כותבי הגדת הפסח יעמדו במרכזו של שביל חדש ואינטראקטיבי – ראשון מסוגו בישראל. בימים אלה יצא לדרך בטבריה "שביל הסנהדרין" – שביל באורך 70 ק"מ, שחוצה את הגליל  – מבית שערים ועד טבריה – ועובר בין אתרים המיוחסים לחברי הסנהדרין. העבודה על הקטע הראשון של המסלול כבר החלה, בהשתתפות תלמידים ממנהל חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) במשרד החינוך, ומתנדבים. "שביל הסנהדרין" הוא פרויקט ביוזמת רשות העתיקות בשיתוף פעולה עם מנהל חמ"ד  ובמימון פרויקט "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת ובשיתוף המועצות והעיריות שהשביל עובר בתחומן וארגונים ירוקים.

בשבועות האחרונים, מבצעים אלפי תלמידי תיכון חפירות ארכאולוגיות לאורך ה"קרדו" – הרחוב הראשי של העיר הרומית העתיקה של טבריה. זאת, במסגרת הכשרת קטע המסלול של טבריה השביל. במסגרת הפרויקט יוקם בעיר מרכז מבקרים לקהל הרחב, שיאפשר התרשמות מהפרויקט והשתתפות בחפירות, תוך היכרות מקרוב עם מורשתה הקדומה של העיר.

שביל הסנהדרין, שיהיה אחד הארוכים בארץ, יחולק לחמישה מקטעים, המותאמים לחמישה ימי הליכה. הטיול בשביל יותאם גם למשפחות ויוצעו בו מסלולים מעגליים. החידוש העיקרי בפרויקט הוא המסלול החכם, שיתקשר עם המטיילים באמצעות אפליקציה חדשנית מבוססת מציאות רבודה, שתיצור חווית טיול ראשונה מסוגה בשבילי הארץ. האפליקציה תאפשר שחזור וירטואלי של אתרי מורשת, תשלב דמויות שיפעילו את הילדים לאורך השביל, תקים את חכמי התקופה לחיים, ועוד. שביל הסנהדרין יחצה, כאמור, את הגליל התחתון דרך אתרים רבים שהיו מיושבים בתקופת המשנה והתלמוד.

הדמיות מציאות רבודה לשביל הסנהדרין (קרדיט: תובנות – פרוייקטים דיגיטלים).

"במסגרת פרויקט השביל שיוקדש למדינה בשנת ה-70 לעצמאותה, יעניקו עשרות אלפי תלמידים ומתנדבים לחברי הסנהדרין את הכבוד הראוי להם, ולרבבות מטיילים –  שביל טיול אינטראקטיבי מרהיב ומהנה", אמר לדברי  ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות.

פעילות הסנהדרין – ההנהגה היהודית הראשית והסמכות העליונה בימי בית שני – גלתה ליבנה לאחר חורבן ירושלים, ועברה לגליל אחרי מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. חכמי הסנהדרין הובילו יצירה מחודשת של עולם ההלכה, ההגות והתרבות היהודית. הסנהדרין היה גם זה שהעלה על הכתב את התורה שבעל פה, ובתקופתו נכתבו המשנה והתלמוד. כחלק מפעילות זו, נכתבה גם ההגדה של פסח, המביאה בחלקה העיקרי מעין תמליל של פגישת חברי הסנהדרין לאחר חורבן הבית. 

מטיילים בתיאטרון הרומי של טבריה (צילום: רשות העתיקות).

יאיר עמיצור, מפקח רשות העתיקות בגליל המזרחי, שהיה בין יוזמי הרעיון, אמר כי "אנשים דוגמת רבי עקיבא ורבי יהודה הנשיא, חברי הסנהדרין שפעלו כאן לפני 2,000 שנה, קבעו, במידה רבה, רבים מסדרי חיינו היום. לפי ההלכות הללו אנחנו מתחתנים או עורכים טקסי קבורה, ואפילו מנהלים את המשפט העברי. הקמת השביל וההליכה בו תחבר את מי שחי כאן היום להלך הרוח בתקופה. בעזרת שימוש באפליקציה שתפותח במיוחד לטובת העניין, יאפשר המסלול לימוד חוויתי על תקופת המשנה והתלמוד וחיבור לעולמם של החכמים אשר עצבו את היהדות בבתי המדרש, תוך כדי הליכה לאורך שבילי הגליל".

מטיילים בתיאטרון הרומי של טבריה (צילום: רשות העתיקות).

טל דותן, תלמידה בניר גלים, המשתתפת במיזם שביל הסנהדרין, סיפרה ש"אנחנו לומדים הרבה בכיתה ובבית ספר, אבל בפועל, הלימודים חודרים כשאתה מרגיש את זה, כשאתה הולך את זה. אנחנו באים בשביל להכין שביל למישהו אחר. לפתוח קטע שלא קיים, לסלול דרך שעוד אנשים ילכו בה, ושאחרים ייהנו".

ברשות העתיקות קראו לאזרחים שמעוניינים להתנדב בהקמת השביל, לפנות אליהם בהאמצעות הדוא"ל, בכתובת: cinamon@israntique.org.il.