ממשלת יוון, נציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הגיעו ביום שישי להסכם בנוגע להסדר החוב העתידי של יוון עם נושותיה. הסכמה זו מגיעה לאחר שבועות של שיחות בין הצדדים, בנוגע למספר נושאים קריטיים אותם הציבה הקרן כתנאים להמשך השתתפותה בשיחות על ההסדר. הסכם זה יאפשר לצדדים להמשיך במו"מ על מתווה כולל להלוואה בשווי 86 מיליארד יורו.
כזכור, קרן המטבע איימה שלא להשתתף בהמשך מתן ההלוואות ליוון, לאחר שמתחה ביקורת קשה על מתווה הסדר החוב הנוכחי של יוון. לטענתה, מדיניות האיחוד האירופי ביחס למשבר היווני "לחלוטין איננה בת-קיימא", והמליצה על שמיטת חובות למדינה. את השתתפותה בהלוואה הבאה, התנתה הקרן בצעדים שיעזרו ליוון לעמוד בדרישות המובאות כחלק מהסדר החוב.
יוון זקוקה להלוואה נוספת מצד מדינות האיחוד והקרן לצורך החזר הלוואה אותה תצטרך לשלם ביולי השנה. ההחזר עומד על 10.5 מיליארד יורו, שבמידה ולא יגיעו הצדדים להסכם, יגרור פשיטת רגל של המדינה מול נושותיה.
קיצוצים בשווי 2% מהתמ"ג במסגרת חקיקה מקדימה
מטרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בשישי היא להגדיל את העודף התקציבי של יוון, בשיעור של 2% מהתמ"ג. משמעות הדבר היא קיצוץ מהוצאות הציבוריות ב-2% מהתוצר, שיעור גבוה ביותר. קרן המטבע טוענת כי קיצוצים אלו יאפשרו ליוון לעמוד ביעד העודף התקציבי של 3.5% בסוף 2018, דרישה אותה הציבו מדינות האיחוד ולה הסכימה ממשלת יוון.
עפ"י ההסכם, הקיצוצים יתרחשו בשתי פעימות לאורך שנתיים. 1% יקוצץ מתקציב הפנסיות הממשלתיות בשנת 2019, ועוד 1% בשנת 2020 מרפורמה במיסוי שתגרור עליה במיסים העקיפים כגון מע"מ. התוצאה הסופית אמורה להיות הגדלה של העודף התקציבי היווני ב-2% מהתמ"ג.
הממשלה היוונית נדרשת להכניס לתוקף את החוקים שיעגנו את הקיצוצים בחוק, עוד השנה. משמעות הדבר היא שיוון תחליט בקרוב על צעדים כלכליים, שיכנסו לתוקף עוד שנתיים, ובלי יכולת של הממשלה הנבחרת לשנות את ההחלטה.
עפ"י ההסכם, בסוף 2018 תתקיים ישיבה של נציגי שלושת הצדדים בה תיבחן התקדמותה של יוון לעבר יעדי עודף התקציב. במידה וקרן המטבע תראה בהתקדמות כבלתי מספקת, היא רשאית לדרוש כי הרפורמות במיסוי יוקדמו בשנה וייושמו יחד עם הקיצוצים בפנסיה, גם ללא הסכמתה של ממשלת יוון.
עם זאת, הממשלה היוונית תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה הציבורית במידה ותעמוד בתנאי העודף התקציבי. על כך אמר טסקלוטוס, שר האוצר היווני שנכח במו"מ, כי יוון תגדיל את ההוצאה כדי להתמודד עם "עוני בקרב ילדים, מחוסרי בית, האבטלה והצמיחה הכללית במשק".
הקיצוצים הם פגיעה בחלשים ביותר
ההסכם נתפש ביוון ככניעה של הממשלה היוונית מול נושותיה, וכצעד נוסף שיפגע בחלשים ביותר במדינה. יש לציין כי שני צעדי הצנע עליהם הסכימה יוון עתידים לפגוע באופן קשה ביותר בשכבות העניות. הרפורמה במיסים עתידה להעלות את המיסים העקיפים הנגבים מכלל אזרחי יוון באופן שווה, כגון המע"מ. דבר זה עתיד להוות עול נוסף על הכנסותיהם של השכבות החלשות ביוון שנמצאות כבר היום במצב קשה ביותר. נזכיר כי עפ"י מחקר שנערך בשנה שעברה, כ-15% מאזרחי יוון חיים בתנאים של עוני קיצוני.
