מה שהצית את שביתת הפתע של עובדי הנמלים השבוע, הייתה אמירה מתריסה של שר התחבורה, ישראל כ"ץ. בפגישה שערך השבוע עם יו"ר מזכירות אגד, אבי פרידמן, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, סביב המשבר בחברה, אמר להם השר "אעשה לכם את מה שעשיתי לאלון חסן  (יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, נ.צ.כ) ולנמלים" והוסיף "אם לא תעשו את מה שנדרש ולא תקבלו את החלטות המתאימות כעת, אתם תיעלמו". ובאמת אין להתפלא שכך הגיבו העובדים. הקפיץ בנמלים מתוח עד פקיעה, ויש לכך סיבות טובות – בראשן, העובדה שביטחונם התעסוקתי של עובדי דור ב' טרם הוסדר.

יותר משלוש שנים שהנמלים החדשים נבנים מול עיניהם של עובדי הנמלים בחיפה ואשדוד, אך נאסר עליהם לשבות. לאורך שלוש השנים הללו פעלה הממשלה לקידום חוק שיגביל את זכות השביתה שלהם לחלוטין. אבל למרות שמהלכי החקיקה הללו לא הצליחו להתרומם – זכות השביתה של עובדי הנמלים במאבק, החיוני כל כך, להגנה על עתידם התעסוקתי, נלקחה מהם הלכה למעשה.

השר כץ בסיור בנמל הדרום הנבנה באשדוד (צילום: פלאש 90).

קרוב לארבע שנים מוטלים עליהם צווי מניעה, שאוסרים עליהם לקיים שביתה על הרפורמה – קרי, על הקמת הנמלים החדשים. זאת למרות שבית הדין הארצי לעבודה עצמו קבע כי "קמה להם עילה לצעדים ארגוניים" מול צעדיה החד צדדיים של הממשלה.

המכרזים לבנייתם של הנמלים החדשים יצאו לדרך ב-2013. בתגובה, התארגנה ההסתדרות למאבק על עתיד העובדים והכריזה על סכסוך עבודה, מה שהוביל את  בית הדין לעבודה להוציא צו מניעה על השבתת הנמלים ולשלוח את הצדדים למשא ומתן.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שהמדינה נוקטת צעדים חד צדדיים בניסיון לכפות על העובדים רפורמה, וגם לא הפעם הראשונה שבית הדין מנע שביתה והורה על משא ומתן. אבל זו כן הייתה הפעם הראשונה שבה בית הדין עצמו נקט חד צדדיות – אסר על העובדים לשבות, אך לא אסר על המדינה לקדם את המכרזים לבנייתם של נמלים שאין להם כל הצדקה, ודאי לא כלכלית, למעט פגיעה בעבודה המאורגנת בנמלים הקיימים.

מאז צו המניעה ההוא, פנתה ההסתדרות לא פחות מאחת עשרה (11!) פעמים, בבקשה שתינתן לעובדים האפשרות "לעשות שימוש בכלים הארגוניים העומדים לרשותם" כנגד צעדי הממשלה. עד כה נדחו בקשותיהם פעם אחר פעם. לכל אורך הדרך, ניהלו עובדי הנמלים את המאבק על זכויותיהם בלי הכלי הארגוני הבסיסי ביותר שיש לעובדים מאורגנים – השביתה.

עובדי הנמל בבית הדין לעבודה (צילום: שי תקן).

שביתת הפתע בתחילת השבוע, כמו גם סערת ניסיונם של  חברי ועדים בנמל אשדוד להעביר את עובדי הנמל להסתדרות הלאומית – היא פועל יוצא של האיפוק והריסון שנכפו על העובדים, ועל ההסתדרות, תקופה ארוכה כל כך ומתוחה כל כך.

בדיון שהתקיים בבית הדין לעבודה בנושא היציגות בנמל אשדוד, הבהיר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, כי לאפשר להסתדרות הלאומית להכריז יציגות בנמל, יהווה מסר רע מאוד באשר לשמירת החוק בישראל, נוכח התעקשותה, ארוכת השנים, של ההסתדרות הכללית שלא להפר את צווי המניעה.

ללחץ שמצטבר בנמלים יש גבול, ודאי בשעה שפוליטיקאים ציניים, כמו שר התחבורה הנוכחי, מזינים את האש מתחת לקלחת הזו, עם אמירות פופוליסטיות ואגרסיביות דוגמת זו שנאמרה לאגד.

בשעה הזו – טוב יעשה בית הדין אם יאפשר לעובדים להכריע את יתרת המחלוקות עם האוצר ומשרד התחבורה, תוך שימוש בכוח השמור להם בזכות – זכותם לעצור את העבודה, לשבות ולהתמקח.

ראוי היה לעשות זאת כבר מזמן. האם הסיטואציה בנמלים הייתה צריכה להגיע לפיצוץ רק כדי להקדים את הדיון על זכות השביתה של העובדים כבר ל-2 באפריל הקרוב?