקטו בצעדים פעילים כדי להתמודד עם איום המנהרות, שהוזכר בדיונים בסוף חודש יוני, מספר שבועות לפני תחילת המבצע.

צה"ל לא מוכן

על פי הדוח, קיים הקבינט דיון, בחודש פברואר 2016, בו הוצגו התכניות המבצעיות לגזרת עזה. במועד זה, מצאה הבדיקה, היה ידוע לצה"ל על היקפו של איום המנהרות וחומרתו, ואולם בהצגת התכניות לקבינט, לא כלל הצבא מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן במרחב רווי מנהרות ולהתמודד עמן תוך כדי לחימה.

צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.

המבקר כלל בדוח הערה לפיה היה על שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ, ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') יואב הר אבן, ואף על ראש הממשלה, בנימין נתניהו לדעת, לכל המאוחר ב-2013, על מלוא החומרה של איום המנהרות ועל משמעויותיו האפשריות, כמו גם לפעול ולוודא שבצה"ל תהיינה תכניות מבצעיות הכוללות גם התייחסות ללחימה במתאר של איום זה, בפרט נוכח הפוטנציאל הגבוה להסלמה בגזרה זו.

חילופי האשמות

ממצאי הדוח על הכשלים הרבים בתפקודו של הקבינט-  לרבות, כאמור, חוסר הבנה של מהותו ותפקידיו מצד חברי הפורום עצמו – מסבירים, אולי, את העימותים וחילופי ההאשמות הפומביים בין חברי הקבינט. עימותים שיצרו מצב חוסר וודאות אצל הציבור, שלא הבין את האופן בו התקבלו החלטות, בזמן ולפני המבצע, והאם ההחלטות שהתקבלו אכן היו טובות.

שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, ומי שהיה שר החוץ,אביגדור ליברמן, למשל, טענו לאורך כל הדרך כי ראש הממשלה נוקט במדיניות הבלגה ונמנע ממהלכי עומק. ליברמן אף הוסיף ואמר כי לדעתו צריך לכבוש את כל עזה במבצע.

נתניהו ויעלון טענו, מנגד, כי בנט וליברמן מתלהמים וכי צריך לשמור על איפוק. עקב ב שהפנה אליו בזמן המבצע, נתניהו אף איים לפטר את בנט.

נתניהו, ליברמן ויעלון, ארכיון. צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר.

שיא נוסף בעימותים, נרשם במאי 2016, כאשר בנט, התנה את הרחבת הקואליציה ומינויו של ליברמן לשר הביטחון בכך שראש הממשלה ימנה מזכיר צבאי לקבינט. מפלגתו של בנט, הבית היהודי, הוציאה הודעה בו טענה כי "במקום לעסוק בפוליטיקה קטנה ובתדרוכים כל היום נגד הבית היהודי, שראש הממשלה יפתח פשוט את דוח צוק איתן, שם ימצא מסקנות הכתובות בדם, שזועקות למימוש. נטרול הקבינט מסכן חיי אדם באופן ברור ומיידי, ושום ספין לא יכסה על כך. הדרישה, לתיקון כשלי צוק איתן, ותיקון הקבינט, עומדת בעינה". בנט הוסיף גם כי "אם הקבינט לא היה ממודר 'צוק איתן' היה נמשך רק שבוע".

ההדלפות מישיבות הקבינט בחודשים האחרונים העניקו, מלבד הכוונה המקורית של מקור ההדלפה, הצצה לאופן בו ניהל הדרג המדיני את המערכה.

כך למשל, חלק שהודלף מדיון הקבינט, שבוע לאחר תחילת המבצע במתקפות של חיל האוויר, חיל השריון וחיל התותחנים, בו העריכו חברי הקבינט כי ניתן להגיע להפסקת אש עם חמאס.

ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי אמר לחברי הקבינט כי: "יש רצון בחמאס לסיים את ההסלמה, זה ברור". מי שהיה אז הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, הוסיף: "הישגי צה"ל מצוינים. עכשיו צריך להכריע אם מקבלים את הפסקת האש". יעלון: "צריך לקבל את הצעת הפסקת האש. אם חמאס עושה את הסיכום שלו, הוא היה אומר את האמירה של נסראללה לאחר המלחמה". נתניהו צידד בשר הביטחון ואמר: "ניצחנו, הסבנו להם 180 אבדות. צריך לדרוש פירוז מנהרות והוצאת הטילים". ח"כ יעקב פרי, אז שר המדע ומשקיף בקבינט: "אני בעד הפסקת האש, אבל צריך להביא לפירוז המנהרות והרקטות". בנט: "אני מתנגד, המנהרות לא הושמדו, חייבים להשמיד אותן לפני". יעלון: "אנחנו חיים בין הפוגות, אין מכה אחת שמנצחת. יש פוטנציאל להפסקת האש וצריך לנצל אותו". בסיום הדיון אישרו חברי הקבינט הסכם הפסקת האש, אך זו החזיקה חמש שעות בלבד.