בנוסף, משפחות רבות ביוון מסתמכות על הפנסיות הציבוריות כמקור הכנסה משמעותי ובטוח, בניגוד להכנסה מעבודה אשר פעמים רבות איננה יציבה. אחוזי האבטלה ביוון עומדים כיום על 23.5%, ועובדים רבים מוצאים את עצמם מפוטרים וללא ביטחון תעסוקתי. כך, הופכות הפנסיות להכנסה שמשפחות רבות מסתמכות עליה באופן קבוע. הפנסיות הממשלתיות קוצצו כבר ב-50% מאז תחילת המשבר, וכ-52% מהבתים ביוון נתמכים על ידן באופן קבוע.
אלפים יצאו להפגנות מול הפרלמנט היווני באתונה במהלך סוף השבוע האחרון, במחאה נגד כניעתה המתמשכת של יוון לצעדי הצנע הכפויים עליה. עם זאת, רבים מאזרחי יוון מבטאים חוסר אמון ביכולתה של הממשלה היוונית להשפיע על עתידה של החברה היוונית, היות וכוחה מול נושותיה מועט מאוד והיא תלויה בהם לצורך הישרדותה. אחד המפגינים צייץ ביום שישי: "אלפים בהפגנות נגד הקיצוצים באתונה. אבל האם הפרלמנט היווני עוד משנה משהו בכלל?".
גרמניה והקרן – פחות חוב או יותר פריון?
סביב המו"מ האחרון התגלעו מחדש אי ההסכמות בין גרמניה וקרן המטבע, בנוגע להסדר החוב היווני. וולפגננג שויבלה, שר האוצר הגרמני, בירך על ההסכם, אך אמר כי אחת הסיבות לכך שהתהליך לקח זמן רב כל כך היא הפער בין תחזיות האיחוד לתחזיותיה של הקרן, בנוגע לעמידתה של יוון בדרישות. הוא טען כי "הקרן נוטה לנקוט בעמדה פסימית יותר מהאירופאים. העובדה היא כי הקרן הייתה בעבר פסימית מדי לעומת המציאות".
בכך התייחס שויבלה לעמדת הקרן, לפיה יוון איננה מסוגלת לעמוד בדרישותיה של אירופה לעודף תקצבי של 3.5% מבלי רפורמות נרחבות בכלכלה, שיקצצו את ההוצאה הציבורית. הקרן המליצה בעבר לשמוט חלקים מחובותיה של יוון, במקום להלוות לה הון נוסף לצורך החזר החוב הקודם שלה ולהוריד את יעד העודף התקציבי ל-1.5%.
גרמניה והקרן חלוקות לגבי אופן שיקומה של הכלכלה היוונית. בעוד הגרמנים דורשים להשאיר את החוב על כנו, ולדרוש צעדים שלטענתם יביאו לעליה בפריון של יון, ובכך ליכולתה להחזיר את החוב, הקרן טוענת כי רק שמיטת חובות מבטיחה את יציאתה של יוון מהמשבר.
קריסטין לגארד, נשיאת הקרן, אמרה בשישי כי "יוון בוודאי יכולה להגדיל את הפריון שלה. בכך אינני מיישרת קו עם שויבלה, שטוען כי בעייתה של יוון איננה חוב אלא פריון. אנחנו בקרן מאמינים שיוון צריכה להחזיק בפחות חובות, ותומכים כידוע בשמיטת חובות כדי שזו תהיה בת קיימא ותאפשר ליוון להגדיל את פריונה".
עם זאת, ובניגוד להמלצות קרן המטבע, יוון קיבלה בעבר את דרישותיה של גרמניה לעודף תקציבי גבוה, ללא שמיטת חובות.
