קריאות העובדים מבחוץ נשמעות היטב באולם

הפגנת עובדי הנמלים מחוץ לבית הדין לעבודה 2.2.2017. (צילום: דבר ראשון)

עו"ד שי תקן, המייצג את ההסתדרות בדיון:
"כולכם יודעים, והייתה פה סדרת דיונים שהתישה גם אתכם. אנחנו בתוך סיר לחץ מבעבע שעומד להתפוצץ וצריך לעשות את האיזון הנכון. בעקבות הדיונים ב-21-22 למרץ, שהיו בעצמם תוצאה של הלחץ, התקיימו בשבוע האחרון שלוש ישיבות עם כל אחד משני הנמלים. בשונה מהטענות הפורמליסטיות, שנושא דור ב' אינו מונח על השולחן באשדוד – דובר על הנושא הזה, אבל אנחנו במבוי סתום בנושא הזה. יו"ר ההסתדרות יוכל לדווח בעצמו בנושא הזה. להערכתנו בלי שימוש באמצעים ארגוניים או לפחות ידיעה של המדינה שאם לא מתכנסים להכרעה יעשו צעדים כאלה, לא נוכל להכריע. שלוש וחצי שנים אנחנו תחת צו מניעה וזה מצב שלא יכול להמשך.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "הלכה למעשה, גם בדיונים שנעשו השבוע המבוי הסתום נשאר. יש סיר לחץ אדיר. ניסינו להתמקד בנושא של הגנה מפני פיטורים לדור ב' ולא הצלחנו להגיע להבנות. זה הנושא הקרדינלי שבלי לפתור אותו אני לא אחתום על הסכם קיבוצי שממצה את הסכסוך. כרגע לא הצלחנו. אני חושב שלחץ ארגוני צריך מתישהו לשחרר אותו. העובדים רואים כל יום שנבנה הנמל החדש".

באת כוח המדינה: "במהלך השבוע האחרון התקיימו באמת שלוש פגישות לגבי כל אחד מהנמלים בנפרד. לגבי חיפה התחלנו לדבר על עוד הצעות ביחס לעובדי דור ב' בחיפה. ועלו הצעות שעוד לא התגבשו לכדי סיכום בכלל, אבל רק מראות שצריך לשבת ולדבר ותאמין לי שיש עוד מה לשבת ולדבר".

באת כוח המדינה: "הנסיבות יוצרות מבוי סתום. כשישבנו עם ההסתדרות לדבר על נמל חיפה אמרנו שיש עוד סוגיות שצריך לפתור. וההסתדרות מביאה עמדה שלא מוכנים לדבר על שום דבר לפני שמסכימים על דור ב'. כשמקיימים משא ומתן, אתה לא יכול להגיד יש לי דרישה אחת, תענו לה ואחרי זה אוכל לשבות או לא לשבות על סוגיות אחרות.

באת כוח המדינה: "ישבתי במו"מ, והסברתי שאנחנו לא יכולים לדבר על דור ב' באשדוד לפני שהנושא נפתר בחיפה. והצענו להם לשבת ולדבר על הנושאים האחרים. העמדה שלנו היא שבאשדוד יש הסכם עקרונות ולכן נדבר עם אשדוד ברגע שתהיה סגירה עם חיפה שתהיה לה השפעה. למדנו מהמו"מ שיש גם דברים שאינם חופפים".

באת כוח נמל אשדוד: "הצדדים לחצו ידיים בנוכחות יו"ר ההסתדרות, לאור ההחלטה הזאת התנהל מו"מ ומתגבש הסכם. בעדות יו"ר ההסתדרות בתיק שמתנהל לפניכם עלתה נוסחה מאוד ברורה. כשהסוגיה הזו של ביטחון תעסוקתי לדור ב' עלתה לאחר שכבר לחצו ידיים וגובש הסכם העקרונות. וזה אולי כחלק מהאסטרטגיה של העובדים שחשבו להשאיר את זה להסכם ההנפקה. אבל נחתם הסכם עקרונות כשהנושא הזה בחוץ. מבחינתנו צריך להתקדם לניסוח ההסכמים ולא לשביתה.

