אתמול (שלישי) נחתם בסין הסכם ייצוא מוצרי חלב מישראל לסין בין מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, השוהה בסין בימים אלו, יחד עם מקבילתו הסינית באי לו. על פי ההסכם שנחתם, הממשל הסיני מכיר ומאשר את הפיקוח הוטרינרי הישראלי על תעשיית החלב ויאפשר למחלבות ישראליות לייצא מוצרי חלב ישירות לסין.

המגעים בין משרד החקלאות לבין הממשל הסיני על ייצוא מוצרי חלב לסין, נמשכו כשבע שנים, כאשר במרכז חוסר ההסכמה עמדה אי נכונותם של הסינים להכיר בבדיקות אותן מבצעות הרשויות הווטרינריות בישראל. בשנה האחרונה חלה התקדמות עם שני ביקורים במשרד החקלאות של אנשי ממשל בכירים מסין, וביניהם סגן שר ראש הממשלה הסיני. כעת מוכנים הסינים להכיר בבדיקות.

ההסכם יחול בעיקר על אבקת חלב וגבינות קשות כיוון שהסינים כמעט ולא צורכים חלב טרי ותנובה, שנרכשה על ידי חברה סינית, עתידה להיות בין הנהנות מההסכם.

בחודשים האחרונים, לקראת ביקור ראש הממשלה נתניהו בסין, קידם שר החקלאות אורי אריאל את סיום ההסכם והבאתו לידי סיכום וחתימה. ההסכם שנחתם עם סין מצטרף לשורת הסכמי ענק בתחום החקלאות שנחתמו בשנה האחרונה עם הודו ועם רוסיה, והוא צפוי להניב רווחים משמעותיים לחקלאים בענף החלב בישראל.

מוצרי חלב במדפי הסופר (צילום: נתי שוחט / פלאש90).

השר אורי אריאל אמר בתגובה: "מהיום, שביל החלב הישראלי מגיע עד לסין. זו בשורה לחקלאות הישראלית לכלכלה הישראלית וליחסי החוץ של מדינת ישראל. במסגרת התכנית האסטרטגית שלנו, אנחנו פועלים להרחיב ולמנף את החקלאות הישראלית לשווקים אחרים ולמדינות נוספות. ההסכם שנחתם עם ממשלת סין מהווה פריצת דרך משמעותית שתאפשר לחקלאים הישראלים להגדיל את יצור החלב באופן משמעותי ובקרוב האזרח הסיני יאכל גבינות שיוצרו במחלבות ישראליות. החלב הישראלי הפך את ישראל למעצמה חקלאית בינ״ל וההסכם עם סין מצטרף להסכם שחתמנו עם ממשלת רוסיה בנובמבר האחרון, ולקראת הסכם עם הודו. סה"כ 3 מדינות עם אוכלוסיה של כ- 3 מיליארד איש".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקר בימים אלה בסין ונפגש עם גורמים פוליטיים ועסקיים. אמש (שלישי) נועד רה"מ עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, בבית ההארחה הרשמי בבייג'ינג והשתתף בוועידת החדשנות ה-3 יחד עם השרים אופיר אקוניס, יעקב ליצמן, זאב אלקין ואלי כהן. בין ההסכמים שנחתמו: שיתוף פעולה בנושא רפואת חירום, מזכר הבנות בנושאי איכות הסביבה, הסכם קניין רוחני ועוד.

ראש ממשלת ישראל בינימין נתניהו וראש ממשלת סין (צילום: חיים זך/ לע"מ)

בדבריו בוועידה אמר נתניהו: "אנו רוצים למזג בין הטכנולוגיות שלנו ליכולות הסיניות. ראשית, היכולת לקיים חילופי טכנולוגיה תלויה בקיימות של הוועידה הזו ואנו מקווים מאוד שנמשיך בעבודה שאתם התחלתם בשנים הבאות; שנית, אני מאמין שהיא תלויה בעבודת ה-NDRC ומשרד ראש הממשלה בתחומים ספציפיים של שיתוף פעולה טכנולוגי; ושלישית, היא תלויה בקידום הסכם הסחר החופשי בין סין לישראל שמהווה בפני עצמו פלטפורמה לחילופי טכנולוגיה.

לטכנולוגיה יש ערך רב כל כך היום שכולנו עשויים להפיק ממנה תועלת. ישראל מפיקה ממנה תועלת רבה אך אנו מבינים שנוכל להפיק תועלת רבה יותר אם סין תגשים את שאיפותיה האדירות תוך שהיא נשענת על הצלחתה היוצאת מן הכלל. ברצוננו להיות שותפים שלכם. אנו סבורים שביכולתנו להיות שותפים שלכם. הפורום הזה ממחיש שאנו בהחלט בדרך הנכונה. בואו נמשיך כך."

