דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מובילאיי

תשתיות / הצד המדאיג של אינטל-מובילאיי: תחבורת העתיד בשליטת התאגידים

השרים שהרעיפו ברכות על הצלחת מובילאיי ויתרו מזמן על ניהול ציבורי של תשתיות ידע ונתונים | האמונה שהשוק החופשי יעשה לבדו את העבודה היא אשליה מסוכנת

מכוניות בכביש (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
מכוניות בכביש (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שרי הממשלה, התקשורת והעולם העסקי מיהרו לברך על מכירת מובילאיי הישראלית לאינטל ב-15 מיליארד דולר, ובצדק: הסכום הגבוה, תועלת המיסוי למדינה וחיזוק הברית של חברות ישראליות עם אינטל הם בהחלט אירועים חיוביים. אבל ההצלחה המסחררת של מובילאיי מעלה גם שאלות על עתידו של עולם התחבורה, שהולך ונעשה תלוי יותר ויותר בתאגידים פרטיים, לצד מעורבות הולכת ופוחתת של הממשלות. מובילאיי לא נמכרה במחיר גבוה כל כך בגלל מערכת מניעת התאונות שפיתחה, אלא בעיקר בזכות תשתית הידע ואיסוף המידע שלה – מערכת לניהול מידע חיוני שמדינת ישראל יכולה רק לחלום עליה.

הערך הסמוי של מובילאיי

ערך המכירה של מובילאיי – 15 מיליארד דולר, כ46% מעל ערך השוק של החברה – הצליח להפתיע רבים. 15% ממניות החברה הוחזקו בפוזיציית "שורט" – כלומר הימור פיננסי שמשתלם רק כאשר ערך החברה יורד. הניתוח של חברות ההשקעות התמקד במדדים כלכליים פשוטים של חברה תעשייתית שמוכרת מוצר, ולא בערך האסטרטגי של החברה. לטענתם, מובילאיי אינה משקיעה מספיק במחקר ופיתוח, וממילא אינה יכולה להתחרות בתקציבים העצומים של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל ואחרות.

הכשל בניתוח שבוחן את מובילאיי כיצרנית שבבים ומשווקת מוצרים הוא ההתעלמות משני תחומים נוספים – התוכנה ומאגרי המידע. מובילאיי היא היום החברה המובילה באפקטיביות של התוכנה שלה, המסוגלת לנתח במהירות את נתוני המצלמה ברכב ולספק התראות מצילות חיים לנהגים. אבל מה שהופך את הרכישה לאסטרטגית בעבור אינטל הוא שרוב המידע שנאסף במצלמות מאפשר למפות את כבישי העולם בזמן אמת – מירוץ שבו עמדתה של מובילאיי עולה אפילו על זו של גוגל, שהשירות שפיתחה, Google Street Map, אינו מתעדכן בזמן אמת. לנתונים שייאספו ממצלמות מובילאי ולשיתוף הפעולה עם אינטל שאיפשר לנתח אותם במהירות יהיה ערך כלכלי עצום, ואפילו ערך בטחוני מודיעיני – שייווצר, ישומר וינוהל באמצעות חברות פרטיות ולמען שיקולי הרווח שלהן.

בשנים האחרונות שגתה אינטל בניבוי ההתפתחות הטכנולוגית, שהותירה אותה מאחור בחלק מהתחומים. אינטל מובילה בשוק המחשבים האישיים, שנמצא בירידה, ובשוק המחשבים הניידים, שנמצא בקיפאון. בשוק הסלולר, המכשור הנייד וה"אינטרנט של הדברים" (IOT), שעד כה צמח במהירות וצפוי להמשיך בכך, אינטל כמעט ולא הצליחה להשתלב. למרות שמעבדיה היו (ועודם) העוצמתיים ביותר, הם לא החסכוניים ביותר בחשמל, ואת השוק מובילה גישה שונה. חברת ARM מובילה בתכנון שבבים חסכוניים, וחברות אחרות (סמסונג, מדיהטק וקוואלקום) רוכשות רשיונות לשבבי ARM ומייצרות אותן בעצמן. מובילאיי מביאה לאינטל עמדת הובלה מבחינת התוכנה, ולאחר שיתופי פעולה עם יצרני רכב, היא תוכל לספק גישה לפרויקט מיפוי גלובלי עם יצרניות רכב וכן קשרים עסקיים עם יצרניות מובילות, שאין לאינטל כיום. מובילאיי תהיה הגשר בין אינטל ליצרניות הרכב שיאפשר לשלושתן לרוץ יחד לכיוון ייצור המכונית האוטונומית. הן ינסו להקדים בלוח הזמנים ובאיכות את גוגל וטסלה, אשר מפתחות מכוניות אוטונומיות משל עצמן.

