הממשלה הציגה אתמול (ראשון) את ספר תכניות הממשלה, המאגד בתוכו את המטרות, היעדים והמשימות לביצוע של משרדי הממשלה וזרועותיה השונות. בין המשרדים השונים, גם משרד האוצר הציג את תכנית העבודה שלו לשנתיים הקרובות, המתרכזת בעמידה בשמירה על יעד הגרעון, בהגדלת היצע הדיור, בתחרותיות במערכת הבנקאית, בהגדלת הפריון ובשיפור החיסכון הפנסיוני של הציבור.
מטרות העל של מדיניות משרד האוצר, המוצגות בתכנית בדברי הפתיחה של מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, היא "הגדלת הצמיחה והפריון; הפחתת אי השוויון וצמצום פערים; והקטנת יוקר המחיה". ואכן במשרד האוצר ביצעו בשנים האחרונות מהלכים חשובים בדרך להגעה למטרות האמורות. הנהגת האוצר יכולה להתגאות בהגדלת התקציב על ידי העלאת יעד הגרעון, בהחזרת חלק מהקצבאות שקוצצו, בהסכמי שכר במגזר הציבורי, בהעלאת שכר המינימום, בקליטת עובדי הקבלן, בתוכנית החומש למגזר הערבי ועוד. כתוצאה מצעדים אלה נרשמה גם התקדמות בצמצום הפערים וגם זינוק בצמיחה. עם זאת, על אף שהמשך הצעדים בתחומים הללו מתוכננים ב 2017-2018, הם נעדרים מתכנית העבודה של המשרד.
למשרד האוצר בישראל שני תפקידים מרכזיים: ניהול אוצר המדינה וחיזוק ופיתוח המשק הישראלי. ניכר כי מהתכנית שהציג משרד האוצר נעדרים תחומי ליבה רבים בהם עוסק המשרד ומשפיעים רבות על סדר היום של אזרחי ישראל. מי שקורא את התכנית יכול להסיק כי הממונה על התקציבים והממונה על השכר עברו לעבוד תחת משרד אחר. למעשה, ההתייחסות היחידה לניהול תקציב המדינה היא הצבת המשימה "פרסום הנומרטור" (כלל פיסקאלי המתבסס על כלל ההוצאה וכלל הגרעון הקובע את הגבלת הוצאות הממשלה לשלוש שנים הקרובות).
שאר המשימות בתחום הגדלת הכנסות המדינה קשורות לטיוב האכיפה בגביית המיסים, תחום הנמצא באחריות הישירה של רשות המיסים. כך למעשה כל תחום ניהול תקציב המדינה נעדר מהתכנית. גם מדיניות ההעסקה והשכר במגזר הציבורי נעדרות לחלוטין מהתוכנית. יתכן שהמדינה, המעסיקה ישירות כ-15% מהעובדים במשק, לא תופסת את כוחה כמעסיק בעיצוב המשק הישראלי? וזה לא שאנשי האוצר לא עוסקים בתחום. לזכותו של שר האוצר יאמר כי בשנה האחרונה השכיל להשתמש בסמכויותיו בתחום זה כדי לדחוף את המשק הישראלי קדימה, בין היתר דרך יישום ההסכם עם ההסתדרות לקליטת עובדי הקבלן המועסקים כתף אל כתף במגזר הציבורי. אם כך נשאלת השאלה מדוע במשרד האוצר בוחרים שלא להציג את היעדים והמשימות בתחום ניהול התקציב וניהול מערך העובדים במגזר הציבורי?
גם תחום ניהול החוב הממשלתי לא נכנס לתכנית. היחידה לניהול חוב, הפועלת כחלק ממשרד החשב הכללי (שמרבית תחומי עיסוקו גם כן נעדרים מהדו"ח) ומנהלת חוב של כ-700 מיליארד שקל, לא מופיעה בתכנית. השפעות מדיניות הנפקת האג"חים הממשלתיים על המשק ובמיוחד על הפנסיות של אזרחי ישראל הן אדירות. מה התוכנית של שר האוצר בתחום? מה המשימות שהטיל המנכ"ל על היחידה? כל זה לא מופיע בתכנית משרד האוצר לשנתיים הקרובות.
