את אולם הכדורעף שאירח בתאריך ה-9/3 את משחקי גמר הכדורעף לגברים ולנשים מילאו עד אפס מקום אוהדי הקבוצות וחגגו את אירוע השיא החגיגי והמבורך. בין האוהדים נכחו גם צעירים נלהבים, אוהדי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה שהעלו מופע עידוד יפה ומרשים שכלל שירים, דגלי ענק והמון שמחה. באופן כללי בשנים האחרונות ישנה תופעה יפה שבה אוהדי קבוצת הכדורגל באים לעודד ולעשות שמח במשחקי הקבוצות מענפים קטנים יותר של המועדון. במשחק גמר הגברים הפסידה מכבי תל-אביב למטה אשר ואילו בנשים ניצחה מכבי חיפה את הפועל כ"ס.

בסיום המשחק יצאו אוהדי מכבי חיפה לחגוג את הניצחון ונקלעו ככל הנראה למארב של עשרות אוהדי מכבי תל-אביב שחיכו להם ותקפו אותם עם סכינים ואלות. שישה אוהדים נפצעו מדקירות ופונו במצב קל להמשך טיפול בבית חולים. משטרת השרון עצרה את החשודים במעשה ונפתחה חקירה.

"טהורה לעד". סיסמה שהגה ארגון לה פמיליה. צילום: פלאש 90

דובר איגוד הכדורעף דן שיראי אמר למחרת בתקשורת: "עמלנו זמן רב על הפקת אירוע משחקי גביע המדינה והוא היה מוצלח מאוד עד שנודע לנו מאוחר יותר על התגרה הזו. האיגוד מתנער מזה. זה לא במחוזותינו הדבר הזה. כחמישים אחוזים מהאוהדים אצלנו זה בני נוער, ילדים ונשים ולכן זה כואב מאוד. אנחנו בטוחים שאתמול ישבו ביציעים גם אנשים שמעולם לא היו במגרש כדורעף ובאו רק בשביל ללכת מכות. זה לא ה-DNA של אוהדי הכדורעף. איגוד הכדורעף מגנה את זה. זה לא היה אף פעם בעולם הכדורעף הישראלי ואפילו לא העולמי. זה פשוט גועל נפש" שיראי המשיך: "ממה שהבנו, אוהדי הכדורגל של מכבי תל-אביב חיכו קרוב לשלוש שעות לאוהדים של מכבי חיפה שעשו אווירה נהדרת באולם. הם חיכו להם וזה משהו שתוכנן מראש. כדורעף זה משחק של ילדים ומשפחות באווירה משפחתית וזה כואב מאוד שזה נכנס לענף שלנו."

זאת היא כמובן לא הפעם הראשונה השנה או בשנים האחרונות של אלימות בין אוהדי הספורט בישראל. באוקטובר 2016 התרחשה היתקלות אלימה, שוב, בין אוהדי מכבי חיפה לאוהדי מכבי ת"א לפני משחק בנתניה, בה נפצעו ונעצרו שמונה אוהדים. שעתיים לפני פתיחת המשחק, הגיעו כמה מאות אוהדים מצד שתי הקבוצות למתחם המסחרי שסמוך לאצטדיון, שם החלו להקניט האחד את השני. חלק מהאוהדים זרקו אבנים ואחרים היכו אוהדים. בשלב מסויים הגיעה המשטרה ועצרה את המתפרעים.

בחודש פברואר נעצרו 28 אוהדים לפני המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב. האוהדים נפגשו לפני המשחק לתגרה מתוכננת בין שתי קבוצות האוהדים, כאשר ברקע מתקיים משפט על ניסיון רצח מתוכנן של אוהד הפועל על ידי אוהדי בית"ר. מתוך כתב האישום שפורסם במהלך המשפט נכתב: "לאחר שפרצה קטטה בין נאשם 4 (אוהד בית"ר מארגון "לה פמיליה") לבין אוהד קבוצת הפועל ת"א, מפני שנאשם 4 סבר שאותו אוהד מחק "כתובות גרפיטי" של 'לה פמיליה' שצייר, החליט נאשם 4 (אוהד לה פמליה) לגרום למותו של אוהד קבוצת הפועל ת"א. בתאריך 3.10.15, במסגרת פעילות 'לה פמיליה', 19 חבריה ארבו לאוהדי הפועל ת"א בסמוך לאצטדיון "בלומפילד", במטרה לפצוע או לגרום לאוהדי הפועל ת"א חבלה חמורה באמצעות נשק קר. בסמוך לשעה 19:30 הגיעו אנשי 'לה פמיליה' למקום מפגש כשרובם רעולי פנים ולבושים בבגדים כהים. הם נשאו אלות בייסבול, מקלות מעץ, אבנים, סכינים, בקבוקי זכוכית, מברגים, צינורות ועוד.