לא רק שמשרדי הממשלה מודים שאין להם יכולות טכנולוגיות משל עצמם, הם גם בוחרים שלא לפקח על התאגידים הפרטיים שמחזיקים בעליונות טכנולוגית. במצב כזה, האינטרס הציבורי יענה על ידי כוחות השוק בלבד

חולשת המדינה ועליית התאגידים

עם פרסום עיסקת מובילאיי מיהר שר התחבורה ישראל כץ, לברך את החברה בעמוד הפייסבוק שלו: "15 מיליארד דולר שמשלמת אינטל זו הבעת אמון רצינית בחברה וביכולותיה. שמחתי לנסוע ברכב האוטונומי הראשון ולראות שהשיטה עובדת". כץ, שנפגש אתמול (שלישי) עם מנהלי החברה, הודיע שהחל מינואר 2018 יחוייב כל רכב המיובא לישראל בהתקנת מערכת חכמה למניעת תאונות. שרת המשפטים איילת שקד אמרה אתמול בכנס "מדדים" של העיתון כלכליסט כי "ההישג של מובילאיי לא היה מתאפשר אם היתה רגולציה בהייטק".

מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם, שר התחבורה ישראל כץ ומנכל אינטל יניב גרטי במסיבת עיתונאים במשרד התחבורה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).
מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם, שר התחבורה ישראל כץ ומנכל אינטל יניב גרטי במסיבת עיתונאים במשרד התחבורה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

הצהרות הברכה הללו משקפות את ההתבטלות של הדרג הפוליטי בפני צמיחת כוחם של התאגידים. הפוליטיקאים מתגאים בכך שחברות הייטק וענקיות טכנולוגיה מסוגלות להמציא במהירות פתרונות טובים יותר ממה שהם, כקובעי מדיניות ורגולטורים, מסוגלים לייצר, ומברכים על כניסת התאגידים לתחומים שבהם הם אינם מסוגלים לקדם את האינטרס הציבורי באופן יעיל, כגון תחום התחבורה. לא רק שמשרדי הממשלה מודים שאין להם יכולות טכנולוגיות משל עצמם, הם גם בוחרים שלא לפקח על התאגידים הפרטיים שמחזיקים בעליונות טכנולוגית. במצב כזה, האינטרס הציבורי יענה על ידי כוחות השוק בלבד.

התשתית היא כבר לא מאספלט ומברזל

האנליזה של המדינה לגבי עצמה איננה שגויה, אבל ההשלכות שלה עשויות להיות עגומות במיוחד. בתהליך המתרחש כעת עוברות תשתיות התחבורה שינוי מהותי: עד עכשיו הן כללו בעיקר כבישים ומסילות ברזל, שאותן המדינה ניהלה – לטוב בארצות מסויימות, ולרע – בישראל הצפופה והעמוסה בפקקים. אבל בשנים האחרונות הופכת הטכנולוגיה להיות חלק מתשתית התחבורה. ניהול המערכת, מיפוי מצב הכבישים, פתיחה וסגירה דינמית של נתיבים לפי עומס והסטת רכבים למסלולים מסוימים, כפי שמבצעת אפליקציית הניווט waze, הופכים להיות חלק בלתי נפרד מתשתית התחבורה, חלק שאליו המדינה אינה רוצה כלל להיכנס. במקום זה מתמקדת מדיניות הממשלה בהצמחת מיזמים פרטיים, שאותן היא רואה בהיבט הכלכלי בלבד – מיסים ומקומות עבודה – ולא כתשתית אסטרטגית לאומית, שלציבור יש זכות להשתתף בעיצוב שלה.

לכאורה, ההצלחה של גוגל, פייסבוק, ווייז ודומיהן מבטאת חפיפה בין האינטרס הכלכלי של התאגידים לבין האינטרס של הציבור, שמקבל שירות חיוני ובחינם. אבל בכל נקודה שבה תתגלה סתירה בין הרווח הכלכלי לחברות לבין האינטרס הציבורי, הרווח הוא זה שיכריע

התקדים של פייסבוק ואפל

השליטה של תאגידים פרטיים בתשתיות לאומיות יכולה להיות מתעתעת. לכאורה, ההצלחה של גוגל, פייסבוק, ווייז ודומיהן מבטאת חפיפה בין האינטרס הכלכלי של התאגידים לבין האינטרס של הציבור, שמקבל שירות חיוני ובחינם. אבל החפיפה הזו עלולה להשכיח את העובדה שבכל נקודה שבה תתגלה סתירה בין הרווח הכלכלי לחברות לבין האינטרס הציבורי, הרווח הוא זה שיכריע. דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בפייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם שמקיפה, על פי פרסומיה מפברואר השנה, לא פחות מ-1.86 מיליארד משתמשים. פייסבוק היא חברה פרטית, שמחזיקה ביכולת לקבוע מי יכול להיות חבר בה, ומה יכול ולא יכול להתפרסם בתוכה. לאנשי פייסבוק ובראשם מארק צוקרברג יש כח עצום בסוגיה ציבורית מהמעלה הראשונה – חופש הביטוי – אך מדינות העולם לא הצליחו עד כה להציב לו איזונים ובלמים, או להגדיר אינטרסים ציבוריים שלהם הוא צריך להיות כפוף.

