בית הדין הארצי לעבודה ביטל הבוקר (רביעי) את פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע כי החתמת שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה עלולה לפגוע בפרטיותו של העובד ולכן אין לחייב עובדים למסור טביעות אצבעות לשם שימוש בשעון כזה.

הרכב השופטים, בראשות השופטת לאה גליקסמן, התכנס לאחר שההסתדרות הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי שהתיר לעירייה לבצע רישום נוכחות באמצעות השעון הביומטרי. במסגרת הערעור התייצבו והגישו עמדותיהם היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, עמותת "קו לעובד", האגודה לזכויות האזרח בישראל, התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע כי "כפיית עובדות החינוך על ידי העירייה למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה… דרישת העירייה מעובדות החינוך למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי מבוטלת… על העירייה להפסיק את השימוש בשעון הביומטרי."

עובדות החינוך בעירית קלנסווה נדרשו החל מחודש יוני 2012 למסור את טביעות האצבע שלהן כדי להפעיל מערכת של שעון נוכחות ביומטרי בבתי הספר בעיר. באותו היום בו שוגר המכתב המודיע על כך לעובדים, שיגרה ההסתדרות מכתב חזרה בו היא מתנגדת לאיסוף של טביעות אצבע מהעובדים. מעט לאחר מכן החלו ההליכים המשפטיים לאחר שבאוקטובר של אותה השנה לא שילמה העיריה משכורת לחלק מהעובדות.

ב-2014 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בת"א את עמדת העיריה במלואה וקבע כי היא רשאית "לבצע רישום נוכחות במשרדיה באמצעות שעון נוכחות ביומטרי", וכי היא אינה מחויבת להיוועץ בעניין זה עם נציגות העובדים.

בית הדין חזר וציין את הקביעה כי טביעת אצבע היא מידע אישי ופרטי. "טביעת אצבע היא מידע ביומטרי, וככזו אצורים בה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים והיא משמשת מפתח למידע אישי רב … טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה … השילוב של אופיו הייחודי של המידע מחד, ואובדן השליטה עליו מאידך, הוא-הוא היוצר את הפגיעה הן בפרטיות והן באוטונומיה"

השופטים הוסיפו כי "מאחר שטביעת אצבע היא מידע אישי, חולשות עליה הוראות החקיקה והפסיקה הרלוונטיות לזכות לפרטיות, ובראשן הוראת סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, הקובעת כי 'לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו'"

עם זאת הוסיף בית הדין בפסיקתו כי "אין משמעות הדברים ששימוש בשעון נוכחות ביומטרי או באמצעים ביומטריים אחרים במסגרת העבודה יהא אסור לעולם. אלא שעל מנת להכשיר שימוש שכזה, יש לבחון באופן קפדני קיומם של תנאים מסוימים".

בית הדין קבע בסופו של דבר כי העירייה תפסיק את השימוש בשעון הביומטרי, תמחק את כלל טביעות האצבע שנאספו ותבטל את כל הסנקציות שנאכפו על העובדות. בפסק הדין נכתב כי העיריה תפסיק  "לעשות שימוש בשעון הביומטרי ותימנע מלדרוש מעובדיה למסור טביעות אצבע לשם כך. על מנת לאפשר לעירייה להיערך לכך בהתאם לא נורה על הפסקת השימוש בשעון הביומטרי לאלתר, אלא בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה. נטילת טביעות האצבע תיפסקנה לאלתר. טביעות האצבע שנאספו עד כה – תימחקנה ואיש לא יורשה לעשות בהן כל שימוש שהוא – לבד מחישוב שכר העובדות ויתר זכויותיהן עבור התקופה שבה בוצעו רישומי הנוכחות באמצעות טביעות האצבע.

האגודה לזכויות האזרח מברכת על החלטת בית הדין הארצי לעבודה האוסרת לכפות על עובד לתת טביעת אצבע לצורך שעון נוכחות. עו"ד אבנר פינצ'וק, שייצג את האגודה בדיון במסגרת הליך "ידיד בית משפט", אומר: "המשמעות של פסק הדין היא שאלפי עובדות ועובדים שאולצו עד היום למסור טביעת אצבע סבלו מפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד. אני מקווה שמעסיקים יבינו את המסר ויפסיקו לקבוע עובדות בשטח, כמו במקרה הזה. מעסיקים צריכים להפסיק לנצל את פערי הכוחות בינם לבין העובדים ולכבד את פרטיות המועסקים".