מה כן מופיע? המשימה המרכזית שלקח על עצמו שר האוצר – הורדת מחירי הדיור. למעשה "הורדת מחירי הדיור" לא מופיע ביעדים אלא "הגדלת היצע הדיור". בקבינט הדיור שומרים על יעדים ריאלים שהם יכולים לעמוד בהם בשיטות הפעולה הנוכחיות בהן הם פועלים – מכרזי מחיר למשתכן וזירוז תהליכים במנהל התכנון.
בתחום הגדלת הפריון בעבודה החליטו במשרד האוצר להתמקד בעידוד חברות היי-טק על ידי הקלות מס ובהגברת התחרותיות. בנוסף מציבים את ההקלה ברגולציה הקשורה לפתיחת עסקים ואת הצורך לקדם רפורמה במערך ההשכלה הטכנולוגית כיעדים שיעודדו הגדלה של הפריון.
גם הרפורמה בבנקאות ותיקונים ברגולציה של הפנסיות מופיעות כיעדים מרכזיים של המשרד. יישום המלצות ועדת שטרום ויצירת התשתית לתחרות במתן אשראי הן המשימות הקונקרטיות של הרפורמה בבנקאות. הורדת מספר המשלמים דמי ניהול מקסימליים והגדלת מספר העצמאים החוסכים לפנסיה הם יעדי הביצוע של תחום הפנסיות.
בשורה התחתונה, קריאה של תכנית העבודה של משרד האוצר משקפת את המציאות בה הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט, רואים את ליבת הפעילות שלהם בהיותם גוף רגולטורי ולא כזרוע ביצועית. בהקדמה לתכנית כותב שר האוצר "המחשבה שכלכלה יכולה להמשיך ולצמוח במנותק מצמצום הפערים החברתיים ומערכים של סולידריות היא לא רק בעייתית מבחינה ערכית, היא גם מזיקה כלכלית. אין משק בריא עם חברה חולה – מדובר בכלים שלובים."
חרף המלים היפות והנכונות, התוכנית של משרד האוצר לא משקפת את הפעולות שנעשות ושצריכות להיעשות כדי להבריא את החברה, לצמצם פערים ולחתור לחברה סולידרית. שר האוצר כנראה מעדיף למדוד את עצמו ולהתגאות ברפורמות רגולטוריות ולא בחיזוק האחריות של הממשלה לאזרחיה.
מדבריו של ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה בה הוצג ספר התכניות של הממשלה ניתן להבין מהי רוח המפקד שבערכיה הוחלט מה להכניס לספר התקציב ומה להשאיר בחוץ: "כשאתה בא לנהל עסק כלשהו, אתה רוצה קודם כל להבטיח שההכנסות לאורך זמן יעמדו ביחס להוצאות, שההוצאות לא יגדלו יותר מההכנסות. אנחנו עושים את זה בשליטה תקציבית, בתקציב דו שנתי, מה שנותן לנו גם אופק תכנוני. אנחנו מעמידים יעדים כמותיים של המשרדים, והרבה יותר קל להגיע למקום מסוים כשאתה יודע לאן אתה הולך. מתווספת לכך גם העובדה שאנחנו בודקים עם מה באנו ביד, ואנחנו מפרסמים את זה. אלה דברים נועזים, אלה דברים נכונים. ככה מנהלים עסק, ככה מנהלים גם מדינה". לשיטתו של ראש הממשלה, כשמנהלים עסק לא חושבים על הלקוחות ולא על העובדים. מה שחשוב הוא ההכנסות, ההוצאות ושורת הרווח. לתפיסתו, כך גם צריך לנהל מדינה.