דוגמה נוספת לעליונותו של אינטרס הרווח בתשתית חיונית היא ההשבתה האוטומטית באייפונים של "אפל". מאחר שהאינטרס המסחרי של אפל הוא לתחזק כמה שפחות מכשירים, היא מפסיקה מעת לעת לעדכן מכשירים בני 3-5 שנים. מצב זה, שנקרא Obsolete, אינו מבטל באופן מיידי את היכולת להשתמש במכשיר ישן, אך גורם לפחות ופחות אפליקציות לעבוד בו והופך אותו לנחות משמעותית, גם אם הוא תקין לחלוטין. כך מעודדת אפל את המשתמשים לרכוש כל הזמן מכשירים חדשים ולנפח את רווחיה. כעת ניתן רק לדמיין מה יקרה כאשר חברת אינטל-מובילאיי תחליט להפסיק לעדכן את מערכת ההפעלה למכונית החצי אוטונומית, או האוטונומית לגמרי, ותהפוך אותה לגרוטאה מתה רק מתוך שיקולי רווח פרטי.

הדוגמה היפנית

מדינה שמציבה דוגמה להתערבות בתחום הרכב היא יפן, שתקנות הרכב בה נחשבות לקשוחות במיוחד. מכוניות ביפן צריכות להיבדק מהשנה השלישית לייצורן, ומשלב מסוים – בכל שנה. הבדיקות הן קפדניות במיוחד, ומחייבות את בעלי הרכב ללכת למוסך לפני הטסט במכון הרישוי. מבקרי השיטה הזו סבורים שהממשלה בוחרת לסייע מעל הדרוש לתעשיית המוסכים וליצרני הרכב, כדי שימכרו יותר כלי רכב חדשים. המצדדים טוענים כי בכך מקפידה יפן על צי רכב הניצב בקדמת הטכנולוגיה, עם פחות זיהום אוויר ויותר יעילות בצריכת הדלק, בשילוב עם טכניקות מחזור משוכללות, כאשר לא רואים כמעט בכבישים מכוניות ישנות. כך או כך, המדינה הגדירה אינטרס ציבורי ברור – מכוניות חסכוניות ובעלות בטיחות מקסימלית, וקבעה תקנות כדי לאכוף זאת. לאזרחי יפן יש את היכולת הדמוקרטית לבחור ממשלה שתשנה את המדיניות הזו, או למכור את המכוניות המשומשות שלהם לחו"ל – מה שאזרחים רבים אכן בוחרים לעשות.

עסקת מובילאיי והברכות החמות בגינה רק חושפות את עומק הבעיה: התערבות ממשלתית דוגמת יפן לא תקרה בישראל אם משרדי הממשלה ימשיכו לסגת בהנאה ובנחת מתפקיד הגדרת אינטרס הציבורי ויצירת הכלים לשמור עליו

הלקח הישראלי

עסקת מובילאיי והברכות החמות בגינה רק חושפות את עומק הבעיה: התערבות ממשלתית דוגמת יפן לא תקרה בישראל אם משרדי הממשלה ימשיכו לסגת בהנאה ובנחת מתפקיד הגדרת אינטרס הציבורי ויצירת הכלים לשמור עליו. אנחנו, האזרחים, יכולים לפעול גם כן – לא רק לחכות שהמדינה "תעשה משהו" לפתרון בעיית התחבורה והפקקים, אלא להגדיר את הרצונות שלנו בדיאלוג ציבורי ופוליטי, ולא רק באמצעות מידע שנאסף אוטומטית מהטלפונים ומהמכוניות שלנו, ומשמש קודם כל לצרכים כלכליים של חברות הטכנולוגיה.

מהלך מעורר השראה למעורבות של השלטון והציבור בתחבורה הובל על ידי עיריית ראש העין, שהפיקה תכנית המגדירה את צרכי התחבורה בעיר. עקב מצוקה תחבורתית קיימת לצד תכניות הבנייה המהירה שעתידות להכפיל ולשלש את מספר התושבים בעיר, תובעת העירייה ממשרד התחבורה לעצב תחבורה ציבורית שתתאים למצב. המתווה שמשרדי הממשלה צריכים לאמץ הוא שהחברות הפרטיות יוכלו תמיד להציע פתרונות לייעול המערכת, אך השליטה וההכוונה שלהן תתחשב באינטרסים ציבוריים, שייקבעו באופן דמוקרטי על ידי הציבור ונציגיו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!