בג"ץ הוציא אתמול (שלישי) צו על תנאי, המורה לכנסת ולמשרד האוצר להשיב מדוע לא לבטל את חוק מס על דירה שלישית. החלטת בג"ץ מגיעה בעקבות חמש עתירות שהוגשו כנגד תהליך חקיקת החוק. העותרים, ביניהם יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים, טוענים כי בתהליך החקיקה נפלו פגמים, כשבמרכזם הדיון הלילי בוועדת הכספים, שנקבע שעות ספורות בלבד לפני קיומו, ובו אושרה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים. שופטי בג"ץ החליטו גם כי בעתירה ידון הרכב מורחב של בג"ץ, החלטה המעידה על החשיבות ששופטי בג"ץ רואים בעתירה.
הישיבה המדוברת של ועדת הכספים התקיימה בלילה שבין יום חמישי לשישי, ב-16 בדצמבר. ביום ראשון שלאחר הישיבה שלח היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מכתב ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה) בו הוא מדווח על ההליך הלא תקין בו עבר החוק. "עמדתנו היא שהליך חקיקתו של פרק זה בוועדת הכספים עולה כדי אי-תקינות חמורה של הליך החקיקה היורדת לשורשו של ההליך" כתב ינון, והוסיף – "מדובר בהסדר מיסוי ארוך ומורכב, הכולל גם סנקציות פליליות, ובעת שהועבר נוסח זה הן חברי הוועדה והן היועצת המשפטית היו בדיונים אינטנסיביים והצבעות בוועדה, ולכן מטבע הדברים לא יכלו להתפנות לקריאה ולימוד של ההסדר החדש".
בעקבות מכתבו של ינון פנה יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין (הליכוד) לגפני וביקש ממנו לקיים דיון נוסף ולאשר מחדש את החקיקה. גפני סירב. עוד באותו הבוקר, בכינוס של ועדת הכספים אמר גפני כי הוא לא מתכוון לעשות מעצמו צחוק והוסיף, "אם יו"ר הכנסת יחליט לקיים דיון מחודש הוא יצטרך למצוא מי שינהל אותו". הישיבה הייתה סוערת מאוד, חברי הועדה מהאופוזיציה דרשו לבטל את החוק, ואיימו כי יפנו לבג"ץ. שר האוצר לחץ על גפני להשאיר את אישור החוק על כנו. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, הסביר אז לחברי הוועדה כי מדובר בשינויים קלים בלבד לחוק שהובא בפניהם בשלבי החקיקה המוקדמים יותר. הלחץ עבד, וגפני סירב לבטל את החוק או לדון בו מחדש וכך למעשה הוביל את הכנסת ומשרד האוצר למצב בו יאלצו להגן על תהליך החקיקה בבג"ץ.
מעבר לבעייתיות בחקיקת חוק מס על דירה שלישית, הסיפור הזה מלמד על הבעיה שיש בחוק ההסדרים. הצורך לאשר עשרות ומאות סעיפים בעלי השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי בטווח זמן קצר וכמקשה אחת, ייצרו את התנאים להליך החקיקה המגושם, שעוד במהלך חקיקתו הבעיות בו היו ברורות
על החיפזון בתהליכי החקיקה תעיד העובדה כי כשבוע לאחר אישור חוק ההסדרים בכנסת, נאלצה ועדת הכספים לדון שוב במס על דירה שלישית בעקבות שינויים שביקשה לבצע רשות המיסים באופן חישוב המס.
עתירה כנגד חוק מיסוי שנכנס כבר לתוקף היא בעייתית ביותר. ההשלכות של החקיקה כבר החלו לקרום עור וגידים במציאות. רשות המיסים החלה בתהליכי גביית המס בהתאם לחוק, חלק מבעלי הבתים כבר הגיבו לחוק ומכרו דירות שהיו בבעלותם, חוזי שכירות הכוללים סעיפים הקשורים לחוק כבר מסתובבים בשוק. ביטול החוק בדיעבד ייצור כאב ראש רציני ביותר להרבה מאוד אנשים. אבל האמת היא שהבעייתיות בחוק מס על דירה שלישית הייתה ידועה עוד קודם לעתירה. חוק מס על דירה שלישית הוא חוק בעייתי ביותר ליישום, בלי קשר לתהליך החקיקה החפוז והבעייתי. על כך כתבנו ב'דבר ראשון' עוד באוגוסט 2016.
בתשובת הכנסת לעתירה, עליה חתום אותו יועץ משפטי, איל ינון שכתב לגפני כי נפל פגם בהליך החקיקה, מקבלת הכנסת את טענות העותרים בדבר פגם מהותי בהליך החקיקה. עם זאת, מבקשת הכנסת מבג"ץ להימנע מביטול החוק בגלל ההשלכות הקשות שיהיו לביטול החוק על עשרות אלפי בעלי הבתים שנסמכו על החוק בפעולותיהם.
ההחלטה של בג"ץ להוציא צו על תנאי מעידה על כך ששופטי בג"ץ לא מסתפקים בתשובת הכנסת. עם זאת יש לקחת בחשבון כי עד כה מעולם לא ביטל בג"ץ חוק בגלל פגם בהליך החקיקה, ולא בגלל בעיה חוקתית בחוק עצמו.
מעבר לבעייתיות בחקיקת חוק מס על דירה שלישית, הסיפור הזה מלמד על הבעיה שיש בחוק ההסדרים. הצורך לאשר עשרות ומאות סעיפים בעלי השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי בטווח זמן קצר וכמקשה אחת, ייצרו את התנאים להליך החקיקה המגושם, שעוד במהלך חקיקתו הבעיות בו היו ברורות. במשרד האוצר אוהבים את חוק ההסדרים כי הוא מאפשר חקיקת בזק עם משמעת קואליציונית. ייתכן שבקרוב בכירי האוצר יצטרכו לאכול את הדייסה שבישלו, ולהתמודד עם השלכות של ביטול החוק.
