הממשלה הציגה הבוקר (שני) את תזכירי החוקים ליישום ההסכמות בין ראש הממשלה ושר האוצר באשר למתווה השידור הציבורי. תזכיר החוק הראשון מאפשר את דחיית שידורי תאגיד השידור החדש וסגירת רשות השידור בכשבועיים, ל-15 במאי. התזכיר השני והרחב מביניהם מסדיר למעשה את הפרדת חטיבת החדשות מן התאגיד והקמת תאגיד חדשות נפרד.

על פי התזכיר יועברו כלל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי לתאגיד החדשות החדש, תחת אותם חוזים ותנאי העסקה, ובאותם התפקידים. למנהל הזמני של תאגיד החדשות לא תהיה סמכות לשנות את תנאיהם ותפקידיהם. לעובדי חטיבת החדשות ברדיו ובטלוויזיה ברשות השידור תנתן עדיפות לאיוש יתר המשרות, בלא מכרז.

עם זאת, מתזכיר החוק לא עולה בבירור כמה עובדים מרשות השידור ייקלטו בתאגיד החדש. נכתב רק כי לתאגיד החדשות ייקלטו כל עובדי חטיבת החדשות ב"כאן", ויתר המשרות שהוקצו לחטיבת החדשות בתאגיד, יוצעו לעובדי חטיבת החדשות ברשות השידור, שיש להם ותק של יותר משנתיים. מכאן עולה שישנם תקנים שלא אוישו בחטיבת החדשות של התאגיד, שיוצעו לעובדי רשות השידור. החוק קובע כי העובדים שייקלטו לתאגיד החדשות ייספרו במכסת עובדי הרשות שתאגיד השידור מחויב לקלוט. יחד עם זאת, לעובדים לא מובטח בטחון תעסוקתי, בחוק נכתב כי "לאחר מינויו של המנהל הכללי של תאגיד החדשות הציבורי ומינוי המועצה, המנהל הכללי יהיה רשאי לערוך שינויים במבנה התאגיד והתפקידים בו". גם קביעת שיא כוח האדם בתאגיד נתונה בידי אגף התקציבים במשרד האוצר.

לתאגיד החדשות תמונה מועצה מפקחת בת עשרה חברות וחברים, שחלקם יהיו בעלי ניסיון תקשורתי וטלוויזיוני ואשר ימנו את מנכ"ל תאגיד החדשות. עם זאת עד להקמת המועצה המפקחת וביצוע הליך המינוי של המנכ"ל הקבוע, צפוי להיות ממונה מנכ"ל זמני על ידי הכונס הרשמי, לתקופה של שלושה חודשים, אשר צפוי להיות גם העורך הראשי של תכני תאגיד החדשות בתקופה זו.

תזכיר החוק ודברי ההסבר מדגישים את הנסיון של משרד האוצר להקים את תאגיד החדשות ללא עלות תקציבית מעבר למה שתוכנן בתאגיד השידור.

על פי תזכיר החוק, לתאגיד החדשות לא יהיה מטה והוא לא יקיים כל פעילות כלכלית בעצמו, למעט העסקת העובדים או התקשרות עם עיתונאים שלא במסגרת יחסי עובד-מעביד. פעילות תאגיד החדשות תתבצע ממתקני תאגיד השידור "כאן", כאשר שני הגופים יתקזזו ביניהם על העלויות, וכל רכישה או התקשרות נוספת תבוצע על ידי "כאן" ותקוזז בין הגופים.

התקציב השנתי של תאגיד החדשות יעמוד על 135 מיליון ש"ח בשנה. מדובר בסכום שהיה אמור להיות מיועד להפעלת חטיבת החדשות בתאגיד, בניכוי עלות הפעלת החדשות בערבית שכאמור נשארת בתאגיד השידור. משרד התחבורה, שעל פי החוק הקיים מעביר לתאגיד השידור הכנסות מאגרת הרכב, יעביר גם לתאגיד החדשות 11 מיליון ש"ח בחודש.

תאגיד החדשות ימוקם במתקני תאגיד השידור הציבורי, אשר גם ישדר ויפיץ את תכני החדשות שייצר. על פי תזכיר החוק יחוייב תאגיד השידור הציבורי לשדר לפחות 180 דקות של תוכן חדשותי מתוצרת תאגיד החדשות בשעות צפיית השיא, ו-90 דקות נוספות בשעות שאינן שעות השיא. מערכת החדשות בערבית תישאר בתאגיד השידור "כאן" ולא תהיה חלק מתאגיד החדשות.

