דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

פרשנות / הסבלנות הצטמצמה: פסק הדין נגד רמי לוי הוא אזהרה למעסיקים

עיון משפטי בפסק דין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד ביכורי השקמה בע"מ: מבט לעתיד בראייה משולבת עם פסיקות וחקיקה נוספת מהשנים האחרונות

רמי לוי (צילום ארכיון: קובי גדעון/פלאש 90)
רמי לוי (צילום ארכיון: קובי גדעון/פלאש 90)
אהרון סבג
אהרון סבג
כלכלן ויועץ עסקי עצמאי, רואה חשבון מומחה למיסים ובדיקות שכר להגברת האכיפה
צרו קשר עם המערכת:

נפל דבר, וקשה להפריז בחשיבות פסק הדין שניתן השבוע על ידי השופט יוחנן כהן מבית הדין לעבודה בבאר שבע , פסק דין כנגד ביכורי השקמה בע"מ.

למעשה פסק הדין הינו כנגד השיטה, הבלתי חוקית בעליל, בה לעיתים נוהגים מעסיקים, בבואם למנוע התאגדות עובדים בארגון. זאת התשה, בעיקר בתחילת הדרך. באמצעים פוגעניים משתדלים המעסיקים להוריד את המוטיבציה להתארגנות, הכל על מנת למנוע מתן זכויות המעלות את עלות השכר הכוללת.

אמנם ייתכן וסכום של מליון וחצי ייראה כקלים בעיני רמי לוי, ואולי בתוך תוכו מוגנב חיוך קטן, על שעלה בידי החברה למנוע התארגנות, שיכולה היתה לנגוס ברווחי הקבוצה, ביותר מ-1.5 מליון שקלים . נתון זה אינו בלתי הגיוני על בסיס תחשיבים פשוטים, אולם חשיבות פסק הדין הינה בעוצמת המילים וגובה הסכום שנקבע, העשוי לגדול בפסיקות מאוחרות, יותר אם תהיינה.

השופט כהן בפסיקתו קבע באופן חד וברור, כי ביכורי השקמה בע"מ ומנהליה "הסבו פגיעה קשה ואנושה בהתארגנות העובדים הראשונית עד כדי העלמתה".

פסק הדין הנוכחי נוחת על ראשי המעסיקים לאחר סדרת פסקי דין בהם החמירו בתי הדין באופן מדורג מתון ומתמשך בפסיקת הקנסות. לעתים הוקטנו הקנסות באופן משמעותי עקב כניסה למשא ומתן מוגבל בזמן. למשל בפס"ד אלקטרה, פסק דין המוזכר ארוכות בפסק הנוכחי, נפסקו כמיליון שקלים ושולם לבסוף קנס של 300,000 שקלים, הקטנה לפחות משליש הסכום המקורי.

פסק הדין הזה עתיד לגרום לכל מעסיק לחשוב מספר פעמים לפני שימנע, בכל דרך יצירתית שהיא, את זכויות היסוד בחוק הישראלי מעובדיו. זכות השביתה הינה זכות יסוד, ופסק הדין של לוי, מהדהד בחדרי הישיבות של חברות, בעיקר בינוניות ובבעלות פרטית מוחלטת. חברות אלו אינן חייבות דין וחשבון ציבורי, ושורת הרווח היא הקובעת אצלן, וכידוע – משורה רק הבונוס יציל.

ניתן היה להבין מרוח הדברים בדיונים, כי הסבלנות הצטמצמה ושואפת לאפס, בנוגע למניעת זכות יסוד זו מהעובדים. לא מן הנמנע שיהיו פסקי דין מחמירים יותר, להגברת ההרתעה, שכן אין בדיונים מהסוג הזה קביעת סכומי מקסימום מראש על כל הפרה של דיני העבודה. השיקול בנוגע לגובה הקנס נתון לשיקול הדעת ההגיוני של בתי הדין, ובהתאם לחומרת הפגיעה ולהיקפה.

כיום ניתן בקלות יחסית לקבל מידע על השינוי בזכויות, הרשת פתוחה והכל צפוי וגלוי.