אבי ניסנקורן: "לגבי אשדוד – הם כבר למעלה משנה דורשים פתרון לעובדי דור ב' בנמל. מסמך העקרונות כתוב בו שאין בו מיצוי, וזכותי להגיד שהתעורר נושא חשוב. יש מבוי סתום וצריך להכיר במציאות, ולפעמים זה בשני נמלים. קורה. בתחילת 2013 ביקשנו מבית הדין הקפאה ואנחנו סופגים את המציאות הזו כבר שלוש שנים. אנחנו זכאים להפעיל את זכות השביתה כי מבחינתנו יש מבוי סתום בשני הנמלים".

בא כוח ההסתדרות הלאומית ביקש לטעון אף הוא בדיון, השופט פליטמן מסרב לשמוע אותו בשלב זה. לדבריו ניתנה להם האפשרות להגיש עמדה.

נשיא בית הדין, השופט פליטמן: "מציע לצדדים להיכנס למו"מ תחום בזמן, כשהצדדים מסכימים שנושא דור ב' יידון בו – או להמשיך את הדיון על זכות השביתה של העובדים. אחת האפשרויות היא ללכת למו"מ כבר עכשיו של זכות השביתה. פסח בפתח וכבר עכשיו לגבי אפשרות שביתה לקראת פסח עם כל הנזק זה בעייתי. אבל אפשר לומר שאנחנו, ככל שנשמע רצינוּת – למו"מ אינטנסיבי כך שבחול המועד תדווחו מה קורה ואז ניתן צו מותנה שתתאפשר שביתה מסוימת ככל שלא תהיה התקדמות"

עו"ד תקן: "אני רוצה להזכיר נשכחות – ב-2003 הייתה את הרפורמה המקורית בנמלים. בסופו של תהליך בית הדין הארצי אפשר לקיים עיצומים בהיקף של 75%. לחזור למו"מ כרגע, עם ההיסטוריה הידועה, וסיר הלחץ הזה שאני לא יודע כמה אפשר לנטרל אותם, אבל בלי שיהיה ברור שאם עד תאריך כך וכך לא יהיו הסכמות יהיו צעדים ארגוניים, אי אפשר יהיה להתקדם.

באת כוח המדינה: "אני חושבת שהדברים ברורים לגמרי ביחס לנמל אשדוד. סיר לחץ זו לא טענה לפריצת הסכמי עבודה, זו מציאות שנוצרת ויוצרים אותה. אם אדוני רוצה לנסות ולדבר עם הצדדים בפלטפורמה אחרת זו גם אופציה. אנחנו סבורים שהנסיבות לא פשוטות, יש בחירות בהסתדרות, יש מו"מ. גם על זה צריך לתת את הדעת".

בא כוח נמל חיפה: "מכיוון שהחברה איננה גורם מרכזי במשא ומתן אני יכול לומר כך – אכן בשבוע האחרון היו שלוש ישיבות. אני שומע בקשב רב את מה שחברתי אמרה. יש נושאים שנותרו עדיין לדיון. כשתתנו לי לטעון אוכל לטעון ביחס לנזקים. יהיו נזקים אדירים כתוצאה משביתת עובדים. הנושא עליו העובדים מבקשים לשבות הוא נושא אחד וספציפי כשיש נושאים רבים אחרים על השולחן".

בסיום הישיבה בלשכתו של נשיא בית הדין, השופט יגאל פליטמן, אמר אבי ניסנקורן לעובדי הנמלים כי: "נשארנו באי הסכמה. השר רוצה עוד תקופת מו"מ. אבל אין איזון במו"מ, אז זה לא הולך לשום מקום. הנושא העקרוני זה דור ב', ולזה הוא מסכים. אבל לא הגענו למסקנה איך מגיעים לאיזון".

הדיון יתחדש בעוד כחצי שעה.

