אף שלא ניתן להכחיש שישראל גובה באופן עקבי יותר מסים מאזרחי ישראל ממה שצופים כלכלני האוצר, הוויכוח על מה לעשות בכסף העודף נמשך בעצימות גבוהה. דוח שפרסמה בשבוע שעבר קרן המטבע הבינלאומית, קרא שלא להפחית מסים. דוח סיכום 2016 של בנק ישראל, שפורסם אף הוא אתמול, השמיע קריאה דומה, אך במקום המלצת קרן המטבע להקטין את הגירעון, בבנק ישראל המליצו לממשלה דווקא להגדיל את ההשקעה באזרחים. שר האוצר, משה כחלון, הודיע על מועד ההכרעה של המחלוקת, כשהצהיר שפרסום נתוני הרבעון הראשון (סוף השבוע הראשון של אפריל) יהיה המועד בו יחליט האם להפחית מסים, ואלו מסים.
דוח בנק ישראל שהתפרסם אתמול, חוזר על עמדתו העקבית של הבנק, לפיה המסים בישראל נמוכים מהממוצע במדינות המפותחות וההוצאה האזרחית של ישראל נמוכה וזקוקה לשיפור בדמות השקעה "במנועי צמיחה, בחינוך ובתשתיות". בנק ישראל היה מתון מאוד בבחירת המילים בהן העביר ביקורת על מדיניות הממשלה, כשציין כי "קובעי המדיניות הפיסקלית מעוניינים לשמור על נטל המס נמוך, ואף להמשיך ולהפחיתו, מפני שהממשלה מעדיפה לתת לשוק הפרטי ליזום ולממן את הפעילויות המועילות לו ואת ההשקעות הנחוצות לו". במציאות, קטר הצמיחה של ישראל הוא דווקא הצריכה הפרטית ולא ההשקעות. במילים פשוטות – גם בנק ישראל וגם האוצר מצביעים על רכישה מוגברת של כלי רכב פרטיים כקטר של שתי תופעות – הצמיחה הכלכלית בישראל וגביית מסים מעל המתוכנן.
נתונים חיוביים אלו מבחינה כלכלית, מבטאים אסון מבחינה תחבורתית – עליית כלי הרכב על הכביש מצופפת את הכבישים עוד יותר וגורמת לפקקים, תוספת זיהום אוויר והפסדים כלכליים למשק, בעוד ההשקעות הציבוריות – בכבישים, ובייחוד בתחבורה ציבורית, לא מתבצעות במהירות וביעילות מספקת כדי להתמודד עם התופעה.
גם קרן המטבע תומכת בהוצאות נוספות על חינוך, הכשרה מקצועית ותשתיות, הממומנות על ידי התייעלות ממשלתית והפחתת הטבות מס. מכיוון שהפחתת הטבות מס היא שם אחר להעלאת מסים, בעקיפין, קרן המטבע ממליצה להעלות מסים, המלצה שבנק ישראל תמך בה בעבר, ומיתן אותה לאחרונה.
הממשלה במרוץ לתחתית בגביית המסים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוביל קו עקבי של הפחתות מסים חדות. בעקבות המחאה החברתית ב-2011, עצר תהליך זה למספר שנים, אך כעת מדיניות זו נמשכת. בניגוד לטענות נתניהו, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה ב-2015 מחקר שניתח את כל הפחתות המסים שנעשו בעשורים האחרונים. המחקר מצביע על כך שצעדים אלו לא מגדילים את הכנסות המדינה ממסים, אלא מקטינות אותן.
