מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל אפקטיבית בריכוך ייסוף השקל, כך אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אתמול (שלישי). הנגידה הגיעה לועדת הכספים של הכנסת אשר הוקדשה למגמת ייסוף השקל בחודשים האחרונים.

בדבריה טענה פלוג כי מאז תחילת השנה רכשו אזרחים זרים שקלים בשווי 4.5 מיליארד דולר. משמעות הדבר הוא כי נכנסו לשוק הישראלי 4.5 מיליארד דולר, אשר מורידים את ערך המט"ח ומעלים את ערך השקל. "רכישות השקלים הן מסיבות שחלקן בגלל האטרקטיביות של הכלכלה הישראלית וחלק זה סיבות של ליהנות מטווח קצר" אמרה פלוג, והתייחסה למגמת ההשקעה הספקולטיבית, אשר נחשבת כמזיקה לכלכלה הריאלית.

הדולר כנגד השקל (צילום אילוסטרציה: Shutterstock ונתי שוחט / פלאש 90).

פלוג קשרה את מגמת ייסוף השקל לפגיעה בתעשייה הישראלית. מדבריה ניתן להבין כי הייסוף גובה מחיר כבד מהמשק. "התחזקות של השקל משתקפת בכך שמרכיב הייצוא ירד משמעותית בתוצר משיא של 35% ל-28%. ברגע שאתה סוגר מפעל בגלל ייסוף יתר אתה לא פותח אותו כששער החליפין חוזר למצבו הטבעי". בכך הסבירה פלוג כי על אף העובדה כי שער המטבע עשוי לנוע מעלה ומטה, לא קיימת נזילות כזו במגזר היצרני. כך, מפעל שיסגר בעקבות הייסוף לא יפתח במהרה גם כשערך השקל יפול.

פלוג טענה כי מדיניות רכישת המט"ח של הבנק, אשר בוצעה ביתר שאת בחודש האחרון בתגובה לייסוף קיצוני בערך השקל, היא אפקטיבית בהורדת ערך המטבע. בשבועות האחרונים רכש בנק ישראל כמיליארד דולר, במטרה לרכך את מגמת הייסוף. עפ"י מחקר שפרסם בנק ישראל השבוע, מדיניות רכישת המט"ח מורידה את ערך השקל ב0.06%-0.09% בממוצע.

עפ"י הנגידה, מדיניות רכישת המט"ח מרתיעה משקיעים ספקולטיביים אשר מחפשים רווח מהיר ע"י השקעה בשקל. לטענת פלוג, מדיניות הרכישת המט"ח הופכת את ההשקעה לטווח קצר לבלתי וודאי, ולכן מקשה על ספקולנטים לעשות "רווח קל". זאת מכיוון שלא ניתן לדעת מתי וכמה יתערב הבנק במטרה להוריד את ערך השקל.

בנוסף התייחסה פלוג להשפעתה של המדיניות על האינפלציה הישראלית. "האינפלציה נמצאת משמעותית מתחת ליעד והייסוף החד פועל לירידה נוספת באינפלציה ולכן חלק מהסיבות שאנחנו רוכשים מט"ח זה גם כדי לסייע לאינפלציה לחזור לתוך היעד". בנק ישראל מציב בכל שנה יעד לרמת האינפלציה בישראל, ויעד זה עומד על 1%-3% אינפלציה שנתית. כיום, עומדת האינפלציה מתחת לגבול התחתון – 1%. אינפלציה מתונה היא אינדיקציה לצמיחה במשק, בעוד שהעדרה משמעותו האטה או מיתון.

הדיון בא על רקע ביקורת מצד גורמים שונים במשק כי מדיניות רכישת המט"ח איננה אפקטיבית, ומעלה את יתרות המט"ח של הבנק שלא לצורך. על כך אמרה פלוג כי יתרות המט"ח נמצאות ברמה יציבה של כ-30% מהתמ"ג, וכי העלייה בפועל של אחוז היתרות הוא מצומצמת. פלוג סיכמה את השיחה בכך שהפסקה מוקדמת מדי של מדיניות הרכישה עלולה להעמיק את הייסוף ולהביא לפגיעה במגזר התעשייתי.

עם זאת, פלוג הכירה בכך שמדיניות הרכישה מכוונת ל"קניית זמן" לטובת הייצואנים, שיאפשר להם "להתאים את יכולת התחרות שלהם". פלוג נמנעה מלהציע פתרון כללי למגמת הייסוף אשר מתרחש בעשור האחרון, ופוגע קשות במגזר התעשייתי.

עובדות במפעל פרי גליל בחצור הגלילית (צילום: דבר ראשון).

מנכל התאחדות התעשינים: "ללא פעילות בנק ישראל בשנים האחרונות עשרות מפעלי תעשייה ישראלים כבר לא היו פעילים"

נציגי התאחדות התעשיינים הגיבו לדבריה של פלוג. מנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל, מסר בדיון כי "ככל שהדולר והיורו נחלשים, הרווחיות של התעשיינים הישראלים נשחקת לחלוטין, היצוא לחו"ל מצטמצם וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולפעול".

התאחדות התעשיינים הכירה בהשפעתה החיובית של מדיניות הרכישה. גינל הוסיף כי "ללא פעילות בנק ישראל בשנים האחרונות עשרות מפעלי תעשייה ישראלים כבר לא היו פעילים ואנו שמחים שהנגידה עומדת לצד היצוא הישראלי ומגיבה מהר ובנחישות".

עם זאת, התייחס גינל למגמת הייסוף ארוכת הטווח בשוק: "התחזקות השקל בשנה האחרונה אינה מאפשרת לתעשייה הישראלית להתחרות, הן בשווקים בעולם והן מול יבוא בשוק המקומי. המשמעות עלולה להיות המשך החלשות התעשייה על כל ההשלכות החמורות הנלוות לכך – פגיעה בצמיחה, בפריון וברמת המשכורות והחיים במשק"

גינל התייחס לתנודתיות בערך השקל אשר מקשה על תכנון ארוך טווח במגזר התעשייתי. "עלינו לפעול בדחיפות ולא להתעורר כאשר יתחילו הפיטורים – אם נתעורר ביום אחרי ואז יהיה הרבה יותר קשה לנהל את המשבר ובמצב דברים כזה לבנק ישראל אז כבר לא תהיה יכולת להשפיע". בכך קרא לבנק ישראל להגביר את קצב רכישת המט"ח במטרה להבטיח ערך נמוך ויציב לשקל ולהקל על המגזר התעשייתי אשר מספק מקומות עבודה רבים במשק הישראלי.