בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט צבי פרנקל, קבע היום (ראשון) כי נמל אשדוד יפצה שתי עובדות שהופלו בשכרן, והורה כי שכרן של השתיים ישווה לזה של עובד בתפקיד מקביל- אם בהצמדה לשכרו ואם בהכללה בהסכם הקיבוצי. לכל אחת מהתובעות נפסק פיצוי בגובה 15 אלף שקלים והוצאות משפט בסך 12 אלף שקלים. העובדות יוצגו במשפט על ידי שדולת הנשים בישראל.
העובדות הועסקו שתיהן בחטיבת הלקוחות בנמל תחת חוזי העסקה אישיים, האחת בתור מנהלת מכירות והשנייה כמנהלת השיווק. השתיים דרשו להשוות שכרן לזה של מנהל מחלקת שירות לקוחות, שדרגתו גבוהה יותר והוא מועסק תחת ההסכם הקיבוצי. בין היתר, טענו כי דירקטוריון החברה אישר עלויות העסקה זהות לשלושת התפקידים על בסיס פרופיל שכר של ראש מחלקה.
בית הדין לא קיבל את טענת הנמל, לפי התובעות לא זכאיות לשכר שווה כי בתנאי המכרז נקבע שהן תקבלנה שכר נמוך יותר, וקבע שחוק שכר שווה לעובדת ולעובד גובר על הסכמי שכר, כולל הסכם קיבוצי, וכי כל התניה הפוגעת בשכר השווה פסולה ובטלה. בפסק הדין ציין השופט פרנקל כי הזכות לשכר שווה בין עובדת לעובד, היא זכות יסוד בדיני עבודה ואין לפגוע בה, וכי המעסיק חייב להשוות את השכר מיוזמתו גם ללא דרישה מצד העובד.
בית הדין קבע כי העבודות שביצעו התובעות שוות ערך לעבודת מנהל מחלקת שירות הלקוחות, זאת בשל העובדה שהתנאים הסביבתיים בהן מבוצעות העבודות הם אותם תנאים, והאחריות, המאמץ והמיומנויות הנדרשות משלושת העובדים הם בעלי משקל שווה.
בית הדין קבע כי אחת העובדות תועבר להעסקה תחת ההסכם הקיבוצי, כפי שדרשה בעתירתה, ואילו האחרת – שכרה יוצמד לשכרו של מנהל שירות הלקוחות (המועסק על פי ההסכם הקיבוצי) – מבלי להיות מוגדרת כעובדת בחוזה קיבוצי. כמו כן נקבע כי כל אחת מהעובדות תקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני, בסך 15 אלף שקלים בהתאם לחוק הזכאות לשכר שווה. נקבע גם כי הנהלת הנמל תישא בהוצאות התובעות ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקלים לכל תובעת.
מחברת נמל אשדוד נמסר בתגובה כי "בית הדין קיבל את עמדת החברה בקבעו כי אין מדובר בהפליה על רקע מגדר משום שקביעת תנאי השכר הייתה בטרם היה ידוע מגדרם של ממלאי התפקידים. בהתאם נדחתה תביעת התובעת לפיצוי בגין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן, בית הדין קיבל את עמדת החברה בקבעו, כי פערי שכר הנובעים מהבדלי וותק וביצוע שעות נוספות על כל הנגזרות הנובעות מכך הם מוצדקים ואין מקום להשוואה ביחס למרכיבים אלו בשכר. החברה פעלה בקביעת התנאים בהתאם למבנה הארגוני שנקבע על ידה, קרי מינוי רמ"ח אחד בלבד למחלקת שירות לקוחות".
עוד הוסיפו כי "יש להבהיר כי רק עובדת אחת תבעה את העסקתה בהסכם קיבוצי ואילו עובדת שנייה לא. עוד יש להבהיר כי הפער בשכר בין העובד לשתי העובדות נובע מתוספת שכר שאושרה לעובד על ידי הממונה על השכר במסגרת העברתו מהסכם אישי להסכם קיבוצי על מנת למנוע פגיעה בשכרו בעקבות זכייתו במכרז לתפקיד רמ"ח. הא ותו לא. בהחלטתו בית הדין כפה על החברה שינוי מהותי במבנה הארגוני שאינו נובע מצורכי העבודה. החברה תלמד את פסק הדין ואת השלכותיו ותשקול צעדיה".
