מעט לפני שקרס, הנייד שלי העיר אותי בצלצול מקפיא דם. פרצה מלחמה? קרוב נמצא במצוקה? בידיים רועדות גיששתי אל הנייד. הוא התריע: "הורדת הקושחה הסתיימה".
לא חזרתי לישון. כמעט והערתי את הילדים: אהוביי הקטנים, הורדת הקושחה הסתיימה! שזה כנראה דבר מכונן. המוח נדד במחשבות: כל אחד צריך קושחה. הלוואי וידעתי מהי קושחה. ייתכן שקושחה היא זקפת בוקר, או היא הקשה של הלחם. היא בטח ענין לקשוחים וחסרי פשרות. משהו של לוחמים, גיבורי על עתירי קושחה. ומהי בכלל הורדת קושחה? תהיתי האם הסלולרי שלי הסיר אותה או התקין אותה ומתי ההורדה בכלל החלה? בעודי לוגם מהורהר קפה מוקדם מדי של בוקר, סיכמתי עם עצמי שקושחה היא אולי דבר מה חשאי ומלא כוח, אך יש לכתוב אותה ללא האות ו'.
בשמונה בבוקר הטלפון התריע שוב כי הורדת הקושחה הסתיימה, ושאל אותי האם אני רוצה להוריד עדכונים. בחרתי שלא. בתגובה הוא הודיע כי ההתרעה תשוב בעוד שלוש שעות.
באחת עשרה הקושחה חזרה, ואיתה שאלת הנתונים. בחרתי הפעם ב"כן", למרות שלא ידעתי אילו נתונים עליי להוריד, והאם הכוונה היא להסיר נתונים או להוסיף אותם.
בשתיים הקושחה בישרה לי כי קובץ סיסטם אינו מגיב. האם להוריד? לא ידעתי מה יש להוריד, ובחרתי שלא.
בחמש הסיסטם עדיין לא הגיב, אך הודעת הקושחה כן. הורדת הקושחה הסתיימה, אבל הורדת הסיסטם לא. כטיפוס אנטי ממסדי בחרתי לדפוק את השיטה, ובחרתי להסיר את הסיסטם, מה שהקפיא את הטלפון לגמרי. מיד התקבלה הודעת מערכת קריטית מלווה באייקון של משולש צהוב והפוך, קרוב משפחתם של סימון האב"כ, ושילוט "מוקשים היזהר", שלא יכולתי לפתוח. שיערתי שגם לו נפתחה היא היתה לא מובנת, ככה זה עם קושחות שיורדות.
בינתיים המשיכו להיכנס הודעות והתראות. משולש צהוב נוסף, הפעם ישר. שורת המשימות התמלאה בחמש שיחות עלומות שלא נענו, שבעה מסרונים, שלושים הודעות וואצאפ ושש עשרה התרעות פייסבוק. כולם הבהבו לי, אבל המכשיר שלי היה חסר סיסטם. העולם מתעדכן ואני קפוא, הקושחה הסתיימה ואני מרגיש כמו אימפוטנט.
איך יכול להיות שטלפון בן פחות משנה משתגע ככה? שאלתי את הטכנאי למחרת. הוא הגיש לי את הטלפון, ולאחר ששילמתי הביט בי בקושחה: אין מה לעשות, ככה זה הסיסטם.
