דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רווחה

רווחה / הביטוח הלאומי: הקיצוץ בקצבאות לפני כעשור דרדר נכים רבים לעוני

מאז הקיצוץ בקצבאות בשנים 2004-2003 ועד היום חלה החמרה במצבם של הזכאים, שרבים מהם הדרדרו לעוני | המצב חמור במיוחד במקרים של נכויות רגשיות ושכליות המגבילות את הסובלים מהן בשוק העבודה ושעל פי המחקר יש לקבוע עבורן קצבה מיוחדת

קיצוצים מדרדרים לעוני (צילום: Pixabay.com).
קיצוצים מדרדרים לעוני (צילום: Pixabay.com).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

מחקר של הביטוח הלאומי אשר התפרסם לפני מספר ימים בחן את המצב הכלכלי והתעסוקתי של מקבלי קצבת נכות כללית והוא מצביע על כך שבשל קיצוץ הקצבאות, הידועות גם בשמן "גזירות נתניהו", מי שהיה שר האוצר בזמנו, מהשנים 2004-2003 הוחמר מצבם של הזכאים.

קצבת נכות כללית היא קצבה שמשולמת למי שעקב נכותו נקבע שאינו מסוגל לעבוד או שיכולתו להשתכר פחתה לפחות ב-50% . בישראל יש 230,000 אנשים בגיל זכאות (שנות עבודה גיל 18 עד גיל פרישה) המקבלים מידי חודש קצבת נכות כללית (4.7% מהאוכלוסיה).

גובה קצבת הנכות החודשית הוא בהתאם לדרגת אי כושר השתכרות שנקבעה למבוטח. גובה קצבת נכות כללית הממוצעת עומדת על כ-2,850 ש"ח בחודש (כ-30% מהשכר הממוצע למשרת שכיר). מעבר לקצבה הבסיסית, יש עוד שתי קצבאות שמשולמות על פי תנאי זכאות, קצבת שר"מ וניידות. אדם עם נכות עשוי להיות זכאי גם לקצבאות שירותים מיוחדים (שר"מ) וניידות, שמטרתן לסייע לו במימון הוצאות הנובעות מהפגיעה ביכולת התפקוד שלו. קצבת שר"מ נועדה לסייע במימון ההוצאות הנובעות מהזדקקות הנכה לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או מהצורך בהשגחה מתמדת. קצבת ניידות משולמת לאנשים עם נכות בגפיים התחתונות לשם השתתפות בהוצאות הניידות שלהם מחוץ לבית.

קיצוץ בקצבאות מדרדר לעוני

על פי המחקר, מצב הנכים היה טוב יותר בתחילת המילניום: בשנת 2003 שיעור המשפחות עם נכות שחיות בעוני היה כ-19% – מעט נמוך משל האוכלוסייה הכללית וזאת לעומת שנת 2014 בה שיעור המשפחות שחיו בעוני עלה ל-23.7%. נראה שההסבר לכך הוא שהאסטרטגיה הכלכלית לצמצום העוני הייתה כללה בעיקר עידוד העבודה באמצעות "שיטת המקל", דהיינו פגיעה בקצבאות הבטחת הכנסה, בתנאי קצבת האבטלה, בגובה קצבאות הילדים (2002 עד 2004) וכן פגיעה בהסדרי ההצמדה (בשנים 2004 עד 2006 ואילך) של הקצבאות בכלל, ושוב ב-2013 (קצבת הילדים). בנוסף, החלת מדיניות תעסוקה פרו-אקטיבית של מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) דהיינו "שיטת הגזר" בוצעה במשורה. מענק העבודה המקובל בישראל, טוענים עורכי המחקר, הוא ברמה נמוכה מזו הנהוגה למשל בארה"ב ובאנגליה. כמו כן מונהג מענק העבודה בישראל בצורה סלקטיבית – בעיקר כלפי משפחות חד-הוריות ומשפחות עם ילדים וכלפי אנשים בגיל מתקדם (55 ויותר), כך שצעירים, יחידים וזוגות ללא ילדים לא זוכים למענק.