אחרי שלא הצליחו להגיע להסכמות, התחדש הדיון.

עו"ד שי תקן: "ב-15.4.2013 הוכרז סכסוך עבודה בעקבות החלטה חד צדדית של המדינה להקים שני נמלים. החלטה שיש לה משמעויות חריפות על תנאי ההעסקה וביטחונם התעסוקתי של העובדים בנמלים הקיימים. בית הדין קבע כי עומדת לעובדים זכות שביתה לגיטימית אך כי 'לעת הזו' אינו מאפשר להם לשבות. העת הזו חלפה לפני למעלה משלוש שנים. בכל התקופה הזו העובדים חיים בחוסר ודאות. מה שעוד השתנה מאז אותה החלטה – שכשאמר אז בית הדין יש לנו עוד הרבה זמן עד שיתחילו לבנות את הנמלים. כיום עומדים העובדים מול הנמלים הנבנים מול עיניהם וידיהם כבולות".

תקן הוסיף כי "אנחנו כרגע במבוי סתום. אין חילוקי דעות שיש מבוי סתום בסוגיה המרכזית של הביטחון התעסוקתי לעובדי דור ב'. נכון שהיו הסכמות על תשתיות, אבל לא בסוגיה המרכזית של ביטחון תעסוקתי, שאין ספק שזכותם של העובדים להלחם עליה ואין זכות יותר מרכזית מזו ביחסי עבודה".

"אז ישבו איתנו שלוש פעמים" המשיך, "אבל לא הייתה התקדמות ואנחנו סבורים שללא נשק השביתה לא תהיה פריצת דרך. אם לא ידעו שאנחנו יכולים להפעיל את נשק השביתה להערכתנו לא תהיה שום תזוזה במו"מ. לגבי שאלת המידתיות – בשעתו דיברנו על עיצומים בצורה הדרגתית ומידתית. הבטחנו שלא תהיה פגיעה בסחורות מתכלות, ענייני ביטחון וחיי אדם כמובן. הדברים נכונים גם היום. לא אמרנו ולא ביקשנו שביתה כללית, ביקשנו שיאמר שיש לנו הזכות לנקוט צעדים ארגוניים ולאחר מכן נראה איזה צעדים נדרשים כדי להזיז את המו"מ. הדבר המינימלי שלהערכתנו יכול לסיים את המו"מ הזה, הוא שגם אם לא יקבע היום שיש לנו זכות שביתה – שגם אם בית הדין יקבע שנדרש עוד פרק זמן, שיקבע כבר היום שבסופו קמה לנו עילת שביתה".

בתשובה לשאלת השופט פליטמן,  אם קמה לעובדים עילת שביתה ביחס לנושא דור ב' ביחס להסכם העקרונות, ענה עו"ד תקן כי "יו"ר ההסתדרות כבר אז הבהיר שהוא מתכוון לטפל בנושא עובדי דור ב'. וזה יקרה באחד משלושה מסלולים – 1. שבמידה והעניין יוסדר בנמל חיפה הוא ייושם גם באשדוד; 2. שזה יטופל במסגרת הסכם הנפקה; ו-3. סליחה שאני אומר, יש פער בין הסכם עקרונות לבין המציאות, ויו"ר ההסתדרות הבהיר שלא יהיה הסכם קיבוצי גם בנמל אשדוד בלי הסכם על עובדי דור ב'. מהו הסכם עקרונות? זה נייר לא חתום. אזכיר שכבר לפני ארבע שנים בדיון אמר נציג הוועדים שיש נייר עקרונות על מתווה ברצלונה – גם זה הסכם עקרונות לא חתום. יש מחויבות לנייר עקרונות, אבל זה לא מסמך סופי. ובעיקר כשהשטח מעלה סוגיות נוספות".

