דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

בעולם / מה גורם לעלייה בתמותה של מעמד שלם בלב חברת השפע האמריקנית

שיעור התמותה בקרב גברים ונשים לבנים וללא השכלה אקדמית, עולה בשני העשורים האחרונים, זאת בניגוד למגמה הכללית באוכלוסייה | סיבות המוות - התאבדויות וצריכת סמים ואלכוהול - מרמזות על מצב נפשי של "ייאוש עד מוות" | דיוקן של מעמד שעולמו קרס

מפעל נטוש בארצות הברית (תמונה מאתר pixabay)
מפעל נטוש בארצות הברית (תמונה מאתר pixabay)
יונתן קירשנבאום

נתונים שפורסמו לאחרונה הראו צמיחה מרשימה לכלכלה האמריקנית ושיעור אבטלה של 4.5% – השיעור הנמוך ביותר מאז המשבר של 2008. מדובר בתמונת מצב משמחת עבור האמריקנים, שניתן לראות בהם סימנים ליציאה מהמיתון הקשה והארוך ביותר מאז השפל הגדול בשנות ה-30.

אך זו תמונה חלקית בלבד של המציאות בה נתקלים אזרחי ארה"ב של ימינו. מחקר שפורסם בשנת 2015, והסעיר את חוגי הסוציולוגיה בארה"ב ובמערב כולו, הראה עלייה באחוזי התמותה בקרב מעמד הפועלים הלבן האמריקני במהלך שני העשורים האחרונים. מדובר בממצא משמעותי, שכן מגמה זו עומדת בניגוד למגמה באוכלוסייה הכללית במדינה, ואפילו באוכלוסיות דומות באירופה, בהן עולה תוחלת החיים באופן עקבי מאז תחילת המאה ה-20.

המחקר, שביצעו אן קייס ואנגוס דיטון, הראה באופן ברור כי הקצב בו מתים גברים ונשים, לבנים לא משכילים, הולך וגובר מאז תחילת המילניום.

אם כך, מה גורם לבני מעמד שלם למות בקצב גובר והולך, בליבה של חברת השפע האמריקנית? למה התהפכה המגמה דווקא בקרב מעמד זה, ומה אפשר ללמוד מזה על החברה שלנו?

מיתות של ייאוש

המחקר המדובר בחן קבוצות אתניות ותרבותיות שונות בארה"ב, הכוללות שחורים, היספאנים ולבנים ממעמדות כלכליים שונים. התוצאה החד משמעית שהתקבלה הייתה שעל אף העובדה כי אחוזי התמותה הממוצעים בגיל העמידה (54-45) נמצאים במגמת ירידה ברורה – 44% מאז שנות השבעים – אך בקרב מעמד הביניים הנמוך אחוזי התמותה עלו באופן מבהיל.

מקור: מכון ברוקינגס
מקור: מכון ברוקינגס

"המחקר שלנו עסק בעובדה שאחרי שנים של ירידה באחוזי התמותה בקרב לבנים בארה"ב, בערך בתחילת המאה ה-21 המגמה החלה לנוע בכיוון ההפוך", אמרה קייס. בחינת סיבות המוות של פלח אוכלוסייה זה העלתה מסקנה מפתיעה נוספת. על פי הנתונים, הסיבות הנפוצות ביותר היו התאבדות, וצריכת אלכוהול וסמים, פעמים רבות בצורת משככי כאבים ותרופות נגד דיכאון. סיבות לא טבעיות אלו עשויות להעיד, לטענת החוקרים, על מצב נפשי של "ייאוש עד כדי רצון למות".

"מה שאנחנו רואים זה עלייה באחוזי המקרים שאנחנו קוראים להם 'מוות מייאוש'. אנחנו מדברים על התאבדויות, מנות יתר מסמים ואלכוהוליזם. כולם נמצאים במגמת עלייה" הוסיפה קייס, "אמריקנים רבים ממעמד זה הורגים את עצמם מהר – על ידי התאבדות, או לאט – על ידי התמכרות לאלכוהול וסמים".

עוד טענו השניים כי המגמה לא מוגבלת לאזור או קבוצה תרבותית כלשהי, אלא שניתן להבחין בה בקרב רוב בני המעמד הלבן הלא משכיל. "התקשורת נוטה לטעון שזו בעיה נפוצה בפריפריה הגאוגרפית. זה נכון, אך לא מדויק" הסבירה קייס, "מבחינה גאוגרפית זה קורה בכל ארה"ב. אחוזי התמותה נמצאים במגמת עלייה כמעט בכל מדינה בארה"ב".