סביב השעה 20:30 התקדמו אוהדי בית"ר ירושלים לכיוון רחוב פלורנטין בו נמצא מחסן לאחסון ציוד של קבוצת הפועל ת"א, שם המתינו לאוהד הפועל ת"א בן 32, עד אשר התקרב למקום. הם התקדמו לעברו, ותקפו אותו בפטיש. כשהבינו הנאשמים כי כוחות המשטרה הוזעקו למקום ברחו בריצה. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הובהל האוהד לבית החולים עם פציעת ראש קשה.

חברי 'לה-פמיליה' החשודים בתקיפה בשימוע בבית הדין המחוזי בת"א באוגוסט 2016. צילום: פלאש 90

המודל האנגלי

הספורט שלנו מלא בסיפורי אלימות ממגרשי הכדורגל ונראה שישנה עליה רצינית בכמות ההתנגשויות בין אוהדי הקבוצות. זה לא באמת משנה באיזה משחק כדור מדובר או אם ישנה יריבות ספורטיבית בין שתי הקבוצות, כי ככל הנראה הספורט הוא רק תירוץ להפעלה של אלימות פיזית.

ב-20 השנים האחרונות, נראה שהאלימות בישראל גוברת. השיח ברשתות החברתיות ובטלוויזיה הפך אלים יותר, ואנו עדים לקלות הבלתי נסבלת בה מסיתים נגד אנשי ציבור בטלוויזיה, כך באמצע היום. האלימות הגואה זולגת לתוך מגרשי הספורט בישראל, כאשר אצטדיוני הספורט הם הראי האלים והגזעני לתהליכים שעוברת החברה כולה. אותם בני נוער או צעירים שרואים וחווים את האלימות מסביבם – בשכונה, ברחוב, בבית הספר ובטלוויזיה – מביאים איתם את מה שהם יודעים ומכירים לתוך האצטדיון.

כאשר מדברים על אלימות בספורט ולמיגורה מיד פונים אל המודל האנגלי. הכדורגל באנגליה היה בשיאו בסוף שנות השבעים ובשנות השמונים עם קבוצות נהדרות ושליטה מוחלטת בגביע אלופות אירופה עם שבע זכיות תוך שמונה שנים, ביניהן ליברפול (77,78,81,84), נוטינגהם פורסט (79,80) ואסטון וילה (82), אך במגרשים עצמם ומחוצה להם השתוללה מגיפת האלימות וההתפרעויות של אוהדי הקבוצות.

בשנת 1989 מונתה ועדת טיילור לפתרון בעיית האלימות בכדורגל והחליטה על שיפור מיידי של מגרשי הספורט – הכנת תוכניות אומנותיות לאוהדים שיבואו למגרשים מספר שעות לפני המשחק כדי לצמצם את העמידה בתור בכניסה למגרש, שיפור דוכני האוכל, הורדת גדרות, ביטול יציעי העמידה, התקנת מושבים בכל המגרש, ובמקביל, צמצום נוכחות המשטרה ושימוש במצלמות טלוויזיה. השינוי הוכיח את עצמו ויצר שיפור מידי שצמצם באופן ניכר את האלימות במגרשים ומחוצה להם. התפיסה האנגלית מהווה בעצם הוכחה חיה ליישום נכון של עקרונות מנחים מתאוריית "החלונות השבורים", כפי שהסבירה ד"ר שלומית גיא.

משחק כדורגל במסגרת ליגת העל. ארכיון (צילום: Zvi Roger, מתוך ויקימדיה קומונס).

