מידי חודש מפרסם משרד האוצר את דוח ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש האחרון, לרוב בין ה-7 ל-9 בחודש. דו"ח זה, המאפשר מעקב שוטף אחר מגמות של תת ביצוע בסעיפי ההוצאה ועודפי גביה בתקבולים ממסים, קיבל החודש פרופיל ציבורי גבוה במיוחד. שר האוצר משה כחלון סימן את מועד פרסומו כנקודת הזמן סביבה תתקבל החלטה על ניצול עודפי הגבייה ממסים, שבשנה שעברה הצטברו לסכום של כ-7.6 מיליארד שקלים.

ל'דבר ראשון' נודע כי רשות המסים כבר העבירה את נתוני הגביה של חודש מרץ לאוצר, אך האחרון טרם פרסם את דו"ח הביצוע של החודש הנוכחי. על פי הערכות של גורמים המעורבים בתהליך, צפויים עודפי הגביה לרבעון הראשון של 2017 לעמוד על כ-1.6 מיליארד שקלים. ממשרד האוצר נמסר כי הם אינם יודעים להבטיח מתי יפורסם הדו"ח, וכי יתכן כי פרסומו ידחה עד לאחר החג.

במקביל לדחיית תוצאות פרסום הדו"ח, נדחו גם פרסום מסקנות ועדת זליכה, הנוגעות להגדלת קיצבת הנכות שעומדות היום על כ-2,342 שקלים לחודש בלבד, וזאת על רקע אי הסכמה בין הנכים לאוצר לגבי גובה הקצבה, ולגבי זמן פריסת העלאת הקצבה. כמו סכום עודפי הגבייה, יפורסמו המלצות אלה רק לאחר פסח. בהתייחס לקשר הישיר ששרטט כחלון בין השניים, נראה שדחיית מועד פרסום נתוני הגבייה מקלה גם על דחיית ההודעה על הקצבאות.

משרד האוצר לא פרסם השנה, כפי שנהג לעשות בעשר השנים האחרונות, את צפי הגבייה ממסים בפרישה חודשית. במסגרת תקציב המדינה ישנו צפי שנתי, אך פרסום הצפי לפי חודשים איפשר מעקב מעודכן בזמן אמת על מצב הקופה הציבורית. למרות שמדובר בצפי בלבד, מהאוצר נמסר כי הוא יפורסם רק בסמוך לפרסום נתוני האמת, כך שקשה יהיה להעריך את הפער בין הצפי לביצוע בפועל.

מניפולציה נוספת של הנתונים שמשרד האוצר נהג לעשות בשנים האחרונות היא שינוי רטרו-אקטיבי של הצפי בהתאם לביצוע. כך לדוגמא, המעיינת בדוח ביצוע והכנסות המדינה המסכם את שנת 2016 תראה כי צפי ההכנסות ממסים לשנת 2016 היה 282.5 מיליארד שקלים, בעוד ההכנסות היו 283.2 מיליארד – פער של 0.7 מיליארד שקלים בלבד. אך אם אותה מעיינת תסתכל בדוח של ינואר 2016, אז צפה האוצר כי ההכנסה השנתית ממסים תהיה 277.3 מיליארד שקלים פער של כמעט 5 מיליארד שקלים. כלומר, האוצר "תיקן" את הצפי רטרו-אקטיבית כדי שיהיה קרוב יותר לביצוע. ברור שפעולה שכזו סותרת את ההיגיון של הכנת צפי ובחינת הביצוע אל מולו. בשפה של ימינו אפשר לקרוא לכך "פייק-צפי".

אולי על מנת להימנע מהצורך לתקן בצורה כה גסה את הצפי, נמנע השנה מעצם פרסומו של הצפי אף שבאופן ברור צפי שכזה אכן קיים בחישובי האוצר. כאמור, על פי הערכות של גורמים המעורבים בתהליך צפויים עודפי הגבייה לרבעון הראשון של השנה לעמוד על כ-1.6 מיליארד שקלים. למרות שלכאורה מדובר בנתוני גבייה נמוכים מחלק מההערכות, מדובר בעודפי גבייה בהיקף דומה לאלה של שלושת החודשים הראשונים בשנה הקודמת, שעמדו על כ-1.8 מיליארד שקלים. שנה זו הסתיימה כאמור בעודף של כ-7.6 מיליארד שקלים.

על השימוש בעודפי הגבייה התקיים בשבועות האחרונים ויכוח ציבורי, כשכל אחד משלושת האנשים החזקים במשק ייצגו גישה אחרת על הסקלה: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר מפורשת כי הוא תומך בהורדת מסים ולא בהשקעה חברתית, עם התייחסות בעיקר למסים שמביאים משקיעים לישראל (כמו מס החברות); שר האוצר משה כחלון הביע תמיכה בשילוב של העלאת ההוצאה הציבורית עם הורדת מסים ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג הביעה תמיכה בהפניית עודפי הגבייה להגדלת ההוצאה הציבורית, והתנגדה להפחתת מסים.