"זה הזמן לוייטנאם"

נשיא המדינה, רובי ריבלין, מבקר בימים אלו בווייטנאם יחד עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ואנשי עסקים מישראל אשר משתתפים יחד עם אנשי עסקים מווייטנאם בסמינר עסקי בהאנוי, בירת וייטנאם. במהך ביקורו אמר הנשיא כי "זה הזמן לוייטנאם"

בהמלך הביקור נחתמו כמה הסכמים בין ישראל לוייטנאם בנושאים שונים כמו רפואה וחשמל ואף הסכם בין החברה למתנ"סים ל-Talent Pool, הארגון הגדול ביותר בוייטנאם בתחום החינוך הבלתי-פורמלי, ההדרכה וההכשרה. מטרת המזכר להקנות ידע, הכשרה ומודלים לחברה הוייטנאמית על מנת להקים מנהל קהילתי ראשון בהאנוי כפיילוט, בעקבותיו יוקמו מנהלים קהילתיים נוספים בתמיכת עיריית האנוי. אביעד פרידמן יו"ר החברה למתנ"סים הארצית אמר במעמד החתימה: "אנו גאים להיות כוח חלוץ בייצוא חדשנות חברתית ישראלית למדינות אסיה. היכולת של המרכזים הקהילתיים לפעול בכל מקום באופן מותאם לרוח הקהילה וצרכיה השונים הוא מודל שניתן ליישמו במקומות רבים בעולם עם יכולת למקסם הון חברתי ולקדם אלמנטים של תיקון עולם".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נשיא המדינה, רובי ריבלין ונשיא וייטנאם, טראם דיי דאנג (צילום: דוברות התאחדות התעשיינים).

שרגא ברוש דיבר אף הוא בכנס ואמר כי "הביקור בוייטנאם מתבצע בעת נקודת זמן חשובה מאוד בין שתי המדינות, כאשר פוטנציאל הסחר רק הולך וגדל. לפני כחמש שנים הגענו לפה עם נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, ובעקבות הביקור, היקף הסחר קפץ מ- 0.5 מיליארד דולר ל- 1.6 מיליארד דולר בשנת 2016. כעת וייטנאם נמצאת בצמיחה מואצת, אשר תאפשר להגדיל את הסחר אף יותר. הסחר הקיים כבר היום בין המדינות בתחום התעשייה הביטחונית הוא רק דוגמה- הסחר עם ישראל יכול וצריך להתרחב גם לתחום הסייבר, המובייל, החקלאות ועוד, באמצעות מיזמים משותפים והקמת קווי ייצור מתקדמים, שיהוו מצב של Win Win  לתעשייה בשתי המדינות. אני מקווה כי כבר בעתיד הקרוב ייחתם הסכם סחר חופשי בין המדינות, אשר יאפשר להגדיל משמעותית את הסחר בין ישראל לוייטנאם"

היקף הסחר בין ישראל לוייטנאם, הסתכם בשנת 2016 בכ-1.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז הסתכם הסחר בכ- 2.2 מיליארד דולר. הירידה בהיקפי הסחר נבעה מהירידה ביצוא אשר הושפע מהותית מיצוא הרכיבים האלקטרונים. סך יצוא הסחורות של ישראל לוייטנאם רשם במהלך 2016 ירידה של כ- 33% להיקף של כ- 1.2 מיליארד  דולר. לעומת זאת, יבוא הסחורות רשם עליה של כ- 8% להיקף של כ- 442 מיליון דולר.

עיקר היצוא של ישראל לוייטנאם הנו רכיבים אלקטרונים (92%), אך ישנו גם יצוא של מתכת בסיסית ומוצרי מתכת (2%), כרייה, חציבה ומינרלים (1%), מכונות וציוד (1%), ציוד טלקומוניקציה (1%) ואחרים (3%).

במקביל, נפגשה רעיית נשיא המדינה הגברת נחמה ריבלין, עם נשים מובילות בוייטנאם, בוגרות תכנית מש"ב של משרד החוץ הישראלי (הסוכנות הישראלית לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי). במסגרת ההכשרה הישראלית זוכות גם נשים מכל העולם להעשרה מקצועית בקורסים מקצועיים בתחומן המועברים בישראל בתקופות השתלמות אליהן מגיעות בעלות מקצוע מהמדינות בהן הפרויקט פעיל.

״פגשתי נשים מובילות בתחומן: חינוך, טיפול, שמירה על איכות הסביבה, מגדר, חקלאות, טכנולוגיה ותקשורת. כשהן סיפרו בבית שהן נוסעות ללמוד בישראל אמרו להן ״זה מקום של מלחמה״. הן חזרו וסיפרו על ארץ של קסמים: מהפכנות מדעית, תרבות, יצירה, אהבת אדם, ארץ עגבניות השרי (האהובות עלי),״ סיפרה נחמה. עוד אמרה: ״אנשים פוגשים אנשים ופתאום הכל מאיים פחות, ממלא תקווה. יש לנו לפעמים ביקורת רבה כלפי עצמנו ובמפגש עם 'שגרירות מש"ב', אמרתי להן תודה. תודה על ההזדמנות להתמלא בגאווה ובתקווה ישראלית. במה שאנו עושים כמדינה, ועוד יותר במה שאנחנו עושים כבני אדם עבור בני אדם בכל העולם".

פגישת נחמה ריבלין רעיית נשיא המדינה עם נשית מובילות בוייטנאם, בוגרות תכנית משו"ב של משרד החוץ הישראלי (צילום: קובי גדעון/ לע"מ).

המשתתפות סיפרו על חוויתן במהלך הקורס שעברו בישראל, כל אחת בתחומה, וציינו איך הקורס קידם אותן ואת התחום בו הן עוסקות.