פשיעה היא תוצאה הכרחית של אי-סדר

תאוריית "החלונות השבורים" שפרסמו הקרימינולוגים ג'יימס ק.ווילסון וג'ורג' קלינג גורסת כי פשיעה היא תוצאה הכרחית של אי-סדר. אם חלון נשבר ונשאר בלתי מתוקן, יסיקו מכך האנשים העוברים על פניו שדבר זה מסמל הזנחה ובינו מכך שאפשר להמשיך לפגוע בסביבה. לדבריהם, במהרה יישברו חלונות נוספים ותחושת ההפקרות תתפשט ברחבי הרחוב. לפי התיאוריה, אנשים הם לא פושעים בגלל גורמים כלכליים, חברתיים  או בעיות פסיכולוגיות. אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים להפוך לפושעים משום שהאיזור הפיזי משדר אווירה של פורענות. כאשר גם נוכחות מוגברת של שוטרים באופן סדיר משדרת שהמקום "אינו שמור" ולכן צריך להפעיל בו המון כוח כדי לשמור על הסדר ומעודדת באופן ישיר אלימות וונדליזם.

במהלך ניסוי שהם ביצעו בתיאוריית "החלונות השבורים", הושארה ברחוב שנחשב ל"טוב" מכונית חונה במשך שבוע, שבמהלכו המכונית נשארה באותו המקום ללא פגע. לאחר מכן, הושארה באותו המקום ברחוב מכונית עם חלון שבור. לא עבר זמן רב עד שהמכונית הושחטה ולאחר מכן נגנבה. המשך הניסוי היה בבניינים והתוצאות היו זהות. כאשר מקבילים את זה לעולם הספורט התשובה האנגלית לאלימות במגרשי הספורט לא הייתה הגברת השיטור או הענישה, אלא שיפור התנאים הפיזיים וחיזוק הקשר בין האגודות לקהילה.

על מנת להילחם בתופעה בישראל הוקמה בשנת 2008 "המועצה למניעת אלימות בספורט". מטרתה הייתה לגבש תוכנית פעולה לטיפול בנושא האלימות בספורט בישראל, שתכלול תוכניות חינוכיות בבתי הספר ובמועדוני הספורט למניעת האלימות, לקיים קשרים עם גופים בארץ שפועלים בנושא, ללמוד מגופים מחו"ל העוסקים בבניית מודלים שהוכיחו הצלחה בחו"ל כדוגמת המודל האיסלנדי או הבריטי, לרכז מידע, ליזום עריכה של מחקרים וסקרים ולפרסמם ולפתח ידע בתחום פעולתה של המועצה. עד היום בוצעו בפועל רק שלושה מבין הצעדים שתוכננו.

כצעד ראשון חוקק "חוק האלימות בספורט". החוק מסמיך שוטרים וקציני משטרה להרחיק מאירוע ספורט אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים. כמו כן מונה החוק רשימה של חפצים מסוכנים שאסורה הכנסתם לאירועי ספורט. סעיף 15 לחוק כולל איסור פלילי על התבטאות גזענית באירוע ספורט. העונש המקסימלי על התבטאות כזו לפי החוק הינו שנתיים מאסר. כמו כן מקנה החוק סמכויות לבתי-המשפט להוצאת צווי הרחקה מאירועי ספורט לתקופות ארוכות, עד שלוש שנים. למרות החוק העקיפה שלו היא חלקית בלבד ואוהדים מתפרעים שגם ידועים למשטרה ולמעדונים ממשיכים להתפרע ולחזור למגרשים.

כצעד שני ב-2010 הוחלט להוציא את השיטור מתוך המגרשים, כאשר רוב השוטרים במגרשים הוחלפו בסדרנים שהוסמכו ליצירת סדר במגרשי הכדורגל. הוצעת המשטרה מהמגרשים הייתה צעד מבורך שגרם להרגעה יחסית בתוך המגרשים. לימור לבנת שרת הספורט הכריזה במעמד חגיגי על השינוי – "אנחנו רוצים לאמץ את המודל האנגלי שהגיע להישגים כבירים. יש לנו את היכולת לדאוג לכך שהבילוי במגרשים יהיה זמן איכות משפחתי". אורי שפר, ראש מנהל הספורט, הבטיח: "המועצה תממש חלק גדול ממטרותיה כאשר לא יהיו שוטרים במגרשים אלא סדרנים, מנהלי אירועים ומנהלי ביטחון – זוהי מטרה מוגדרת שיש להוביל את הדרך אליה".