(גרפיקה: דבר ראשון)
(גרפיקה: דבר ראשון)

כלומר, קצבאות יכולות להוציא מעוני וקיצוץ מאסיבי בקצבאות עלול לדרדר לעוני. הנתונים מראים כי אמצעי המדיניות מפחיתים את היקף העוני של נכים בשיעור גבוה בהרבה מזה של האוכלוסייה הכללית – כשני שלישים – תחולת העוני יורדת מכ-58% לפי ההכנסה הכלכלית לכ-18.8% לפי ההכנסה הפנויה. באוכלוסייה הכללית שיעור זה עומד עד כשליש. עם זאת קיימים הבדלים בהבחנה בין סוגי הליקויים: התערבות הביטוח הלאומי בחילוץ מעוני גבוהה יותר בליקויים הנוירולוגיים ובליקויי הראייה, אך נמוכה יחסית לאלו המתקשים להתנייד (ליקוי לוקומוטורי) והליקוי השכלי.

מממצאים נוספים שעלו מהחקר, נמצא כי קצבת הנכות הכללית מצמצמת את ממדי העוני של נכים בצורה דיפרנציאלית וזאת באופן שונה לפי ליקוי ולפי אחוז רפואי. במרבית סעיפי הליקוי היקף העוני יורד עם אחוזי הנכות – קשר זה נובע מתשלומי ההעברה: דיפרנציאליות בגובה קצבאות הנכות, הניידות והשר"מ.

נכות נפשית או שכלית דורשת קצבה ייחודית

על פי המחקר של הביטוח הלאומי במקרים של ליקוי נפשי וליקוי שכלי אין קשר בין תחולת העוני ואחוז הנכות – ככל הנראה מפני ששוק העבודה מהווה חסם חמור במיוחד במקרים אלה. הבעיה עוד מחמירה מאחר שלגבי שני המקרים הללו הנגישות לקצבאות התפקוד היא נמוכה, כיוון שמבחני הזכאות אינם מתאימים לשני ליקויים אלה. מנתונים אלה עולה כי יש צורך בהגדרת קצבת תפקוד מיוחדת שתנתן כפיצוי לבעיות תפקוד בשוק העבודה שכיום אינן מפוצות כראוי (כגון: קשיים קוגניטיביים, קשיים חברתיים, ניהול חיי שגרה וכו').

עוד עולה מהמחקר כי יש לשקול ביטול של מבחן ההכנסה לקצבת השר"מ. להזכיר, הקצבאות התפקודיות אינן אמורות להיות מושפעות מהכנסה, אך בכל זאת קיים קשר. מי שיש לו הכנסה הגבוהה מ-60% מהשכר הממוצע מקבל את קצבת השר"מ רק אם שיעור הנכות הרפואי שלו גדול מ-75%. ביטול מגבלה זו יגביר את המשמעות הביטוחית של הביטוח הלאומי עבור המבוטחים ויצמצם את ממדי העוני ואת הסיכון לעוני של אנשים ומשפחות עם נכות כללית. בסיכום המחקר ממליצים כותביו לשקול מחדש את שיטת חלוקת האחוזים הרפואיים לצורך קביעת זכאות לקצבת השר"מ. נראה כי הרף של 60% לגבי נכים בעלי שיעור ליקוי נפשי גבוה מדי, או לחילופין חלוקת האחוזים נמוכה מדי, דבר שמקשה עוד יותר על נגישותם לקצבה זו.

אלכס פרידמן, מארגון "נכה, לא חצי בן אדם", אמר בתגובה לפרסום הנתונים כי "בעקבות הקיצוץ המדינה גזלה כסף מהנכים ודנה אותם לחיי עוני ומחסור, מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שטרם הוחזרו לנכים רק כי הם לא מסוגלים לדרוש. אבל זה השתנה, הגיע הזמן לשלם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!