בהחלטה דרמטית שהתקבלה הבוקר (חמישי), ביטלו שופטי בג"צ את החלטתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, לדון בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בצפת להתיר מעגינותה אישה שבעלה מצוי בתרדמת מזה תשע שנים. פסק הדין קיבע, הלכה למעשה, צו מניעה שהוציא בית המשפט בינואר האחרון.
המשנה לנשיאה, כבוד השופט אליקים רובינשטיין, קבע כי בית הדין הגדול יימנע מלדון בערעור ואין להחלטתו תוקף בשל חוסר סמכות. "תלך העותרת לשלום ותשקם את חייה. תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם", כתב בפסק הדין.
כבוד השופט חנן מלצר הדגיש כי, "בהיותנו ערב חג החירות ראוי שנוודא כי כבודה וחירותה של העותרת 1 יכובדו, ועל דרך של צו מוחלט – ייתם מסע תלאותיה".
העתירה עסקה באישה שבעלה נפצע באופן קשה בתאונת דרכים לפני כתשע שנים, ונמצא מאז במצב של תרדמת. שבע שנים אחרי התאונה, התיר פסק דין סבוך של בית הדין הרבני, בראשות הרב אוריאל לביא, את האישה מבעלה ונתן לה גט. שנתיים וחצי אחרי, דמות לא ידועה שמגדירה את עצמה במסמכים "סתם יהודי", הגישה ערעור נגד הגט. ההנחה היא כי יזמת הערעור הגיעה על ידי הגורמים הרבניים הבכירים המתנגדים לגט, בראשם הרב הראשי יוסף, שהיה אמור לעמוד בעצמו בראש הרכב הדיינים.
השופט רובינשטיין כתב בפסק הדין כי "ייכבד פלוני ויחשוב מה היה אומר אילו חלילה בתו או אחותו הייתה העגונה החיה, והיה מאן דהוא מנסה לפתוח מחדש תיק סגור, בפסק דין חלוט, ששחרר אותה מכבליה". רובינשטיין הוסיף כי "הסוגיה שבפנינו קשה היא רגשית ואנושית, ולצד השאלה המשפטית אליה נדרשנו, הלב יוצא אל העותרת, שדרך ייסורים עברה; תחילה, כאשר התפוגגו בפועל חיי הנישואין שלה עם אישה שהפך 'צמח'. אחר כך, בכל אותן שנים בהן נאבקה לקבלת הגט ואחר כך על צדקת הגט. הגיעה העת לסיים את הפרשה. במישור המשפטי, כאמור מעלה, היעדר זכותו של מי שאינו בעל דין לערער בעניין פלוני הוא בבחינת פשיטא, ולא נמצא בענייננו טעם לסטות מעיקרון בסיסי זה. אין בכך כדי לפגוע בכבודו של נשיא בית הדין הגדול ובית הדין".
עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון מבוי סתום המסייע לנשים עגונות, שייצגה את האישה, אמרה בתגובה לפסק הדין כי "ברוך מתיר אסורות ..אני שמחה שהגענו ליום זה. בראש ובראשונה עבור האישה שיצא לחרות אמתית ערב חג הפסח, ותוכל להמשיך בחייה . ועבור היהדות ובתי הדין הרבניים. זו התפתחות חשובה ופורצת דרך. החלטת בג"צ, המונעת פגיעה בחרותה של האישה כביכול בשם ההלכה, היא תקדימית ועשויה לעודד פתרונות הלכתיים חשובים, למען תיקון עולם ולמען זכויותיהן של נשים בישראל".