הוויכוח על השימוש בעודפי הגבייה מתחמם: בראיון לתכנית הכלכלית בגל"צ אמר היום (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא סבור שיש להפחית מסים. בכך ביטא נתניהו את עמדתו במחלוקת כיצד יש לנהוג עם עודפי הגבייה של שנת 2017 – עודפי גבייה "רגילים", שמקורם בהכנסות השוטפות של המדינה ממסים ועומדים על שיעור של כ-3 מיליארד ש"ח מעל לצפי, והמסים הצפויים להתקבל בעקבות עסקת מוביל איי, אשר צפויים לעמוד על כ-4 מיליארד ש"ח. הפחתת המסים מטרתה להשאיר את שיעור ההכנסות הצפוי של המדינה על כנו, ובכך למנוע הגדלה של תקציבי השירותים החברתיים.

הראיון הנרחב יחסית, קצת יותר מ-20 דקות, הוסכם מראש כראיון כלכלי בלבד, שלא יעסוק בדברים ש"היו או לא היו בנושאים אחרים", כהגדרת המנחה עודד לוינסון. נתניהו אמר במסגרת הראיון: "כבר 20 שנה אני נלחם בתפיסה הזאת שיש ניגוד בין הפחתת שיעורי המס לצרכים חברתיים", והסביר כי לתפיסתו הבאת חברות זרות לישראל ועידוד העסקים הם שיטיבו עם השכבות החלשות. מוקדם יותר השבוע הציג שר האוצר משה כחלון גישה הפוכה, כשאמר "אני בעד הפחתת מסים, אבל צריך להכניס למשוואה גם את השכבות החלשות".

כשנשאל נתניהו אם הוא מסכים עם אלה שטוענים שצריך להשתמש בעודפי הגבייה בכדי להגדיל את ההשקעה בתקציבי בריאות וחינוך אמר: "אני לא שותף לדברים האלה. מאין בא עיקר הכסף לצרכים החברתיים שלנו? זה בא ממקום אחד, מכך שהכלכלה צמחה. זה מה שנותן את הכסף לצרכים החברתיים. מאין באה הצמיחה? מזה שאנשים רוצים לעבוד, משקיעים רוצים להשקיע, חברות מוכנות להסתכן".

נתניהו תיאר את תפיסת עולמו, לפיה הפחתת מסים תביא להגברת הפעילות במשק, שתוביל מאליה להגברת השירותים החברתיים. "תאר לעצמך שהייתי מטיל מסים גבוהים, מס של שמונים אחוז. אף אחד לא היה בא לפה. יש קשר הפוך בין שיעור המס לקצב הצמיחה. כבר 20 שנה אני נלחם בתפיסה הזאת שיש ניגוד בין הפחתות שיעורי המס לצרכים החברתיים. כשאתה יוצר כלכלה עם שיעור מס נמוך אתה מקבל יותר מסים, לא פחות מסים".

לשיטתו של ראש הממשלה מרכז השיח הציבורי לא צריך להיות אופן חלוקת המשאבים, כי אם הגדלת הצמיחה במשק. "99% מהשיח הציבורי", העריך נתניהו, "הוא על חלוקת העוגה. אני בעד הגדלת העוגה. אם תחלק את העוגה יישארו רק פירורים". דבריו נשמעים מעט אירוניים לאור העובדה שעמדתו המעשית במחלוקת הנוכחית – כיצד יש להשתמש בעודפי המסים: להשקיעם בחברה או להפחית מסים כך שלא יהיו עודפים בסוף השנה – מובילה להשארת "העוגה", קרי תקציב השירותים החברתיים, על גודלה הנוכחי, במקום להגדילה כפי שדורשים חברי כנסת, שרים, וככל הנראה – גם שר האוצר.

דברי ראש הממשלה באים כמובן על רקע עסקת מוביל איי. נתניהו נהנה לפרגן לראשי החברה ואמר כי "הרי לא ישבו פקידים של הממשלה שפיתחו את הדברים האלה, אלה אנשים גאונים שישבו וחשבו על זה".

"אם הם לא היו מפתחים את זה בארץ" אמר נתניהו, "והיינו שמים מיסוי כבד על המערכות האלה, היינו מפסידים גם את המיליארדים שנכנסו, גם את אלפי מקומות העבודה שיבואו". על החברה הוא אמר שהיא "יוצרת יש מאין. הם לא לקחו מאף אחד שום דבר. הם יצרו משהו מאפס".

נכון יהיה לציין כי ראש הממשלה לא דייק בנוגע לחברת מוביל איי. מבלי לקחת דבר מהגאונות של ראשי חברת מוביל איי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, הרי שמוצרי החברה הם פיתוח של מוצר המבוסס על המחקר המדעי של פרופ' שעשוע, מחקר אותו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, במימון ציבורי מן הסתם.

נתניהו התייחס לנושא הפערים החברתיים ואמר ש"הדבר החשוב ביותר הוא מדיניות שאנחנו מתווים למעלה מ-10 שנים וזה – יציאה לעבודה. אנחנו יודעים שכשיוצאים לעבודה העוני מצטמצם", וציין כי בשנים האחרונות הפערים מצטמצמים. כשנשאל על כך שאחוז הילדים העניים בישראל עדיין מהגבוהים ב-OECD, חזר ואמר שהמגמה היא של צמצום פערים.

כשנשאל על מגמות הייסוף בשער השקל שפוגעות ביצואנים ענה "השווקים יותר חזקים מכולנו. השווקים יקבעו את העצמה של השקל", והסביר כי לתפיסתו הסיבה לייסוף היא התחזקות הכלכלה המקומית. על היצואנים אמר "היצואנים יודעים להתחרות יפה מאד, והיצוא הישראלי מתקדם. בשביל זה אני נוסע לסין".

ביום שלישי יצאו ראש הממשלה ושר האוצר בהודעה משותפת לפיה יגבשו מתווה להפחתת מסים. עם זאת, בהמשך נשמע כחלון מסוייג יותר ואמר "אתמול אחר הצהריים, שהתפרסמה עסקת מובילאי התקשר אלי ראש הממשלה ואמר לי שצריך לחשוב על הפחתת מסים. אני בעד הפחתת מסים, הורדתי מסים אני בעד הפחתת מסים, אבל פה צריך להכניס למשוואה גם את השכבות החלשות, הקשישים והנכים, סקטורים שנתנו להם אבל לא מספיק".

בכך חזר כחלון לסדר העדיפויות אותו התווה בראיונות קודמים, לפיו ההשקעה בשירותים החברתיים קודמת להורדת המסים.

אך הלחץ הציבורי הגובר סביב עודפי הגבייה והצטברות עודפי גבייה גבוהים במיוחד בשנת 2016 מחייבים את כחלון ונתניהו לקבל החלטה מה לעשות עם הכספים המצטברים בקופת המדינה. על רקע המחלוקת בין כחלון לנתניהו, נראה שיסכימו על מתווה של השקעה ישירה בשכבות החלשות יחד עם הורדת מסים, שתטיב בעיקר עם מעמד הביניים הגבוה ועם המעמדות הגבוהים. השאלה המרכזית שצפויה לעמוד במאבק היא מה יהיה משקלם של כל אחד משני המרכיבים הללו במהלך.