נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שביט שחם, הצהיר אתמול (שני) בבית משפט השלום בתל אביב, כי הרשות חוקרת חשד לפיו שר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, קיבל טובות הנאה תמורת קידום נושאים הקשורים לקבוצה "אקוויטל" שבשליטת המיליארדר קובי מימון ולמוטי בן אריה, מקורבו של מימון. שחם אמר את הדברים במסגרת דיון שעסק בתנאי הערבות והבטחת התייצבותו של בן ארי לחקירה.

כץ מסר בתגובה כי "צר לי מאוד שבדיון שאינו קשור בי באופן ישיר אני הופך לנושא המרכזי תוך שנבצר ממני להגיב. יש לשים סוף ליכולת להכפיש אנשי ציבור כאילו דמם הפקר".

החשדות סביב השר כץ נחשפו במאי אשתקד, אז עוכב השר לחקירה במשרדי החקירות ברשות ניירות ערך. החקירה של כץ אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. על-פי ממצאי החקירה בראשית הדרך, בין כץ ובן אריה קיימים קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים. מאז 1999 משמש בן אריה יועץ פיננסי של קבוצת החברות שבשליטת חיים צוף וקובי מימון. עם קבוצה זו נמנות בין השאר חברות האנרגיה אקויטל, ישראמקו, יואל וחנ"ל, וכן חברות הנדל"ן איירפורט סיטי ונצבא.

עו"ד שחם: "המצב הראייתי השתנה, החקירה והממצאים גם הועמקו לעומק וגם הורחבו לפרשה הנוספת"

השר כץ נחשד, בין היתר, כי קיבל טיפים על מניות מבן ארי, ובתמורה קידם את תיקון 44 לחוק ני"ע, לפיו חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה.

על פי החשד, בן אריה רכש את מניות נצבא טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע בדבר המיזוג לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, על-פי החשד, גרפו השניים רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290,000 שקל.

בחודשים החולפים מאז החקירה הראשונה נחקרו בן אריה וכץ מספר פעמים, ובדיון אתמול חשפה הרשות כי החקירה הסתעפה והעלתה חשדות נוספים נגד השניים. "המצב הראייתי השתנה, החקירה והממצאים גם הועמקו לעומק וגם הורחבו לפרשה הנוספת" אמר עו"ד שחם, "פרשה נוספת עניינה חשד על טוהר המידות לפי חוק העונשין בכך שניתנו טובות הונאה לח"כ חיים כץ, תמורה לקידום נושאים הקשורים לקבוצה "אקוויטל" ולחשוד (בן אריה, ד.ר.) ובין היתר, בנוגע להליכי חקיקה".

יכולות כלכליות משמעותיות

רשות ניירות ערך ביקשה אתמול מבית המשפט להאריך את תנאי הערבות של בן אריה להבטחת התייצבותו לדיון – ערבות בהיקף מיליון שקל וצו איסור יציאה מן הארץ – ולחייב אותו בהפקדת ארבעה מיליון שקלים כאשר הוא מבקש לצאת לחו"ל.

עו"ד שחם, טען כי לבן אריה יכולות כלכליות משמעותית, כאשר בחשבונות שונים שבשליטתו יש סכומים של מעל מאה מיליון שקל, ובין היתר בחשבון של אחותו ואמו, והוא חתום כשותף בכל החשבונות האלה. עוד נטען, כי גם בחשבונות על שמו קיים הון של מעל ל-30 מיליון שקל.

מנגד, ביקשו סנגוריו של בן אריה לבטל את הערבויות ואת ההגבלה על יציאתו  של בן אריה מהארץ.

לאחר הפסקה בדיון, סוכם כי בשלב זה יעביר בן אריה לרשות ניירות ערך את המסמכים הנוגעים לנסיעתו הקרובה לחו"ל, וככל שהרשות תאשר את הנסיעה בכפוף להפקדת סך של 2 מיליון שקל, ברוח הצעת בית המשפט, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט ותינתן החלטה הכוללת אישור ליציאה.