"אנחנו מטפים בחולים לצד המשפחות, אנחנו איתם, מלווים אותם בכל הרגעים הקשים שלהם", אומרת מור פריבה, אחות בבית החולים וולפסון בחולון, בתום עצרת המחאה היום (רביעי) על רצח האחות טובה קררו ז"ל. "בכל הרגעים שהם צריכים תמיכה, חיבוק, ליטוף, הבנה, להכיל את הכאב שלהם. אבל זה עדיין לא מקנה להם שום רשות בעולם כדי שאני אהפוך להיות שק האגרוף שלהם. אני רוצה לטפל בהם, אני רוצה להיות איתם, אני רוצה לראות שהם באמת מחלימים ויוצאים החוצה, אבל אי אפשר שכל הדרך אני אשמע גידופים, שיפנו אלי בצורה בוטה, יכנו אותי בשמות, זה דבר בלתי נתפס.
"אין יום שאין אלימות", הוסיפה פריבה, העובדת במקצוע כבר 26 שנים. "אין יום שאני לא זוכה בשלל של גידופים, אבל לצד זה יש משפחות שבאמת מבינים ואוהבים אותנו, והם באים לקראתנו. הם הופכים להיות האנשים ששומרים עלינו, הם מחבקים אותנו, הם באים לקראת ומנסים להדוף את האנשים שמדברים בצורה כזאת."
פריבה סיפרה על מקרה אלימות שהיתה עדה לו: "מטופל מבוגר הגיע עם בעיות רפואיות רבות, ולאחר טיפול ממושך לצערנו הוא נפטר. המשפחה פשוט הפכה את המחלקה. שברו דברים, שברו כיסאות, זרקו דברים, עשו דברים שזה בלתי נתפס. באותו רגע כבר אין לנו מה… באותו רגע אני לא יודעת מה לעשות, נעמדת, איך לטפל בזה? האם לגשת שוב לדבר עם המשפחה, או לברוח? זו תחושה מאוד מאוד קשה, ובאותו רגע אני באמת חושבת – אולי באמת טעיתי כשבחרתי במקצוע."
