אם אתם רוצים להיות שמחים יותר, תצטרכו יותר מכסף. מעיל טוב יוכל לעזור – וגם תחושת קהילה.

דוח חדש שפורסם היום (שני), לרגל יום האושר הבינלאומי, מגלה כי נורבגיה היא המדינה המאושרת ביותר בעולם, האמריקנים הפכו לעצובים יותר, ישראל קצת מאחורי העשירייה הראשונה, וצריך יותר מכסף כדי להגיע לאושר. את הדוח חיברו כלכלנים, שליקטו ממצאים מתחום הכלכלה והבריאות, כמו גם ממצאים של סקרים לאומיים, והדירוג מתבסס על נתונים ממוצעים של השנים 2016-2014.

נורבגיה זינקה למקום הראשון בדוח האושר העולמי למרות הצניחה במחירי הנפט, רכיב מרכזי בכלכלת המדינה. מנגד, ההכנסה בארה"ב טיפסה מעלה בעשור האחרון, אך האושר שם נמצא בירידה.

בתגובה לפרסום, צייץ שר החוץ הנורבגי, בורגה ברנדה, כי מדובר ב"דרך טובה לפתוח את בוקר יום שני".

ארה"ב מוקמה במקום ה-14 בדוח השנה, ירידה של מהמקום ה-13 בשנה שעברה, ולאורך השנים האמריקנים מדווחים, בעקביות, כפחות מאושרים.

"הדברים האנושיים הם אלה שמשנים. אם עושר מקשה על יצירת מערכות יחסים ואמון בין בני אדם, הוא שווה את זה?", שאל ג'ון האליוול, המחבר הראשי של דוח האושר וכלכלן מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה (שבמקום השביעי). "החומר יכול לעמוד בדרכו של האנושי", הוסיף.

חקר האושר עשוי להישמע כמו יוזמה היתולית, אבל אקדמאים רציניים קוראים כבר זמן רב למחקר מקיף יותר על רווחתם של בני האדם, במיוחד בארה"ב. בשנת 2013, פרסמה האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים, דוח שהמליץ שהשאלונים הסטטיסטיים של הממשל הפדרלי – שבדרך כלל עוסקים בהכנסות, הוצאות, בריאות ודיור – יכללו מספר שאלות גם על אושר, זאת בגלל שנתונים כאלו עשויים להוביל למדיניות טובה יותר שתשפיע על חייהם של אזרחי המדינה.

נורבגיה טיפסה לראש הרשימה מהמקום הרביעי בשנה שעברה, תוך שהיא מדלגת מעל אלופת האושר הקודמת – דנמרק, שצנחה למקום השני. איסלנד, שווייץ, ופינלנד סוגרות את החמישייה הפותחת. ישראל דורגה במקום ה-11 בעולם, מקום אחד מתחת לשוודיה ואחד מעל קוסטה ריקה.

סך הכל, מרוצים. ישראלים מבלים בפארק הירקון. צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90

"כל הכבוד להם. אני לא חושב שדנמרק מחזיקה במונופול על האושר", אמר לסוכנות הידיעות איי.פי. מאיק ויקינג, מנכ"ל המכון לחקר האושר בקופנהאגן, שלא לקח חלק במחקר העולמי שהביא לפרסום הדוח.

"מה שעובד במדינות הנורדיות הוא התחושה הקהילתית וההבנה של טובת הכלל", הוסיף ויקינג.

למרבה הצער, אנשים עדיין זקוקים לקצת כסף כדי להיות מאושרים, ולכן מרבית המדינות בתחתית הרשימה מתאפיינות בעוני קשה. אך לטענת האליוול ואחרים, מנקודה מסוימת, עוד כסף לא מבטיח אושר גדול יותר. הרפובליקה המרכז-אפריקאית חותמת את הרשימה, וממוקמות איתה בתחתית גם בורונדי, טנזניה, סוריה ורואנדה.

הדוח מדרג 155 מדינות, ולמרות שהוא מתפרסם מאז 2012, המידע בו משתמשים מחבריו הולך הרבה יותר אחורה, על מנת לסייע לכלכלנים לזהות מגמות. הדירוג מתבסס על תמ"ג לנפש ותוחלת חיים בריאים עם ארבעה גורמים מסקרים עולמיים. באותם בקרים, מתבקשים הנסקרים לדרג, מ-1 עד 10, עד כמה הם חשים שיש להם תמיכה חברתית בעת צרה, מידת החופש בכל הקשור לבחירות האישיות שלהם, ההערכה שלהם את מידת השחיתות בחברה בה הם חיים ומידת הנדיבות שלהם.

בזמן שרוב המדינות במדד נעשות מאושרות יותר, או לכל הפחות דורכות במקום, האושר של אזרחי ארה"ב צנח בחמישה אחוזים לאורך העשור האחרון. הצניחה התלולה ביותר ברמת האושר בעשור האחרון נרשמה ברפובליקה המרכז-אפריקאית ובוונצואלה. העלייה הגבוהה ביותר, בעשור האחרון, נרשמה בניקרגואה ובלטביה.

אושר – ולעשות את מה שאתה אוהב – הוא עניין חשוב יותר ממה שהפוליטיקאים חושבים, סיכם האליוול. אם התעניינתם, הוא מדרג את האושר האישי שלו כ-9 מתוך 10.