"זה ברור שהייתה התקדמות במסגרת נספח העקרונות" יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, "אבל גם נאמרו כמה דברים – אחד מהם היה שהמיצוי והשקט התעשייתי יהיו רק עם גמר החתימה וההסכם המפורט. זה כתוב במפורש. דבר שני – יש שם סעיף השוואה עם נמל חיפה. אני אמשיל את זה לדברים שקורים במגזר הציבורי. יש מקומות עבודה שצמודים להסכמי המסגרת. כשיש שביתות על הסכמי המסגרת – גם אותם גופים צמודים יוצאים לשביתה כדי למקסם את התוצאות של הסכם המסגרת".

ניסנקורן הוסיף כי "כבר לפני יותר משנה שיקפנו למשרד האוצר והתחבורה שיש כאן נקודה שדורשת פתרון גם בנמל אשדוד, והדיונים התקיימו גם ביחס לנמל אשדוד. והמדינה שמציעה פתרונות כל הזמן רואה בעיניה את נמל אשדוד ואת ההשלכה עליו. יש כאן נושא שקשור לשני הנמלים ומשפיע על שניהם. לכן המאבק שלהם חייב להיות משולב כדי למקסם תוצאות".

באת כוח המדינה: "כולם יודעים שתנאי ראשוני לקיומה של שביתה הוא קיומה של זכות לקיים מו"מ. ואני שוב מפרידה בין אשדוד לחיפה. הדברים שנאמרים כאן לא נכונים בהיבט העובדתי. אני מפנה לדברים שיו"ר ההסתדרות אומר בתיק מקביל לזה שמתנהל כאן. זה לא דבר אפשרי. המדינה ניהלה מ"ומ ארוך מסובך וקשה והצליחו להגיע להסכם עקרונות, שמי שפיאר ושיבח אותו הייתה המדינה ויותר מכולם ההסתדרות. הדברים מפורסמים באתר האינטרנט של ההסתדרות. אחד הביטויים שהושמעו במסיבת העיתונאים היה 'מה שחשוב היה לנו זה לדאוג לכך שהתחרות תהיה הוגנת וכך ניהלנו את המו"מ'. אי אפשר לקיים מו"מ כשיהבם של העובדים על דבר מסוים, וכעבור שנה להסית את האונייה. אי אפשר לעמוד כאן ולהמציא מציאות שלא קיימת. זו סכנה ליחסי העבודה, ולהסכמים הבאים שהמדינה צריכה לדעת שכשמסכמים דברים זה אמתי ואותנטי, ולא יום אחד באים ואומרים שיש סיר לחץ אז פותחים את הנושא".

עוד הוסיפה כי "בסעיף 20 יש עדות מפורטת של יו"ר ההסתדרות, ולשיטתו נושא דור ב' באשדוד צריך היה להיות מוסדר או מו"מ אחר על נושא הנפקה, או במסגרת סעיף ד' של הסכם העקרונות. ואנחנו אומרים מטעמנו שהנושא היה על השולחן ולא נסגר. אמרנו בהדיינויות שניהלנו אתם שנדאג לסיים את המו"מ עם נמל חיפה, ונדאג גם לעשות את ההתאמות. יש נכונות לעשות את זה ונעמוד מאחורי הסיכומים הללו".

באת כח המדינה: "אנחנו מגיעים להסכמות, מתחילים להעמיק את הרציפים ועכשיו באים ואומרים לנו סיר לחץ? אנחנו לא יודעים לנהל משאים ומתנים בצורה הזו".

"לגבי נמל חיפה – מתנהל מו"מ. והמצב שונה לגמרי כי המו"מ פתוח וכל הנושאים מונחים על השולחן" הוסיפה, "יש לנו טענות אחרות – שלקבוע סדר קשוח למתי ידון כל עניין, ובואו תתנו לי את מה שאני רוצה לעניין דור ב' ורק אחר כך נדון ביתר הדברים. הסכם קיבוצי אתה לא סוגר נקודה אחת, גומר אותה ועובר לנקודה הבאה. המו"מ, וכולנו יודעים את זה הוא עסקה אחת וכוללת. אין הסכם עקרונות על דבר אחד, יש לך הסכם עקרונות על מגוון נושאים והא-בהא תליא. לא יכול להיות שכל רגע תהיה שביתה על עילה אחרת בנפרד"

