לאחר שלפני כשבועיים פרסם בנק ישראל דו"ח לסיכום 2016, לפיו הייצוא סובל ממגמת הייסוף (עליית הערך) של השקל, נתונים שפורסמו אתמול (ראשון) הבנק מראים כי מגמה זו נמשכת ואף מעלים חשש בשוק המטבע המקומי מעורבים ספוקלנטים, המנסים להרוויח רווחים מהירים בשוק המטבע הישראלי תוך העלאת ערכו של השקל בצורה משמעותית.

לפי הדו"ח שפורסם אתמול התנודתיות בערך השקל נמצאה במגמת עליה בחודש מרץ, דבר אשר עלול להצביע על השקעות בטווחי זמן קצרים המאפיינות משקיעים ספוקלטיביים. נתון נוסף שיכול להגביר את החשש ממעורבתם של ספוקלנטים הוא עליית חלקם מוסדות פיננסים זרים במסחר במט"ח בשוק הישראלי. במקביל דווח כי ערך השקל ממשיך לעלות למול הדולר, ועלה החודש בשיעור של 0.7%. מקביל ירד ערכו של השקל למול היורו בשיעור של 0.1%.

מהדו"ח  עולה כי השקל ממשיך בייסוף מול הדולר, לאחר פיחות משמעותי בחודש שעבר בעקבות התערבות מסיבית של בנק ישראל ע"י קניית מט"ח. ייסוף זה ממשיך את המגמה ארוכת הטווח של עלייה בערך השקל למול מטבעות החוץ אתם סוחרת ישראל.

בנוסף לייסוף, דווחה עלייה בתנודתיות של ערך השקל מול מטבעות החוץ. תנודתיות השקל היא המידה שבה משתנה ערך השקל לאורך טווח זמן מסויים. כך, עלייה בתנודתיות משמעותה שינויים קיצונים יותר בערך השקל.

בחודש מרץ נרשמה עליה של 4.9 נקודות האחוז בסטית התקן, המדד לתנודתיות השקל. כך, עומדת סטיית התקן בתחילת אפריל על 8.8%.

עושים סיבוב והולכים

משמעותה של תנודתיות גבוהה בערך המטבע הוא שלאורך זמן קצר יחסית משתנה ערכו של השקל במידות גבוהות. שינויים אלו מתבטאים בעלייה וירידה קיצוניים בטווח זמן קצר.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל דו"ח בנק ישראל לשנת 2016 מנגידת הבנק קרנית פלוג ( (צילום: מארק ניימן\לע"מ)

שינוים בערך המטבע קורים באופן הדרגתי כל הזמן, אך שינויים קיצוניים וחדים כאלו בערך המטבע נובעים, בדרך כלל, מכניסה ויציאה של כמויות גדולות של מט"ח בטווח זמן קצר. כניסות ויציאות אלו הם בדרך כלל תוצאה של פעילות ספקולטיבית של גורמים זרים בשוק המט"ח הישראלי.

במקרים כאלו, משקיע זר קונה סכום גדול של שקלים תמורת דולרים, מתוך ציפייה שערכם יעלה ויוכל למכור אותם חזרה בערך מוגבר ולהרוויח מהעסקה. דבר זה מעלה את ערכו של השקל, היות והוא מקטין את ההיצע שלו מול הדולר. בנוסף, גורמים ספקולטיביים אחרים עשויים להרגיש כי גם להם כדאי להשקיע בשקל, היות והוא נמצא במגמת ייסוף פתאומית, והם עשויים להרוויח מקנייה ומכירה בעתיד. כך, גורמים פיננסיים נוספים קונים גם הם סכומים גדולים של שקלים, ו"דוחפים" את ערך המטבע מעלה עוד יותר.

עם זאת, משקיעים ספקולטיביים אינם נוטים להחזיק במטבע אותו קנו לאורך זמן רב. ברגע שמשקיע מרגיש כי השקל הגיע לשיא ערכו, וכי לא יעלה יותר, הוא ימכור את המטבע אותו הוא קנה. ברגע שמשקיע אחד עושה את זה, משקיעים אחרים עשויים לנסות גם הם למכור את השקלים אותם קנו, ומתרחשת מכירה גדולה של שקלים. כך, נכנסות חזרה לשוק כמויות גדולות של שקלים, וערכם יורד בתגובה.

מציאות של מטבע תנודתי מקשה מאוד על הגורמים במשק הישראלי המעוניינים להשקיע לטווח ארוך. בתקופות בהם ערך השקל נמצא בתנודתיות גבוהה, חברות אשר עוסקות ביצוא ימנעו מהשקעות, היות ואין להם ביטחון ברווחים העתידיים שלהם. דבר זה מגביל את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

מוסדות פיננסים זרים מעורבים יותר במסחר בשקל

נתון נוסף העולה מהדו"ח הוא עליה הדרגתית בחלקם של תושבי חוץ במסחר בשוק המט"ח הישראלי. כך, מאז מאי 2016, אז עמד חלקם של תושבי החוץ במסחר המט"ח על כ-27%, עומד היום חלקם במסחר על- 37.5%.

מתוך נתוני בנק ישראל עולה גם כי רובם המוחלט של עסקאות אלו נעשו ע"י מוסדות פיננסיים זרים, כגון בנקי השקעות וקרנות גידור. מוסדות אלו עוסקים פעמים רבות בעסקאות לטווח קצר אשר מטרתם רווח מהיר ע"י קנייה ומכירה של  שקלים או נכסים פיננסיים שונים.

פעילות מוגברת זו עשויה להוות בחלקה את הסיבות לעלייה בתנודתיות השקל. בנוסף, ניתן לראות התאמה בין עלייתם של חלקם של מוסדות פיננסיים זרים בשוק המט"ח לבין העלייה ברמת התנודתיות של השקל.