דוח המבקר שפורסם היום, התייחס בין השאר לנושא טיפול בבעיות משמעת במוסדות להשכלה הגבוה. הממצאים העיקריים נוגעים לטיפול בעייתי בהטרדות מיניות ע"י חברי סגל, ליכולת של המוסדות להתמודד עם הקשיים בהן נתקלים סטודנטיות וסטודנטים מהחברה הערבית ובעלייה בהונאה במבחנים.

טיפול בעייתי בהטרדות מיניות

ביקורת חמורה נמתחת בדוח על כך שבמוסדות רבים בהם הוגשו תלונות נגד חברי סגל בגין עבירות משמעת, (התלונות היו בגין הטרדה מינית, עבודה נוספת ללא אישור, הנחיית סטודנטים וניגוד עניינים), נמצא כי הליכי המשמעת בהם לא מוצו והמוסדות נמנעו מלתבוע חברי סגל שהוגשו נגדם תלונות חמורות. לעתים עודדו את חברי הסגל האמורים לפרוש פרישה מוקדמת מתפקידם, במקום לנקוט נגדם הליך משמעתי בנוסף.

בדוח מצוין כי עשרות תלונות לא טופלו כראוי, והוא מניח מספר דוגמאות חמורות, בהן תלונות של סטודנטים וחברי סגל על הטרדות מיניות מצד חברי סגל, הובאו לבירור לדין פלילי. באוניברסיטת תל אביב, באוגוסט 2012, הגיש אחד הדיקאנים תלונה נגד חבר סגל בגין הטרדה מינית, ובספטמבר המליצה 'הנציבה למניעת הטרדה מינית' להעמיד את חבר הסגל לדין משמעתי. אולם, מיד לאחר הגשת התלונה התפטר איש הסגל, והרקטור החליט שלא לפתוח בהליך משמעתי. הרקטור נימק את החלטתו בכך שניתן לשפוט רק חבר סגל מכהן. הדוח ביקר את החלטתו של הרקטור ועוד החלטות רבות דומות.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2016, ציינה 'אוניברסיטת תל אביב' כי באוקטובר 2016 עודכן תקנון המשמעת של הסגל האקדמי ונקבע בו כי עבירות של הטרדה מינית יידונו בבית דין מיוחד. גם 'האוניברסיטה העברית' התקינה תקנון משמעת חדש לעניין עבירות הטרדה מינית, ולפיו עבירות מסוג זה יידונו בבית דין מיוחד שיכלול בעלי מומחיות בנושא.

קשיי ההסתגלות מובילים לעבירות משמעת

מהדוח עולה חולשתם של המוסדות להשכלה גבוהה לסייע בהנגשת המוסדות למגזר הערבי ובטיפול בבעיות משמעת בקרב המגזר. 90% מהסטודנטים שהופיעו בשנים 2007-2002 לפני ועדות המשמעת בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בצפון היו מהמגזר הערבי, שיעור גדול בהרבה מחלקם בקרב כלל הלומדים באותם מוסדות, שעומד על 35%. ממצאים דומים נמצאו בבדיקת המשך שבוצעה בשנים 2010-2005 בשישה מוסדות בצפון, לרבות באוניברסיטת חיפה. גם בביקורת הנוכחית נמצא כי בשנים 2015-2010 שיעורם של הסטודנטים מהמגזר הערבי בקרב הסטודנטים שזומנו לוועדות המשמעת גדול פי שלושה משיעורם בקרב כלל הסטודנטים.

ממצאי המחקר, שביצעו ד"ר יהודה פלד, ראש החוג ללימודי מידע במכללה האקדמית הגליל המערבי, וד"ר סלימאן חאלדי, מהמכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי שבבקה אל גרבייה, עולה כי הסיבות העיקריות לביצוע עבירות המשמעת בקרב הציבור הערבי היו חוסר שליטה בשפה העברית והאנגלית, קשיי הסתגלות לשיטות הלימוד במוסדות להשכלה הגבוהה, קושי של הסטודנטים לעמוד בעומס הלימודים גם בשל היותם בעלי משפחות ובשל הלחץ מהמשפחה בשל קשיים כלכליים לממן את הלימודים. מסקנת המחקר הייתה כי המוסדות להשכלה גבוהה צריכים להתאים עצמם לצורכי הסטודנטים מהמגזר הערבי, לקיים קורסי הכנה בעברית ובאנגלית, להקנות לסטודנטים שיטות לימוד, כללי כתיבה, דרכים לניהול זמן ומיומנויות לימוד בקבוצה.

המבקר התריע על כך שהמל"ג לא פעל ליישומן המלא של ההמלצות הקודמות בנושא ותשובה של המלג למבקר בדצמבר 2016 הוא סיפר שכבר משנת הלימודים תשע"ה הוא תיקצב באופן מלא את הפעילויות להגברת ההנגשה והתמיכה בסטודנטים ערבים.

יותר מעתיקים

הדוח מעלה כי בין 2015-2010 חלה מגמת גידול בהיקף עבירות המשמעת ב-18 מתוך 26 המוסדות שנבדקו. מרבית עבירות המשמעת של סטודנטים הן הונאה במבחן והונאה בעבודה, והדוח מציין שאחד הזרזים לכך הוא ההתפתחות הטכנולוגית ושיעורו העצום של המידע הזמין ברשת האינטרנט.

בדיקת המבקר העלתה כי רק ארבעה מוסדות – אוניברסיטת אריאל בשומרון, המכללה האקדמית תל חי, מכון טכנולוגי לישראל – הטכניון, והמכללה האקדמית ספיר – נקטו מגוון פעולות להתמודדות עם עבירות משמעת. שאר המוסדות הסתפקו בקיום פעולות הסברה או התראה, זאת חרף העובדה שברובם חל גידול בהיקף עבירות המשמעת בשנים 2015-2010. כתשובה לבעיות אלו, מחייב הדוח את המוסדות למדוד את היקף התופעה ומרכיביה ולקבוע דרכים להתמודד עמה. בנוסף קיים פער ניכר במידת החומרה שמייחסים המוסדות השונים לאותו סוג של עבירות משמעת, כפי שהדבר משתקף בעונשים שגזרו המוסדות.

​