ממשלת בריטניה הפעילה אתמול (רביעי), באופן רשמי, את סעיף 50 של הסכם ליסבון, ובכך החלה את תהליך יציאתה מהאיחוד האירופי. משמעות הצעד היא שלבריטניה יש שנתיים להגיע להסכם עם האיחוד על הקשר העתידי של המדינה איתה. בתום השנתיים, תעזוב בריטניה באופן סופי את האיחוד.
הנציג הקבוע של בריטניה באיחוד האירופי, סר טים בארו, הגיש אתמול את מכתב הקשה הרשמי של ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי, לפרישת המדינה ממנו. מיי הסבירה כי בעקבות תוצאות משאל העם ביוני שעבר, בו החליט העם הבריטי לעזוב את האיחוד ברוב של 51.9%, נדרשת הממשלה בראשותה לבצע את ההחלטה. "אני כותבת כדי לתת ביטוי להחלטה הדמוקרטית של העמים בממלכה המאוחדת" כתבה מיי.
"ההחלטה אינה מבטלת את הערכים אותם אנו חולקים עם אירופה" הוסיפה, "תוצאות משאל העם היו הצבעה בעד השבת הריבונות כפי שאנו מבינים אותה". נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, פרסם הודעת תגובה רשמית לקבלת המכתב, בה התייחס למשא ומתן המתקרב בין הצדדים. על פי ההודעה, האיחוד האירופי "ייגש לשיחות באופן קונסטרוקטיבי, ותוך ניסיון להגיע להבנה". טוסק אף הוסיף כי "אנו רוצים לראות את הממלכה המאוחדת כשותפה קרובה בעתיד".
במכתבה, ביקשה מיי כי האיחוד ינהל את השיחות על תנאי עזיבתה של בריטניה במקביל לשיחות על הסכם עתידי בין הגופים. על כך אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי "המשא ומתן צריך, קודם כל, להבהיר כיצד נתיר את הקשר בינינו. רק כששאלה זו תיפטר נוכל להתחיל לדבר על הקשר העתידי שלנו".
מיי נדרשת להציג בפני הציבור הבריטי תוצאות פוליטיות בזמן הקרוב, כדי להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי עתיד כלכלת המדינה. במכתבה, ציינה ראשת הממשלה כי בריטניה מעוניינת להגיע "להסכם מקיף בנוגע לסחר". כיום, כלכלת בריטניה קשורה קשר אדוק עם כלכלת אירופה, וכלכלתה נשענת על הסכמי הסחר של האיחוד האירופי. עם יציאתה ממנו, תאבד בריטניה, למשל, את הזכות לסחור ללא מכסים עם מדינות האיחוד. החשיבות הכלכלית של הסחר עם אירופה, מחייב את הממשלה הבריטית להציג בפני הציבור תוואי להסכם עתידי, שיאפשר וודאות לגבי המשך קשרי המסחר של המדינה עם אירופה. עם זאת, ציינה מיי במכתבה כי "אנו מבינים כי לעזיבה יהיו השלכות על כלכלתה של בריטניה".
מוקדם עדיין לקבוע כיצד יראה הקשר העתידי בין אירופה לממלכה, אך החודשים הקרובים צפויים להיות קריטיים ליכולת של בריטניה להגיע להסכם. יש לקוות כי בריטניה תפעל לקידום האינטרס של המגזר היצרני במדינה, הנשען משמעותית על מסחר עם אירופה ודורש המשך מדיניות של שיעור מכס נמוך. לעומת זאת, קיים חשש כי ממשלת בריטניה תפעל להגיע להסכם שייטיב דווקא עם המרכז הפיננסי בלונדון – המרכז הגדול באירופה – על ידי קביעת תנאים מקלים לחברות פיננסיות אירופיות לפעול במדינה. תנאים מקלים כאלה יכללו, ככל הנראה, צמצום של הרגולציה על הפעילות הפיננסית בבריטניה, הקלות במיסוי של פעילות פיננסית בגבולות בריטניה, וחופש פעולה גדול יותר לחברות הפיננסיות בלונדון.
