המתקפה האווירית של צבא סוריה, שלשום (שלישי), על העיירה חאן שייחון שבצפון המדינה, על פי דיווחים שונים מניין ההרוגים נע בין 58-100 בני אדם, ביניהם ילדים. על פי ההערכות, בהפצצה נעשה שימוש בנשק כימי. נוכח מראות הילדים המפרפרים בין חיים למוות, שתיקתן של מעצמות העולם רועמת עוד יותר. השימוש הכמעט וודאי בנשק כימי, תוך הפרה בוטה של ההסכם שנחתם עם סוריה ב-2013, שדרש למעשה את פירוק 1000 טון של נשק הכימי בדמות גז סארין, חרדל ווי איקס, הופך את שתיקתן לחמורה.

"זה משליך על כל ההיסטוריה", אומר ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, "זה משליך גם על נושא אמנות בינלאומיות, שהסורים הם לא היחידים שמפרים אותן. צפון קוריאה מפרה, איראן מפרה, עשו לה נו נו נו, ולא יותר מזה. למרות שזאת לא פעם ראשונה, שיש שימוש בנשק כימי, במשך השנים האחרונות היו כל הזמן ידיעות על כך שהסורים השתמשו בנשק כימי. הפעם מה שקרה זה שההפצצות התרחשו הוא מקום שתפוצת העדויות היא עולמית. זה לא שבירת כלים או עליית מדרגה כמו שחושבים, למעשה עליית מדרגה זה אם מגלים מה שעשית."

מומחים טורקים מפנים פצוע בחשד לפגיעה מצד נשק כימי באידליב, סוריה (צילום: DHA-Depo Photos via AP).

תחת ביקורתו החריפה על שתיקת מעצמות העולם וספציפית השתיקה הרוסית,  "ששיקרה כי צריך להצדיק את מה שקרה", מסביר אסכולאי איך המצב משפיע על ישראל, "זה אומר הרבה על מה שעלול להתרחש אם איראן שתייצר נשק גרעיני. לכל אחד מאיתנו היתה ערכה של מסכת אב"כ, זה עדיין נמצא על הפרק. ככל הנראה צריך לשקול לתחזק ולהמשיך בחלוקה. צריך לאסוף מודיעין."

ביחס להערכות אמ"ן, לפיהן אסד פירק 98% מהנשק הכימי ששהיה ברשותו, מסביר אסכולאי כי על פי הערכות של גורמי מודיעין לאסד היה 1,000 טון נשק כימי, ולכן אפילו אם פירק באמת 98%, עדיין נשארו 20 טון. אסכולאי מוסיף כי "יש עדיין אופציות שהסורים יתחילו לייצר במחתרת."

אסכולאי פסימי ומזהיר כי כיום "לאיראנים אין נשק גרעיני, אבל מה יקרה אם יהיה להם וגם שימוש בנשק כימי, אף אחד לא יעשה שום דבר. זאת התוצאה של ממשל אובמה, וניראה מה יעשה עכשיו טראמפ, שזה המשבר הבין לאומי הראשון שהוא פוגש."

כזכור, חקירת של האו"ם קבעה בעבר, כי במקרים שונים נעשה שימוש בנשק כימי בסוריה – המשטר הסורי עצמו אחראי על שימוש בגז כלור, בלפחות שלושה מקרים שונים המתועדים, ודאע"ש השתמשו בגז חרדל לפחות פעם אחת. בתחילת השנה, העלו צרפת ובריטניה הצעה במועצת הביטחון של האו"ם, לפיה יוטלו סנקציות ספציפיות כלפי 21 ארגונים, אישים וחברות סורים המעורבים לכאורה בהתקפות כימיות במדינה. אולם סין ורוסיה השתמשו בזכות הווטו שלהן, וההצעה נדחתה.

השימוש בנשק כימי אסור על פי הסכם CWC שנחתם בשנת 1993, והתווסף לאמנת ג'נבה. ההסכם מחייב את המדינות המחזיקות בנשק כימי להשמידו, וכמובן את השימוש, הסחר וההפצה שלו ברחבי העולם.

האם הקבינט יכונס?

חברי כנסת, שרים ואישי ציבור ישראלים רבים הביעו אתמול דאגה נוכח המתרחש בסוריה, מהפן הביטחוני ומהפן המוסרי.

שר החינוך נפתלי בנט פנה אתמול בצהריים לרוה"מ: "כנס את הקבינט לדיון מיוחד על המתקפה הכימית בסוריה והשלכותיה" לבקשת השר בנט, על הדיון לעסוק בהיבט ההומניטרי, בהשפעות הבטחוניות על האזור, על משמעויות השימוש בנשק כימי ועל השמדת העם השיטתית המתרחשת ברגעים אלה בסוריה.

בדצמבר 2016 הכריז נתניהו בפני עיתונאים זרים כי יש לסייע הומניטרית לפצועים מחלב, ואתמול כתב בחשבון הטוויטר שלו: "כשראיתי את תמונות התינוקות הנחנקים בעקבות המתקפה הכימית, היתי המום ומזועזע. אין שום תירוץ למתקפה מכוונת על אוכלוסיה אזרחית וילדים, בייחוד עם נשק כימי. אני קורא לקהילה הבינלאומית למלא את ההחלטה משנהת 2013, להסיר לחלוטין את הנשקים הללו מסוריה".