בשנים האחרונות, שונו החוקים והיטיבו עם העובדים במספר סעיפים שהעלו את עלות השכר הכוללת ; שכר המינימום, ההפרשות הסוציאליות של המעסיקים, מספר ימי החופש הניתנים לעובדים –  כולם עלו ומיטיבים עם העובדים. כל אלו, מעלים כמובן את עלויות השכר בשיעור ממוצע של 5-8 אחוז מהשכר הכולל, בהערכה גסה, כפוף לרמת השכר הממוצעת בארגון ומאפיינים נוספים.

במקביל, מתקיים תהליך נוסף וחיובי בשנתיים-שלוש האחרונות, והוא המשך האכיפה של דיני העבודה על חברות הקבלן המעסיקות עובדים בשמירה ניקיון והסעדה ובתחומים נוספים. סכומי הקנסות המושתים אינם בטלים, והמעסיקים חוששים מבדיקותיהם של בודקי השכר, המחויבים לבדוק מדגמית לפחות 10% מחישובי השכר והזכויות של עובדי הקבלן.

במאמר מוסגר ייאמר כי כדאי שהמדינה תפסיק את המשחק הכפול בו היא נוקטת מול הציבור וחברות הקבלן – מצד אחד משיגה סכומים נמוכים מאוד לשעת עבודה במכרזים, המותירים שולי רווח נמוכים, ובמשתמע מוטיבציה לפגיעה בזכויות, מאידך השתת קנסות כבדים על המעסיקים, זאת דרך העסקת בודקי שכר עצמאיים על חשבון החברות מקבלות השרות. זו דוגמא נוספת למגמה של הפרטת שרותי המדינה והעברתם לידיים פרטיות ועל חשבון ציבור המעסיקים, לא כחלק מתקציב המדינה.

הנוכחות  בדיונים או בחלקם הבהירה ללא קושי מיוחד את הפער ביחסי הכוחות בין העובדים אשר לעולם יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין מהשורה אל מול עורכי הדין היקרים שהחברות מעמידות להגנה על עצמן . בעיניי זה לא נותן יתרון משמעותי למעסיקים , אין מציאות רחבה בה עורכי דין מוכשרים ככל שיהיו, יכולים למנוע קבלת פסק דין צודק, כל זמן  שהרכב בית הדין לעבודה כולל בהרכבו הפנימי נציג עובדים מחד ונציג מעסיקים מאידך , בתווך שופט בדרך כלל מבין עניין היודע כי כשמגיעים לבית הדין זה לאחר שכלתה נפשו של העובד, וכי המעסיק בהכללה גורר את העובד לדיון בבית הדין.
סטטיסטיקת הפסיקות מצביעה על כך . ניתן לומר שבתי הדין לעבודה בישראל, בדרך כלל עושים מלאכתם נאמנה. השיפוט יעיל יחסית ובדרך כלל מעמיד את הצד החזק במקומו למרות הייצוג העדיף של המעסיקים .

ראוי בעיניי מנהלי החברות ומנהלי משאבי האנוש וכוח האדם , גם מועצות המנהלים ישימו על לוח ליבם ובסמוך לחזון הארגון בחדרי הישיבות, את הסעיף העיקרי מפסק הדין, המציין את התכלית האמיתית של פסק הדין. עיקר דברים הוא כפי שמציין בית הדין בסעיף 172 לפסק הדין באופן מפורש ובהאי לישנא:

"172. פיצוי משמעותי בנסיבות דנן , ישרת נכונה גם את השיקול בדבר החשיבות הציבורית בהרתעה והצורך למגר תופעת התערבותם הפסולה של מעסיקים בהתארגנות עובדים , במטרה לפגוע ולסכל את ההתארגנות . וכך גם יתמרץ עובדים לממש את זכות ההתאגדות ולהפחית את החשש כי המעסיק יתנכל להם בעשותם כן, ובכך להטמיע את המודעות לזכויות עובדים בהתארגנות ראשונית בפרט ובהתארגנות עובדים בכלל המוטלת על המעסיק בנסיבות אלו."

הכותב הינו כלכלן ויועץ עסקי עצמאי, רואה חשבון מומחה למיסים ובדיקות שכר להגברת האכיפה

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!