היום (שלישי) נרצחה טובה קררו ז"ל בת ה-55, אחות מחולון, ע"י מטופל שטיפלה בו. מדובר במקרה חריג בחומרתו, אך הוא אינו מקרה האלימות הראשון כנגד אנשי רפואה: בין השנים 2014-2016 נתקלו עובדות ועובדי מערכת הבריאות בכ-3,000 אירועי אלימות. "צריך להשקיע בבריאות ולהשקיע בביטחון של המטפלים. אנחנו לא נוותר, כל הזמן שומעים על עוד ועוד מקרים, אי אפשר שהמצב יהיה שאנשים הולכים לעבודה ולא בטוחים שהם יחזרו בשלום הביתה", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, ל'דבר ראשון'.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי 75% מאירועי האלימות כנגד צוותים רפואיים הם אירועי אלימות מילולית: קללות, הרמת קול, איומים והתבטאויות לא ראויות. ורבע מהמקרים הם אירועי אלימות פיזית של ממש כנגד צוות רפואי, כולל אלימות נגד מאבטחים. כ-75% מהאירועים מתרחשים בבתי החולים בדגש על חדרי המיון. בכ-25% מהמקרים מוגשות תלונות במשטרה.

זירת הרצח במרפאת כללית בחולון (צילום: דוברות מד"א).

דוד שוורץ, האחראי על נושא ההתמודדות עם אלימות כנגד אנשי צוות במערכת הבריאות, אומר כי "כפי שהמשרד לביטחון פנים צפה, כשיש שוטרים בבתי חולים כמות התלונות עולה ואחריה נראה ירידה, ואכן בשנת 2016 אנו רואים ירידה (אין עדיין נתונים מדויקים ל-2016). במחקר רחב שערכנו בהשתתפות 5,000 נשאלים, עולה כי תחושת הביטחון של הצוותים עלתה באופן משמעותי בבתי חולים בהם מתקיים הפיילוט."

"לראות איך מונעים, איך מענישים"

הפעם הראשונה שמשרד הבריאות התחיל לעסוק באלימות כנגד צוות רפואי הייתה ב-1998, ובשנת 1999 הקים שר הבריאות דאז, יהושע מצא, ועדה בין משרדית שכללה גם את ההסתדרות הרפואית, המשטרה ומנהל הסיעוד. הוועדה פרסמה דו"ח בשנת 2000, וחלק מהמלצותיו היו הצבת שוטרים בבתי חולים. בשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה בנושא תכנית לאומית בטיפול באלימות נגד צוותים רפואיים, במסגרתה נקבע פיילוט בו הוצבו שוטרים בשישה בתי חולים.

בבתי החולים יש מאבטחים ומצלמות אבטחה, ואילו במרפאות בקהילה של 'כללית', כמו זו בה עבדה האחות טובה קררו ז"ל, יש לכל מחוז סיור בטחון – שני אנשים עם רכב שמסיירים בין המרפאות, הנמצאים במרחק קריאה של 10-15 דק' מכל מרפאה. במקרה של אירוע, יש לחצן מצוקה וטלפון ישיר לסיור, אך לא תמיד הסיור נמצא קרוב למרפאה.

"בשבוע שעבר התקבלה החלטה ע"י מנכ"לי המשרדים (בריאות ובטחון פנים), להרחיב את הפיילוט לתכנית ארצית לכל בתי החולים." מספר שוורץ, "כרגע יש בעיות בירוקרטיות של 'איך יעבור הכסף למשטרה', אבל כרגע נמצא הסדר ואנחנו צופים שברבעון השני של 2017 יכנסו שוטרים לכל בתי החולים".

אילנה יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בשביתת אחיות בשנת 2012 (צילום: מרים אלטסר/ פלאש 90).

יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, אילנה כהן אמרה ל'דבר ראשון', "קמנו ליום עצוב. מדובר ברצח אכזרי ביותר של אחות. אחות שיצאה בבוקר לטפל בחולים, אחות אהודה ע"י המטופלים שלה. מישהו החליט לחסל אותה. הכתובת הייתה על הקיר. במשך שנים אנחנו מתריעים על אלימות מילולית ופיזית והכל ממשיך כרגיל. וזה נוגע לכל הצוותים, גם עו"סים נתקלים בתופעה הזאת. נוצר מצב שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. אנחנו הודענו לשר ליצמן, שעד פה ולא יותר. צריך לראות איך מונעים, איך מענישים. יש אנשים שמפחדים להתלונן כי אח"כ מטרידים אותם ואת בני משפחתם. ויש גם אווירה, המצב של חדרי המיון, מחכים בתור שעות, משכיבים אנשים בפרוזדור.

לדברי שוורץ, ההתייחסות לצוות שנפגע מאלימות היא כמו לאדם שחווה טראומה, "יש תופעות נוראיות. לדוגמא אלימות מילולית, כשמקללים מישהי בקללות נוראיות. אנחנו מעבירים הדרכות לצוות, עם סימולציות ולומדות, שמלמדות אותם איך לדבר, איך לפנות, איך למנוע הידרדרות של המצב, ואחד הדברים שאנחנו מנסים לגרום להם זה שלא ייקחו את הדברים שנאמרים להם באופן אישי. יש עובדות שלא יכולות לחזור לעבודה כמה ימים, אחיות ואחים ורופאים ורופאות. זה פוגע בעיקר בחולים. אנחנו נותנים ואוצ'ר לטיפול פסיכולוגי, אנחנו נותנים את כל הגיבוי. לדוגמא, אם אחות צריכה כמה ימים לא להגיע לעבודה, הכל מגובה. יש בכל מוסד ועדה לטיפול באלימות כנגד צוות, כל נפגע או נפגעת מלווים באופן אישי ומקבלים כל סיוע שהם צריכים. אף נפגע אלימות לא צריך לשאת בעול הזה לבד".