תזכיר החוק קובע גם את ביטול ההיתר למיקור החוץ של תכניות אקטואליה בתאגיד. על פי החוק הקודם, התאגיד היה רשאי לשדר תכניות אקטואליה במיקור חוץ במשך השנתיים הראשונות להפעלתו. כעת נראה כי הוראה זו תבוטל וכל התוכן יופק על ידי התאגיד עצמו. ייתכן שתיקון זה הוא הפתח לקליטה של עובדים נוספים מרשות השידור.

שר האוצר, משה כחלון, התייחס היום (שני) בראיון לרדיו חיפה למשבר התאגיד. "עד לפני המשבר האחרון הייתי אומר לך שהבחירות יהיו בנובמבר 19, המועד בחוקי", אמר בראיון כחלון. "אחרי המשבר האחרון אני כבר לא יודע להתחייב".

עוד הוסיף שר האוצר ואמר כי "עם ישראל כמעט מצא את עצמו בקטסטרופה של בחירות בגלל התאגיד. אם כל משברון כזה יכול להוביל לבחירות, אז לא יודע להגיד לך את מועד הבחירות. אני חושב שקרה פה משהו חמור בין שותפים, אבל כנראה אלה הם חיינו".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מסר בתגובה לתזכיר החוק שפורסם: ״הצעת החוק שהוגשה היום לא מביאה פתרונות לנושאים שבמחלוקת. אין מענה לתהליך קליטת עובדי רשות השידור ולסוגיית תנאי הפרישה. לכן הודעתי לממשלה כי אני מתנגד להצעה כפי שהיא הוגשה״

מארגון העיתונאים וועד עיתונאי התאגיד נמסר: ״אין תכלית הגיונית, אפילו לא אחת, לדחיית תאריך תחילת השידורים ולפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד. תזכירי החוק שהוגשו הלילה נועדו אך ורק להביא לפיטורי מנהלי השידור הציבורי משום שלא נשאו חן בעיניי ראש הממשלה, ולהחליפם באחרים. כל זאת, תוך בזבוז עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור ויצירת מבנה כפול ומעוות שיביא לכאוס ניהולי ועיתונאי ויפגע בתכלית החוק המקורי. אנחנו שוב קוראים לפוליטיקאים הגונים להתעשת ולהתנגד למעשה האיוולת הזה"

ח״כ שלי יחימוביץ׳, המועמדת לתפקיד יו"ר ההסתדרות, בחרה בעקבות פרסום תזכיר החוק לתקוף דווקא את ההסתדרות ואמרה: ״העובדים הנקלטים בתאגיד לא נהנים מהגנות בסיסיות של הסכם קיבוצי, שכן ההסתדרות לא טרחה כלל לפעול להסכם כזה, נאלמה דום במשך שלוש שנים, ושיתפה פעולה עם כל עוולה אפשרית.
ההסתדרות גם לא פעלה לעגן את זכויות העובדים הנקלטים וכעת תנאי עבודתם הנחותים נקבעים באופן בלעדי ע״י פקידי האוצר. זאת חרפה."

מ״מ שר התקשורת צחי הנגבי ומנכ״ל המשרד שלמה פילבר הודו הבוקר לצוותים המקצועיים של משרדי התקשורת, המשפטים והאוצר שעמלו בשבועיים האחרונים על ניסוח תזכיר חוק השידור הציבורי. בהודעת המשרד נאמר: "הצעת החוק שפורסמה הבוקר הינה צעד חשוב ראשון בתהליך שנועד להחזיר לעיתונאי רשות השידור שכבר עברו לתאגיד את כבודם המקצועי – שאותו רכשו בשנים רבות של שידור ציבורי מקצועי והגון – ולאפשר לעוד רבים שנותרו, ללא הצדקה, מחוץ לתאגיד להיקלט בו. ביטול מיקור החוץ נועד לאפשר קליטה של עיתונאים נוספים, ובשבועות הקרובים יתנהלו דיונים בין משרדי התקשורת, האוצר וההסתדרות גם על תוספת התקנים הנדרשת".