עוד נמצא במחקר כי השימוש באלכוהול, סמים ומשככי כאבים עלה בהתאמה לדיווח על רמת חיים נמוכה, בריאות לקויה ומצב נפשי מעורער. לטענת החוקרים, נתונים אלו עשויים להצביע על מגמה הולכת וגוברת של דיכאון בקרב האוכלוסייה הלבנה מהמעמד הנמוך בארה"ב.

תור הזהב של הקפיטליזם: עלייתו ונפילתו של מעמד הפועלים המאוגד בארה"ב

כדי להבין את תופעת ה"מוות מייאוש", יש צורך להבין קודם את הסוציולוגיה של המעמד אותו בחן המחקר. הסוציולוגים מגדירים מעמד זה כ"לבנים לא משכילים", כלומר ללא תואר אקדמי. יש לציין כי כ-65% מהלבנים בארה"ב נכנסים תחת הגדרה זו. חלק ניכר מהם הועסק בעבר בתעשייה האמריקנית, ויחד עם התעשייה, גם בני מעמד זה עברו העשורים האחרונים תהליך שינוי קיצוני.

מעמד הפועלים האמריקאי עבר, בסוף שנות השלושים של המאה ה-20, תהפוכה שעיצבה את דמותו גם היום. אחרי השפל הגדול נותרו רבים בארה"ב מחוסרי כל, עם רמות עוני שהמדינה לא ידעה מעולם. בניסיון להוציא את ארה"ב מהמיתון הקשה בו היה נתון המשק מאז משבר 1929, הכריז הממשל בראשות פרנקלין ד. רוזוולט על ה"ניו דיל".

מטרת התכנית היתה לעודד צריכה פרטית על ידי דאגה לכך שלאזרחים אמריקנים, רבים ככל שניתן, יהיה כסף אותו יוכלו להוציא, ובכך לעודד צמיחה. הרעיון שעמד מאחורי התכנית היה שאם למשפחה תהייה הכנסה קבועה של משכורת גבוהה, היא תוכל להפנות את חלקה לצריכה, ובכך להצמיח את המשק שסבל עד אז ממיתון.

לצורך כך, השקיעה המדינה האמריקנית מיליוני דולרים בפרויקטי בנייה, שסיפקו מקומות עבודה רבים, ועודדו הקמה של מפעלים ותעשייה חדשה בכל רחבי המדינה. בנוסף, הוקמה מערכת רווחה שמטרתה הורדת נטל כלכלי ממשפחות עם הכנסה נמוכה. במקביל לכל זה, חוקקו מספר חוקים שחיזקו משמעותית את מעמדם של איגודי העובדים. המרכזי מביניהם- "חוק ווגנר", עיגן בחוק את זכותם של העובדים להיות מיוצגים על ידי האיגוד בו בחרו במשא ומתן קיבוצי. בנוסף, הוקמו רשויות ציבוריות לבחינת תלונות עובדים, ונקבע חוק שכר מינימום ושעות עבודה שבועיות.

חוקים אלו הובילו לעלייה משמעותית בחברות באיגודים מקצועיים. שיעור העובדים המאוגדים קפץ, בעקבות מדיניות, זו מ-10% ל35%. איגודים אלו, שנהנו מכוח גדול במשק האמריקאי, ניהלו משא ומתן מול המעסיקים שהביא לעלייה עקבית בשכר העובדים בארה"ב. רמות אי השוויון ירדו דרסטית בתקופה זו, השכר הראלי של רוב העובדים במשק זינק בקנה מידה שלא נראה עד כה באמריקה והתמיד במגמת עלייה.

כל אלו הובילו את מעמד הפועלים האמריקאי למצב חדש, בו התקיימה מבחינתו מידה גבוהה של ביטחון תעסוקתי, ויציבות של עלייה עקבית ברמת החיים. רבים החלו לקחת הלוואות לצורך חיסכון, ושלחו את ילדיהם לאוניברסיטאות. רבים אחרים סמכו על הידיעה כי רמת החיים רק תלך ותעלה, ובחרו להישאר במקצועותיהם בתעשייה, היות והיא הצליחה לענות על כל צורכיהם.

כך, הלך התרחב מעמד הביניים האמריקאי. בשיאה של תקופה זו, תחילת שנות השישים, החזיקו משפחות שהוגדרו כ"מעמד ביניים" ב-62% מכלל ההכנסה במשק האמריקני. מעמד זה לא היה בהכרח משכיל, אלא הורכב ברובו מעובדי תעשייה ואחרים, שההכנסה מעבודתם הבטיחה להם רמת חיים גבוהה יחסית.