השופט פליטמן: "באשדוד הם לא הגיעו להסכם קיבוצי יש רק הסכם עקרונות. ונאמר שהמו"מ בחיפה נקלע למבוי סתום. ועוברות השנים, ועניין עובדי דור ב' לא מוסדר. האם לעובדי נמל אשדוד אין הזכות לשבות? כאשר אותו צד מנהל את המו"מ בשני המקומות"

באת כוח המדינה, בתגובה: "ודאי שלא. אם כבר אז ההפך. מי שגיבש הסכם עקרונות עם סעיף ד' (השוואת תנאים) וניסח אותו כמו שניסח, ראה את עצמו סגור עד רגע מסוים שיקרה".

בית הדין לבאת כוח נמל אשדוד: "האם רוב עובדי נמל אשדוד הם עובדי דור ב'?"

באת כוח הנמל: "לדעתי לא, כמחצית"

בית הדין: "איפה את רואה את ההסדר התעסוקתי של אנשי דור ב'? תראי לי מסמך…"

ב"כ הנמל: "ראשית, במסגרת הסכם המעבר 2005, בסעיפים 11 ו-13 יש סעיפי שקט תעסוקתי בנושא פיטורי עובדים לאחר המעבר. במסגרת הזו למעשה מוצו דרישות העובדים ביחס לביטחון התעסוקתי לעובדי דור ב'"

בית הדין: "גם אם מקימים נמל חדש לצד הנמל?"

ב"כ הנמל: "מוסדרת הזכות לפטר עובדים בנסיבות כלכליות"

השופט איטח: "האם את באמת מתכוונת שכבר ב-2005 הוסדר הכל, בלי קשר לשינויים מאז"

ב"כ הנמל: "כן, אחרת מדוע שילמנו כ-50 אלף שקלים לכל עובד מענק חתימה?"

השופט איטח: "את טוענת טענה שלא התקבלה בספטמבר 2013"

ב"כ הנמל: "כשסוגיית הביטחון התעסוקתי הייתה על השולחן ההסתדרות, המדינה והנמלים החליטו לטפל בה במסגרת העמקת הנמלים ושיפור יכולתם להתמודד עם התחרות. ההסדר מ-2005 ממשיך לחיות איתנו עד היום, והביטחון התעסוקתי נשאר כשהיה. החשש מההשלכות התעסוקתיות כתוצאה מהתחרות נענה באמצעות השדרוג".

באת כוח נמל אשדוד: "לא נכון להתייחס לנושא של זכות השביתה כתוצאה מסיר לחץ של 3.5 שנים, כי זה תוצאה של התעוררות מהחודשים האחרונים של עובדי דור ב'. אם בחודשים האחרונים מסתבר שיש נושא נוסף, שכרגע הוא ואין בלתו – ודאי זה לא משהו שאפשר לבחון אותו בראי סיר לחץ של שלוש וחצי שנים. אנחנו סבורים שצריך להפריד את ההתייחסות בין שני הנמלים. נמל חיפה הוא נמל מתחרה מכוח החוק בנמל אשדוד. יש עובדות שונות, נסיבות שונות, ומבחינת האינטרס הציבורי גם אין סיבה שהציבור יספוג את זה ששום אוניה לא תוכל לפרוק במדינת ישראל".

בא כוח ארגון לשכות המסחר: "למרות שמדובר בסכסוך עבודה בין ההסתדרות, המדינה והנמלים, צריך לזכור שמי שייפגע מהשביתה זה קודם כל אצלנו, בעלי העסקים. מצד אחד באים ואומרים להנהלות הנמלים שהם צריכים להתייעל לקראת תחרות, ומצד שני שאם לא יחתמו על הסכמי עבודה קשיחים שיכבלו ידיהם – תהיה שביתה".