בצעד שלישי דאגו התאחדויות הספורט לשפר את חווית הצפייה של האוהדים כאשר בעזרת העייריות המקומיות וכספי מפעל הפיס נבנו מגרשי כדורגל חדשים ואיכותיים:  "המושבה" בפתח תקווה, "סמי עופר" בחיפה, "טרנר" בבאר שבע, האצטדיון העירוני בנתניה ובניית היציע הדרומי בטדי ירושלים. בנוסף אליהם נבנתה הארנה בירושלים ומגרשי כדורסל ב"רוממה" חיפה, היכל טוטו בחולון, "הקונכייה" בבאר שבע והיכל קבוצת שלמה בת"א.

אוהדות הפועל באר שבע (צילום: דבר ראשון)

למרות שלושת הצעדים האלו, דוח מבקר המדינה 2015 ביקר בחריפות את המועצה שלא השלימה את רוב הפרויקטים עליהם הכריזה במהלך שמונה השנים האחרונות.  לפי מבקר המדינה "לא גיבשו מודל להסדרת היחסים עם האוהדים, ולא קידמו מודל לגישור בין האוהדים להנהלות הקבוצות". בנוסף נכתב בדוח כי "מאז הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט בספטמבר 2009, היא לא הציעה תוכנית פעולה לטיפול בנושא האלימות בספורט ולא הצליחה לרתום את הגופים הנוגעים בדבר ליצירת מאגר נתונים על אירועי אלימות. על אף שהמשרד אחראי לתכלול הפעולות ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט וליישומן של המלצות המועצה וההמלצות של הוועדות שהוקמו בנושא, הוא והגופים הנוגעים בדבר (המשטרה, המשרד לבט"פ, משרד החינוך, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל) לא הביאו לכדי סיום את הפעולות שנועדו לשפר את האבטחה האזרחית. כמו כן, לא גיבש המשרד תוכניות לחינוך הספורטאים בליגות הילדים והנוער, תוכניות להתמודדות עם התנהגות אלימה וגזענית של אוהדים ותוכניות לשיפור חוויית הצפייה במתקני הספורט."

בתגובה לדוח החריף החליטה השרה מירי רגב שכדי לטפל בצורה טובה יותר באלימות במגרשים יש לשנות כיוון ולהשקיע יותר בכוח הזרוע במקום בחינוך. לשם כך, בשיתוף פעולה עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הוחלט על הקמת יחידה לסיכול האלימות בספורט. יחידה משטרתית חדשה שתתמקד באיסוף ידע מודיעיני מקדים ותתמקד במניעה של אירועי אלימות לפני, במהלך, ואחרי המשחקים. היחידה תוקם על בסיס המודל של יחידת "אתגר" ותתוקצב ברובה מכספי הטוטו. מטרתה של היחידה היא איסוף מידע מודיעיני מקדים ומניעה, ככל הניתן, של אירועי אלימות עוד בטרם ההגעה למגרשים, במהלך המשחקים ולאחריהם. על הקמת היחידה אמרה השרה מירי רגב כי "אנחנו עוברים לענישה חמורה יותר של בתי המשפט, של אותם עבריינים המונעים מהמשפחות את אותה החוויה הספורטיבית במגרשים". בינתיים שנה עברה והיחידה עוד לא הוקמה כי משרד האוצר החליט באופן בירוקרטי לעצור את העברת 18 מיליון השקלים להקמת היחידה.

בהמשך לדבריה של שרת הספורט מירי רגב, אירועי הספורט הם חגיגה אישית ומשפחתית. עשרות אלפי אוהדים פוקדים את המגרשים כדי לצפות בקבוצתם האהובה. הם שרים את שיריה, קופצים ומריעים. הם מתרגשים אחרי שער ניצחון ושוקעים בדיכאון בדרך הביתה אחרי הפסד מאכזב. אבל כמו שהבינו כבר באנגליה ומהדברים הקשים שעולים מתוך דוח מבקר המדינה, לצד התקנה של מצלמות במגרשים ופעילות משטרתית מונעת לפני ואחרי המשחקים, אנו צריכים לאמץ את יסודות תאוריית "החלונות השבורים" ולשפר את חווית הצפייה, את החינוך למניעת אלימות, ואת הקשר בין אגודות הספורט לקהילה ולקבוצות האוהדים. אסור לנו לתת לאלימות לקחת לנו את הנאת הצפייה בספורט מחיינו.