האדם, בניגוד ליצורים אחרים, פיתח שפות דיבור וכתיבה, שמאפשרות לו להגדיר ולצבור ידע לוגי שהוא הבסיס לתקשורת עם בני אדם אחרים. פיתוח שפת דיבור הוא הבסיס לתקשורת בין אנשים. דבר זה איפשר ליצור את הבסיס לתרבות, ידע ומידע.  השפות הן רבות ומגוונות, והן נמצאות בתהליכי התפתחות טבעיים תוך יחסי גומלין עם שפות אחרות. השפות התפתחו באופן תהליכי-אבולוציוני על בסיס טריטוריאלי אזורי.

פרופ' אהרן דולגופולסקי ז"ל, שחי בשכונת בת-גלים בחיפה במשך חמישים שנה, פעל באוניברסיטאות מוסקבה וחיפה. הוא גילה מקור ארכיטיפּי משותף לכל השפות, שאותו כינה  נסטורטיקה. הוא חיבר את מילון השפה הנסטורטית. גישות דיסציפלינריות בלשניות  הן שמרניות ודוגמטיות , ולכן לא גילו סובלנות לעבודתו של דולגופולסקי, אליה התייחסו כגישה "אאוטסיידרית".

בעבר הרחוק, עברו הידע והמידע מפה לאוזן, ומאב לבן. המידע תועד גם ברישומים ובסימנים על סלעים, משטחים טבעיים, ציורים במערות וכד'. כיום אחראיות אקדמיות לאומיות-ממלכתיות לשפות וללשונות להתפתחות אבולוציונית מבוקרת שלהן. זאת בזיקה לתהליכים תרבותיים וחברתיים. הדבר כולל גם הכלת אייקונים, אימוג'ים וסלנג כחלק מהשפות.

בהמשך, עם הופעת והתפתחות הכתב – החל המין האנושי בתיעוד הידע, המידע, ההיסטוריה והזיכרון. דבר זה נעשה במגוון דרכים: על פּפּירוּסים, על משטחי לוחות וקירות מתכת, אבן ושיש, וכן בחריטה על אובליסקים ואבני דרך. המצאת הנייר והדפוס העלו את האנושות למדרגה גבוהה יותר. התכנים שייצרה האנושות החלו להישמר במגילות, בתיקים, במסמכים, בספרים, עיתונים וכיו"ב. הדבר הביא להתפתחות ארכיונים, ספריות ומוזיאונים. (הארכיון של הוותיקן  שהוא חשאי ברובו – הוא המשמעותי ביותר).

עם השנים, התפתחו גם שידורי הרדיו והטלוויזיה, בקול ובתמונה, המתעדים בארכיוני ארגוני התקשורת את תהליכי התפתחות התרבות והידע במדינות השונות. קפיצת מדרגה מהפכנית באה לידי ביטוי עם תהליך המחשוב הגובר והדיגיטציה, ובעיקר עם הופעת האינטרנט האינטר-אקטיבי ברשתות החברתיות.

התפתחות זו יצרה מאסה, אינסופית ומשתמרת, של תכני מידע ותיעוד בסייבר, וב"עננים". זה כולל טקסטים עם תוספות של צליל, קול ותמונה. כל זאת מתרחש בשילוב ובשיזור.

בתהליך האבולוציוני של האנושות, מתפתחות היום גם בינות מלאכותיות  ו/או בינות אנושיות ומלאכותיות משולבות. יש צורך לדאוג, באמצעות רגולציה מתאימה, שבינות אלה לא תצאנה מכלל שליטה – בבחינת "גולם שקם על יוצרו". הבינה המלאכותית יוצרת גם תכנים בדרך של שימוש בשפות אלגוריתמיות שלא נוצרו על ידי בני אנוש.

החדשן האמריקני הרב תחומי הנודע אילון מאסק, פועל לחיבור המוח האנושי  -באמצעות שבבים ו/או שתלים  – ישירות לסייבר כחלק מתהליך אבולוציוני ליצירת מוח אנושי משותף.

כל האמור לעיל, ובעיקר דיגיטציית המידע, הביא לשינוי בפונקציות, בתפקידים ובתכליות של המוסדות שהם ליבות ועוגני הידע, המידע ושימור הזיכרון. הדבר מתבטא במעבר מגישות שמרניות ונוקשות בהתייחס לידע – לגישות המבוססות על זרימה מתמדת של ידע מתעדכן וזמין בזמן אמתי. הידע נתפס בתקופתנו כהטרוגני ופלורליסטי. אנו חיים בתקופת הפוסט מודרנה במדע ובאקדמיה. במקום דיסציפלינות נוקשות והומוגניות – מתקיימים נאראטיבים לגיטימיים מקבילים.

בנוסף, מתפתחת גישת "האמיתות-המומצאות" (ה-fake-news) – שסכנתן היא יצירת "תודעות-כוזבות" (כפי שכינה זאת קרל מרקס). גם "חכמת-ההמונים" המתפתחת בתהליכי היזון חוזר – בסייבר בכלל וברשתות החברתיות בפרט – מוגדרת כפקטור וכממד חדש בהתפתחות התודעה הלוגית והאינטואיטיבית. כך, למשל, האנציקלופדיה  האינטרנטית הפתוחה – ויקיפדיה  –  היא ניסיון נסיון גלובלי מבוזר (הנגזר גם לרובד הלוקלי) – להאחדת המידע והידע האנושי.

קצב יצירת וצבירת הידע, המידע והזיכרון האנושי המצוי בתאוצה ספירלית עצומה – מחייב לשמר את בסיסי הידע וליבותיו במוסדות יציבים הן ברמת המדינות והן ברמה הגלובלית. וגם מוסדות אלה עוברים תהליכי סינכרון והתאמה בלתי פוסקים למציאות המשתנה בקצב מסחרר.

איזון  ספקטרום מערבולות המידע הדיגיטלי  הגלובליות,  המצויות  במצבים  מטפוריים "נזילים "ו"גזיים" במרחה הוירטואלי, מחייב השפעה "ממצקת" ומאזנת של עוגנים  מייצבים, אל כאלה שישתלבו וישתזרו בשטפונות המידע. עוגנים כאלה הם,  בין היתר  תוצרי הידע והמידע  הדיגיטליים של המוסדות  הקיימים לשימור הידע האנושי -ארכיונים לאומיים-ממלכתיים,ספריות לאומיות,מוזאונים לאומיים,אקדמיות לאומיות לשפות וכן אקדמיות אוניברסיטאיות  אחרות. עוגנים אחרים יכולים להיות מוסדות כדוגמת ארכיון רשות השידור הישראלית – שבה מוחזקים פסי הקול והתמונות שמהוות את ליבת ההוויה והישות הישראלית.


דוד סנדובסקי הוא עורך דין, פעיל ציבור במגזר השלישי החברתי והפוליטי, ומרצה