הכנסות המדינה ממסים, שפורסמו אתמול (רביעי) על ידי משרד האוצר, מגלות כי מגמת עודפי הגבייה נמשכת. באופן אבסורדי למדי, מדובר בתוצאה צפויה הנובעת מהשיטה הנהוגה במשרד האוצר – להנמיך ציפיות גבייה על מנת לקדם מדיניות של ריסון תקציבי. במהלך השנה ימשיך האוצר לתקן את את הציפיות כלפי מעלה, כך היה בשנה שעברה ובשנים שלפניה.

למעשה, ביחס לתקציב 2017, תיקנו באוצר את צפי ההכנסות כבר שלוש פעמים. ביולי 2016, לקראת אישור מסגרת התקציב בממשלה, פורסם צפי של 290.1 מיליארד שקלים. בדצמבר 2016 עלה צפי ההכנסות, כפי שפורסם בתקציב המדינה המקורי, לסך של 293.7 מיליארד שקלים. בפברואר עלה הצפי ל 294.5 מיליארד שקלים. אתמול, עם פרסום נתוני המיצוע של הרבעון הראשון לשנת 2017, עלה הצפי לסך של 295.5 מיליארד שקלים. אך גם ביחס לצפי האחרון נרשמו עודפים בסך של 1.6 מיליארד שקלים בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

קשה להתעלם מכך שבמשרד האוצר יש מי שמעוניין להעלים את עודפי הגבייה מעיני הציבור. זו הסיבה שהצפי מתוקן באופן זוחל, זו גם הסיבה שבמשרד החליטו השנה להפסיק לפרסם כל חודש את נתוני הגבייה ועברו לפרסום רבעוני. זו כנראה גם הסיבה לכך שהיו מי שהדליפו לפני שבועיים לכלכליסט מידע, שלא תואם את הנתונים שפורסמו אתמול, על כך שבמהלך חודש מרץ נרשמה גבייה נמוכה. אגב, גם במהלך השנים האחרונות שהסתיימו בעודפי גביה של מיליארדי שקלים, היו חודשים טובים יותר וחודשים טובים פחות. והיו גם חודשים שבהם ההכנסות ירדו מתחת לצפי.  מי מעוניין להעלים את עודפי הגבייה? מי שמבקש למנוע ככל הניתן את הגידול הדרוש בהוצאה הממשלתית.

כשצוללים פנימה, לפירוט הכנסות המדינה ממסים, ניתן להעריך כי מגמת הגידול בהכנסות צפויה להימשך. כדי להבין מדוע, צריך לדעת קודם כל שלגביית המסים בישראל יש מחזוריות דו-חודשית. ההכנסות בחודשים אי זוגיים נוטות להיות גבוהות במעט מחודשים זוגיים. הסיבה לכך נעוצה בתשלום המע"מ של עסקים קטנים, הנעשה אחת לחודשיים. בחודשים האחרונים עלה חלקם היחסי של המסים הישירים בעוגת ההכנסות וירד חלקו של המע"מ. בשורה מעודדת בפני עצמה. אך היא גם מעידה על כך שהתנודתיות הדו-חודשית תתמתן במעט. כך שהרבעונים השני והרביעי של 2017 – בהם יש שני חודשים זוגיים וחודש אי זוגי אחד בלבד – צפויים להתקרב בהכנסותיהם לרבעון הראשון והשלישי.  בנוסף, ניתן לראות ירידה בהכנסה הגבוהה ממכירת כלי רכב – שאפיינה את המחצית השנייה של 2016 – ובכל זאת, נתוני הגבייה עוקפים את התחזיות באופן מרשים. מדובר בעדות נוספת לחוסן של הכנסות המדינה ממסים.

לנתוני הכנסות המדינה ממסים ברבעון הראשון של 2017 חשיבות מיוחדת. בתחילת השנה הצהיר שר האוצר, משה כחלון, כי בכוונתו להגדיל את ההוצאה הציבורית, בדגש על קצבאות הנכים, זאת במידה ותישמר מגמת העלייה בהכנסות המדינה ממסים תימשך. במקביל, דיבר כחלון גם על אפשרות של הורדת מסים.

מול כחלון עומדות שלוש אפשרויות לשימוש בהכנסות העודפות: האפשרות הראשונה היא לא לעשות כלום. בהעדר חקיקה מתקנת, ההכנסות העודפות יועברו להקטנת הגרעון, וכפי שנעשה בשנים האחרונות. התנופה הכלכלית לא תקדם צמיחה אלא תישפך לבור החוב הלאומי. בסוף השנה יתפארו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר בהורדה של אחוז או שניים נוספים ביחס החוב-תוצר. ההוצאה הציבורית בישראל, ואיתה השירותים החברתיים שאזרחי ישראל מקבלים, ימשיכו להישאר מאחור. לממשלת ישראל לא יהיה גרעון, בזמן שהגרעון החברתי של אזרחי ישראל ימשיך לתפוח. להורדת הגרעון הממשלתי, יש לציין, השפעה שולית אם בכלל על הצמיחה של המשק הישראלי.

האפשרות השניה של כחלון היא להשיב את הכסף לציבור בצורת הורדת מסים. בחלופה הזו חשובים הפרטים. אילו מסים יורדו? האם אלו יהיו המסים המעיקים על השכבות החלשות, כמו המע"מ, או המסים המעיקים על מעמד הביניים והעשירים כמס חברות, מס על רווחי הון או מס הכנסה. כך או כך, הורדת מסים תשמר את המדיניות הניאו ליברלית אותה מנהיג ראש הממשלה נתניהו בשני העשורים האחרונים. ממשלה מצטמקת, המסירה אחריות מהנעשה בחברה הישראלית. כדי להוריד מסים יצטרך כחלון להוביל שינוי חקיקה, או לפחות לתקן תקנות שיאושרו על ידי הממשלה. כשניחוח הבחירות באוויר, ספק אם מישהו בממשלה יעמוד בדרכו. להורדת מסים יכולה להיות השפעה חיובית עקיפה על הצמיחה.

האפשרות השלישית של כחלון היא לנתב את עודפי הגבייה להגדלת ההוצאה הממשלתית על שירותי חינוך, בריאות ורווחה. כסף שיוזרם למשק ויעודד צמיחה ובמקביל יצמצם פערים חברתיים. ההוצאה הציבורית יכולה לגדול דרך הגדלת קצבאות הזקנה והנכות או דרך חיזוק מערכות החינוך הבריאות, הדיור הציבורי וכו'. להגדלת ההוצאה הציבורית יש השפעה עקיפה נוספת. היא מחזקת את מגמת הגידול בגביה ממסים. הכסף שהממשלה מוציאה, מתורגם לשכר ולצריכה וחוזר אליה בחלקו. מבחינת כחלון מדובר באפשרות המורכבת ביותר. היא דורשת שינוי חקיקה, וקשה מכך – היא דורשת הליכה נגד התפיסה השלטת הן בקרב חבריו לשולחן הממשלה והן במסדרונות משרד האוצר.

על אף הניסיונות להסתיר, להטות ולהטעות, העלייה בגביית המסים נמשכת. שלושה חודשים רצופים של עמידה ביעדי הגביה, ואף למעלה מכך, צריכים לתת לשר האוצר את הרוח הגבית לעמוד בהבטחותיו. ההוצאה הציבורית בישראל חייבת לגדול. תיקון חרפת קצבאות הנכות המבישות צריכה להיות הצעד הראשון. שיקום מערכות הבריאות, החינוך והרווחה צריכים להיות היעדים הבאים. היום, אף אחד לא יכול להגיד שאין כסף.