"הייתה פה שביתה פראית, קרוב ליום וחצי הושבת עורק החמצן הראשי של מדינת ישראל – ואף אחד לא אחראי. אין סמכות. מבחינת מנופי פדיון – כל יום שביתה הוא 50 מיליון שקלים נזק, מבחינת תוצר 30 מיליון שקלים. וכמובן שמדובר בנזקים שהולכים וגדלים ככל שהשביתה מתארכת. אנחנו מדברים על מוצרים שפג תוקפם, גידול בעלויות המימון, השבתת קווי ייצור בשל חוסר בחומרי גלם, פיצוי לקוחות והפסד לקוחות. וכמובן שגם כשמסתיימת השביתה, יש גם נזקי תום שביתה, כתוצאה מכך שצריך לפרוק את הסחורה בנמלים אחרים. למרות שהתקדמנו מאז יולי 2013 עת הגשנו את הבקשה לצו המניעה. מסיטואציה שבה לא דיברו – מדברים. הגיעו לנייר הבנות".

באת כוח התאחדות התעשיינים: "גם הדברים שנאמרו כאן, אנחנו למדים שלא חל כל שינוי נסיבות שמצדיקות את ביטול הצו. מצד שני הנזק שייגרם לכלכלת ישראל ככל שתתקיים שביתה כזו הוא אדיר ממדים. יפגע ביכולת הסחר של המדינה. חישבנו 335 מיליון שקלים לשבוע במונחים של פדיון. במונחי תוצר 267 מיליון. אבל ככל שהשביתה תתארך יהיו נזקים נוספים, כי היקף הנזק יתרחב. אם בהתחלה אנחנו מדברים על מזון עם תאריך תפוגה קצר, ציוד לבתי חולים וכו', אחר כך אנחנו מדברים גם על מוצרים אחרים ועלויות נוספות שמקורן בעלויות תום מסע, דמי אחסנה, תשלום לחברות הספנות בגין ימי שהייה מחוץ לרציף. עלויות הטסה, עלויות צפיפות. וזה עוד מבלי לדבר על פיצויים גורמים שלישיים ופגיעה במוניטין. כך שבסה"כ אנחנו מדברים על נזק בתום 10 ימים יגיע למיליארד שקלים ויותר.

בא כוח ההסתדרות הלאומית: "אנחו כאן בשם מעל 700 עובדי נמל אשדוד (מתוך 1300). אנחנו סבורים שהזכות לשבות היא עקרון חשוב, לא יותר ולא פחות מהזכות לבחור לך את הגוף שייצג אותך. אנחנו סבורים שלעובדים יש הזכות לשבות. אבל שמי שצריך להוביל את המהלכים הארגוניים הוא הגוף שרוב העובדים מעוניינים בייצוג שלו. מה שאנחנו שמענו, ועמדת המדינה – ועד המדינה לא נחקר ביחס לגרסת המדינה, אם לוקחים את גרסת המדינה, בעצם מחודש ינואר 2016 ועד חודש ינואר 2017, לא השתנה שום דבר, והסיבה שהכללית התעוררה היא כיוון שהבינה שהיא איבדה את העובדים. אני בטוח שבנסיבות כאלה לא צריך למנוע מהעובדים להכריע מי הארגון שייצג אותם"

עו"ד תקן: "סוגיית דור ב', עם כל הכבוד להתפלפלויות ולסמנטיקה המשפטית, אנחנו בשלב קריטי וזו הסוגיה הקריטית. יש משפך ברור של להעביר את ההסכמות שיהיו מנמל חיפה גם לנמל אשדוד. בהסכם העקרונות נכתב מפורשות שאין מיצוי תביעות ושקט תעסוקתי עד לחתימת ההסכם הקיבוצי, וזה אומר שאפשר לסכם דברים בתקופת הביניים ולהגיע להסכמות אחרות".

"אם הכל כל כך מוסכם בנמל אשדוד, אז למה עובדי אשדוד קמו ועזבו את העבודה מוקדם? הנושא הזה הוא נושא קריטי", הוסיף.