מגמה זו החלה להתהפך בשנות השבעים. ממשלות ארה"ב, ובייחוד ממשל רייגן שעלה לשלטון בשנת 1981, החלו בקיצוצים גדולים בתקציב הציבורי ופגיעה בכוחם של האיגודים המקצועיים. בשנים אלו העבירו חברות אמריקאיות רבות את מפעליהן לאזורים בהם שכר העובדים נמוך יותר- מגמה שנראתה בכל מדינות המערב. דבר זה הוביל לירידה עקבית בשכר הראלי בארה"ב ולתחרות הולכת וגוברת על פחות ופחות מקומות עבודה.

מפעל לרכבים נטוש בדטרויט (צילום: Albert duce, ויקימדיה קומונס).
מפעל לרכבים נטוש בדטרויט (צילום: Albert duce, ויקימדיה קומונס).

אמריקנים רבים, שהיו רגילים לעבוד בשכר גבוה ויציב, מצאו את עצמם נאלצים להתקיים מעבודות זמניות בשכר נמוך. רבים מהעובדים האמריקנים עברו בשנים אלו לעבודה בענף השירותים, שם לא היו הסכמים קיבוציים וכמעט ולא הייתה אחיזה של איגודי עובדים. במקביל, ככל שהמדינה משכה את ידה ממימון שירותים כמו חינוך ורווחה, עובדים אלו מצאו את עצמם נאלצים לשלם יותר ממשכורות נמוכות יותר. התוצאה הייתה ירידה ניכרת ברמת ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים, וצמצום שלו בפועל. כיום, רק 43% מההכנסה האמריקאית הולכים למשפחות בעלות הכנסה המוגדרת כמעמד ביניים.

דיטון טוען כי מציאות זו עשויה להסביר בחלקה את תופעת הדיכאון והמוות הגובר בקרב עובדים אלו. "באמת יש קריסה במצבו של מעמד הפועלים הלבן שהגיע לשיאו בשנות השישים עם כוח משמעותי של האיגודים, עבודות יציבות בהן היית מקבל קידום כל שנה" אמר, "בנית לעצמך ולמשפחה שלך חיים נוחים, וזה נתן למעמד שלם אופן קיום ברמת חיים גבוהה יחסית. היום, לאותם האנשים נהיה קשה יותר ויותר להגיע לרמת חיים שמשתווה לזה".

שכר נמוך, אי יציבת כלכלית ורשת ביטחון רעועה

מארק ראנק, פרופסור באוניברסיטת וושינגטון, טוען גם הוא כי סיבות המוות קשורות, לפחות בחלקן, למציאות הכלכלית הקשה אותה חווים אמריקנים רבים ממעמד זה. "אי ביטחון כלכלי זה יוצר חרדה גוברת בקרב האוכלוסייה, ומשפחות רבות יותר מוצאות את עצמן מתקשות לסגור את החודש" אמר, "העלייה בשיעור התמותה עשוי להיות קשור לרמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה. ככל שרמות החרדה עולות, כך עולים הסיכויים למוות מסוג זה".

לטענת דיטון, המציאות הכלכלית בה מצאו עצמם עובדים אלו השאירה אותם חסרי אונים במידה רבה. כיום, יציאה לעבודה במפעל לא מספקת הכנסה המספיקה לקיום משפחה ברמת חיים גבוהה, ועובדים נאלצים לקצץ בהוצאות, או לקחת הלוואות מהבנקים. בהתאם, זינק אחוז החוב של משפחות לבנקים מ-70.8% מהתמ"ג ב-1960 ל-188% היום.

שעות עבודה ארוכות תורמות גם הן למידת הלחץ שחווים בני מעמד זה. בכדי לעמוד בהכנסה שתאפשר למשפחה להתקיים, העובד האמריקני הממוצע נדרש היום לעבוד יותר ויותר שעות. מחקר שנערך באוניברסיטת אריזונה, העלה כי עובדים אמריקנים עובדים שעות ארוכות בהרבה ממקביליהם באירופה. בנוסף, עלה חלקן היחסי של עבודות ללא ביטחון תעסוקתי. מספר עובדי הקבלן בקרב מעמד זה עלה מאוד בשנים האחרונות, וכך גם מספרם של אלו המועסקים תחת חוזים שלא מבטיחים שעות עבודה קבועות, ולכן לא מבטיחים הכנסה קבועה.

מציאות כלכלית זו הופכת קשה עוד יותר ככל ששירותים רבים יותר, שהיו בעבר מוענקים על ידי המדינה מתוך כספי המסים, הופרטו וכרוכים היום בתשלום. דוגמה מובהקת לכך היא החינוך האקדמי, שמחירו זינק בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות נסיגה של המדינה ממתן סובסידיות בתחום. כך, בין 1995 ל-2015 קפצו מחירי הלימודים האקדמיים בארה"ב בממוצע של כ-179%.