על פי הדוח שפרסם אתמול הבנק, הסיבה לגבייה העודפת נעוצה לא רק ב"הפתעות" – כמו עלייה ברכישת כלי רכב והגברת הפעילות בנדל"ן – אלא גם בהסכמי השכר במגזר הציבורי, שמעלים את השכר ואיתו את תקבולי המס. סיבה נוספת, היא השמרנות באומדנים של כלכלני האוצר. לפני כחודשיים, הזכיר מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, את שנת 2012 בה גביית המסים הייתה נמוכה בפער גדול מהיעד, כצידוק להערכות השמרניות בשנים האחרונות. למרות זאת, אם מתעלמים משנה זו, הממוצע בעשור האחרון הוא גבייה של ארבעה מיליארד שקלים מעל היעד, ואם מחשיבים את 2012, עדיין התופעה היא של צפי שנמוך בממוצע בשני מיליארד שקלים. בשנת 2016 לבדה, מדובר היה בצפי נמוך ביותר מ-7.6 מיליארד שקלים מהגבייה בפועל.
על פי דיווח בגלובס, מזכ"ל קרן המטבע אנחל גוריה אמר לנתניהו בשנה שעברה שהמסים בישראל נמוכים מדי, וראש הממשלה השיב לו כי "המסים אולי נמוכים, אבל לא נמוכים מספיק". ההצהרות של כחלון לא רחוקות מאלו של נתניהו, אבל בבחירה אלו מסים להוריד, משתדל שר האוצר להדגיש את המחויבות שלו לחלשים – באמצעות הורדת מס הכנסה למרוויחי שכר נמוך ובינוני, ואף בהגדלת ההשקעה הממשלתית במענק עבודה למרוויחי שכר נמוך. השר כחלון הצהיר גם על הנכונות להעלות את קצבאות הנכים, אם כי הוועדה שמינה לנושא לא תמליץ, ככל הנראה, על השוואתו לשכר המינימום.
למרות הרטוריקה החברתית, את המדיניות צריך למדוד בסוף במספרים – כמה שקלים יתווספו בסופו של דבר לטובת קצבת הנכות ולמענק העבודה, לעומת כמה הכנסות יגרעו מקופת המדינה באמצעות הפחתות מסים. על שאף שהמע"מ כונה על ידי כחלון בעבר "המס הרשע ביותר", הוא הצהיר שאין בכוונתו להוריד אותו כעת. בנושא שיעור מס החברות, נתניהו שואף להמשיך להורידו לכלל החברות, ואילו כחלון תומך בהורדת שיעור המס באופן ספציפי לחברות בינלאומיות בתחום ההיי-טק.
על ההגיון שבהגדלת התקציב
גם בקרן המטבע וגם בבנק ישראל מצביעים על ההשקעה הנמוכה מדי של הממשלה באזרחי ישראל. בבנק ישראל אף חורגים מהרגלם ומסבירים שכדאי לעשות זאת דווקא עכשיו ואפילו במחיר של הגדלת הגירעון.
ההסבר נעוץ בכך שכעת הריבית נמצאת בשיא שלילי. לכן, לקיחת הלוואות על ידי המדינה לצורך השקעה כיום תהיה משתלמת ביותר. מדיניות זו יכולה להחליף את מדיניות הפחתת המסים ולהשיג תוצאות דומות ואף טובות יותר. כך, לדוגמה, אם ישראל תשקיע בחינוך מדעי איכותי ותוכל להבטיח גידול עקבי במספר העובדים הישראלים שיכולים לעבוד בהיי-טק, הרי שהתועלת הזו תעודד הקמת חברות בישראל והשקעות מחברות מחו"ל אף יותר מאשר הפחתות מסים. זאת מפני שבתעשיות הידע הגורם האנושי הוא הגורם היסודי שדרכו ניתן לייצר זרם של הכנסות ושל רווחים, ורק בשלב הסופי, מהרווח שנצבר, נגבים המסים.
בשורה התחתונה, כדי להפחית את מס ההכנסה או את מס החברות – דרוש תיקון חקיקה והצבעה בכנסת, כדי להפחית את המע"מ – דרוש צו בחתימת שר האוצר בלבד, וכדי להגדיל את תקציב המדינה – דרושה החלטה של ועדת הכספים. כיסי המדינה מלאים כעת, וכל האפשרויות פתוחות בפניה. עכשיו מוטלת על הממשלה החובה לבחור אם להקשיב להמלצות בנק ישראל, וקרן המטבע, או לחזור לתוואי הפחתת המסים.