על כך אמרה קייס כי "האנשים שממש סובלים מהתופעה הזו הם אנשים ללא תואר אקדמי. נראה כאילו אמריקה מתחלקת היום לשניים- אלו עם תואר אקדמי, ואלה בלי. האנשים בלי התואר הם אלו שסובלים מאחוזי תמותה הולכים וגדלים".

כל אלו מוסיפים, לטענת קייס ודיטון, ללחץ המוליד את הנטיות ההרסניות שמתגלמות בסטטיסטיקת ה"מוות מייאוש". אך למרות כל זה, דיטון וקייס טוענים כי לחץ כלכלי הוא רק גורם אחד לעלייה באחוזי התמותה. גורם נוסף הוא הפער בין ההישגים הכלכליים של הדור הזה לבין ההישגים הכלכליים שהיו לדורות הקודמים. "החיים של בני הקבוצה החברתית הזו לא התפתחו כמו שהם ציפו" הסביר דיטון, "זה יוצר תחושת ייאוש עמוקה, ומעודד התנהגות סיכונית כמו אכילת יתר, שימוש באלכוהול או בסמים".

טענתו של דיטון היא שלא רק שלדור הזה אין האפשרויות הכלכליות שהיו לדור ההורים, אלא שהוא עוד מאמין ביכולתו להשיג רמת חיים כזו, על אף העובדה כי התנאים להשיגו כמעט ולא קיימים יותר. טענה זו מקבלת ביטוי בנתון מעניין – רובם המוחלט של האמריקאים הלבנים העניים מאמינים כי עבודה קשה מבטיחה הצלחה. זאת למרות שיכולתם של עובדים אלו "להצליח" הופכת קלושה יותר, על אף כמות עבודה הולכת וגוברת.

הקפיטליזם המאוחר והתפרקות המבנה החברתי בארה"ב

מצבם הכלכלי של הלבנים העניים בארה"ב לא מהווה הסבר מספק לעלייה באחוזי התמותה. שכן, קבוצות חברתיות דומות במדינות מערביות אחרות לא מראות אחוזי תמותה גבוהים כל כך, על אף חוויה כלכלית דומה. דיטון מסביר עובדה זו בהתפרקות המרקם החברתי הייחודי שהיווה הבסיס לקיומו של מעמד זה בעבר.

"שכר נמוך ואפשרויות עבודה מצומצמות לאורך זמן ממושך קורעים את המרקם החברתי לגזרים" אמר דיטון, והוסיף כי "המרקם החברתי הוא מה שמחזיק אותך מלהרוג את עצמך. הם איבדו את הנרטיב של חייהם".

לטענת החוקרים, המציאות הכלכלית הקשה של בני מעמד זה, והיעדר קיצוני של רשת ביטחון שתגבה אותו, גרמו לפירוק הביטחונות החברתיים. כך, למשל, ביחס למוסד המשפחה. בקרב לבנים עניים באמריקה, אחוזי הילודה מחוץ לנישואין הולכים וגדלים בשנים האחרונות. יתרה מכך, מחקר של לשכת הסטטיסטיקה האמריקנית, העלה כי ככל שאישה משכילה פחות וענייה יותר- כך עולים הסיכויים שתביא ילדים מחוץ לנישואין.

מחקרים סוציולוגיים בנושא מראים כי שיקולים כלכליים תופסים חלק מרכזי בהחלטה שלא להתחתן. כך, כשנשים אמריקאיות עניות יודעות שאין להן סיכוי לצאת מעוני באמצעות עבודה, וכשקיים חשש שבן זוג יישאר ללא עבודה ויהווה נטל כלכלי- הן מעדיפות שלא לקחת את הסיכון של הצורך לכלכל בן זוג.

כך גם לגבי הכנסייה, שהייתה פעם אחד הצירים המרכזיים בקהילות אלו. בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר האמריקנים מרקע זה שהולכים בקביעות לכנסיות. אמריקנים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמון שלהם בכנסייה, ומעידים על כך שהיום הם "לא מאמינים באף אחד חוץ מעצמם", ולכן לא רואים סיבה לפקוד את הכנסייה.

כך, ללא הבסיס כלכלי שהיווה מרכז לקהילות אלו, מתפרקות צורות החיים בהן גדלו בני מעמד זה. קהילות אלו היוו בבחירות האחרונות חלק ממעוזי התמיכה בדונלד טראמפ, שהבטיח כי יחזיר לארה"ב את מפעלי התעשייה, ובכך את היציבות. יש לחכות וראות אם אכן הבטחה זו תתממש, אך ככל הנראה, לא יהיה ביכולתה לשנות את התנאים הכלכליים הבסיסיים שהולכים ונהיים מנת חלקם של כל העובדים בחברות המערביות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!